בנין שלמה חלק א ט

הקדמת המחבר

הנה אודה את ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו ומה אכף לה' אקדם לאלהי מרום אשר שם חלקי מיושבי בית המדרש ומעולם לא משתי מאהלו של תורה בעזר השם כי בימי ילדותי למדתי מקרא ומשנה וכולי תלמודא דש"ס בבלי אצל מורי אבי ורבי ה"ה הרב המופלג בתורה וביראה ובקי מו"ה ישראל משה הכהן זללה"ה לבד איזה מסכתות שלמדתי אצל מר אחי הנאון האמתי מו"ה בצלאל הכהן זצללה"ה. וכשהייתי כבר שיבסר שנין זכיתי לסיים כל הש"ס ונכנסתי לפנים ולפני ולפנים ללמוד אצל מורי ורבותי האחד המיוחד ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם צדיק יסוד עולם מו"ה יצחק סירווינט וצ"ל שהיה מגדולי רבני המו"ץ דפ"ק ווילנא אביו של כבוד ידידי הגאון מו"ה אלי' אליעזר וצ"ל מגדולי הרבני המו"ץ דפ"ק], ולמדתי אצלו בישיבה קרוב לב' שנים שו"ע חו"מ עם הסמ"ע והש"ך ז"ל והאחרונים בעומק העיון. והראה לנו פנים מסבירות להלכה. ואח"כ שמשתי בישיבה משך איזה שנים את פני מורי ורבי הרב הגאון המפורסם כליל החכמה והמדעים מו"ה יעקב באריט וצ"ל הנקרא בפי כל הרב ר' יעקב קוונער] שהיה ר"מ ומ"ץ בפ"ק ווילנא. וסיימתי אצלו במשך ומן הנ"ל כל הארבעה טורים עם השו"ע ונושאי כליו והאחרונים ז"ל. ומשנת תרי"ב ואילך ראיתי להעלות על הספר מה שהופיע ה' עלי ברוח קדשו לחדש בבכורי רעיוני בפלפולא של הלכה בכמה סוגיות הש"ס ובד' הפוסקים ראשונים ואחרונים. וזה מצאתי חובה לעצמי דכבר ידוע מה שאמרו חז"ל (במגילה דף י"ח ע"ב) מאי דכתיב ועליהם וכו' מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה, ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש וכו' ובירושלמי (בפיאה פ"ב ה"ד) ועוד בשאר מקומות ריב"ל אמר עליהם ועליהם וכו' ואפילו מה שהתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר הלכה למשה מסיני וכיון דכבר התירו חז"ל לכתוב תורה שבע"פ משום עת לעשות לה' הפרו תורתך משום דראו חז"ל שהשכחה הולך ורבה בכל יום ואלמלא לא נכתבה התורה שבעל פה היה נשתכחה לגמרי ח"ו ולכן עאכו"כ בדורותינו שהשכחה גברה ביתר שאת, וכבר אמרו חז"ל בעירובין ואנן כאצבעתא בבירא לשכחה וא"כ מאי נענה אנן אבתרייהו ולכן כל איש שחננו ה' לחדש חידושי תורה צריך לכותבם על הספר שלא ישכחם מלבו כי זה חלקו שניתן לו מסיני ואפשר שלוה כיוונו חז"ל במ"ש דמתחילה בתורת ה' חפצו והדר ובתורתו יהגה יומם ולילה. ור"ל דלאחר שיגע בתורה וע"י זכה לחדש חידושים ולהוסיף לקחה, הנה חידושים שמחדש מעצמו נקרא תורתו ואף שהכל ניתן מסיני ומן השמים נתנו לו חלקו מ"מ כיון שבא ע"י יגיעתו נקרא על שמו. ות"ל כי זה יותר מל' שנה בשנת תרט"ז עלה בידי לעלות על הספר קובין גדול כולל כמה חידושים ופלפולים בחלק או"ח ויו"ד מחזיק יותר ממאה בוגין והראיתי לכמה לומדים ומופלגי תורה ונתקבלו הדברים אצלם. ואכן לא עלה בדעתי להדפיסם אז כי אמרתי כי צעיר אנכי לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעתי, ורוב שנים יודיעו חכמה, והלומד מן הקטנים למה הוא דומה וכו'. והיו מונחים אצלי בכתובים עד כה שכבר הגעתי לימי בינה ועברתי עליהם וראיתי כי נמצא בהם דברים הראויין להדפיסם לפענ"ד ובפרט כי בכמה מקומות תקנתי והוספתי על מה שנכתב מתחלה בתוס' מרובה על העיקר אמרתי עד מתי יהיו מונחים בקרן זויות והנייר הולך לאבוד ולכלות והעליתש כעת על מזבח הדפוס ויהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל ויזכני להיות מהעוסקים בתורה לשמה אכיה"ר

והנה רב תודות לה' אשר זיכני לעמוד ולשרת ולכהן ולהיות עבד לעבדי ה' דפה קהילתינו המפוארה עיר ווילנא המעטירה ה' יכוננה וה קרוב לכ"ד שנה אשר היא עיר גדולה לאלהים מלאה חכמים וסופרים, יראי ה' ומשכילים, עשירים ונדיבים, יקרים ונכבדים ושועים. ה' עליהש יחיו. ויוסיף ה' עליהם ככה אלף פעמים ויברך אותם וכו'. ולא על חנם היתה נקראת מאז ומקדם בשם "ירושלים" דלישא יען אשר עיר ווילנא באמת מאו ומקדם קדמתה היתה עולה על כל שאר הקהילות קדושות בתורה ובחכמה וביופי ובנוי, ובעושר וכבוד. כמו ירושלים בשלוותה שהותה כלילת יופי משוש לכל הארין ומקודש מכל א"י. ונכבדות מדובר בך עיר האלהים ווילנא המפוארה כאשר באוזנינו שמענו ואבותינו ספרו לנו מגודל שבחה ומעלותיה כמו שכבר כתב במגילת ספר להגאון מו"ה יעקב עמדין ז"ל הנדפס בספר נחלת יעקב על החומש לנכדו הגאון מליסא זצ"ל בעל המחבר ספר נתיבות המשפט וחוות דעת דמספר שם תהילות קהילתינו ווילנא קודם שנדדה מקינה [בזמן גזירת ת"ח] וז"ל שם אבא רבא הגאון מו"ה יעקב אשכנזי מגזע ז"ק הי' חתנו של הגאון החסיד שבכהונה בעל שו"ת שער אפרים ראב"ד בק"ק ווילנא המעטירה אז בהיותה בשלוותה והיה לו כתב יחוס עד אהרן הכהן וא"א זקיני הגאון בעל שער אפרים ז"ל החסיד הגדול הנ"ל היה כל ימיו יושב בתענית חוץ משבת ויו"ט לבד מכמה פעמים בשנה שהיה מתענה משבת לשבת ושאר תעניות רצופות ובכל זאת היה פניו מאירות כחמה, ולא פסק גירסא מפומיה יומם ולילה, והרוצה לדעת וכו' ויהיה בשנת ת"ח לפ"ק וכו' ומשם נתפשטה הגזירה ונמשכה לקהילה הקדושה ווילנא, המהוללה ועדינה, נדדה מקינה, אחר שהיתה יושבת בטח ושאנן ורבו שם בעלי חכמה ומעלה ועושר, ועלו לשם ולתהילה על כל שאר ק"ק. ולכן בכל מקום שהגיעו לשם בנודם וטלטולם בארץ אשכנז והמדינות היו נחשבים מאוד. כך סח לי הישיש חק"ה ר' בער כהן יושבי הקהילה הזאת עלו לשם ולתפארת על כל אנשי המדינה בכלל ואמנם חכמיה היה אנשי שם ומופלאים גדולים שלא משו מתוך אהל בהמ"ד הגדול שהיו שם לימודם. [א"ה כמדומה לי שהוא בהמ"ד הישן דפ"ק שהוא עומד על חצר בהכנ"ס דשמעתי מפי מורי אבי ושאר זקנים דפ"ק שאבותיהם סיפרו להם דבהמ"ד הישן הנ"ל הוא עומד במקום הנ"ל על חצר בהכנ"ס מיום הווסדה עיר ווילנא]. וכל הלילה לא יחשו ללמוד הלכות ופוסקים לדרוש ולחקור באמיתה להלכה ולהוראה ולא היו ישינים בבתיהם כל ימות השבוע כי אם בלילי שבת ויום טוב ומהם נעשו גבורי חיל אריות בתורה כולם זכו להיות מורי הוראות בישראל עם שאר לומדים מופלגים קצינים ומנהיגים. מהם היה החכם המושלם הגאון החסיד שבכהונה בעל שער אפרים ז"ל שהיה ראב"ד בווילנא והוא בעל ברכת הזבח ושאר חיבורים באמרו עליו שהיו יודע טורים וב"י. [א"ה כמדומה שחסר בדפוס בהעתקה וצ"ל והגאון מו"ה אהרן שמואל קאיידונובר בעל ברכות הזבח ושאר חיבורים וכו'], והרב כעל הש"ך והרב החסיד ובעל הוראה בעל בית הילל זצ"ל מלבד שאר גדולים כולם הלכו בגולה נפוצו בארץ להרביץ תורה בישראל והיה למאורות. מהרש"ק נעשה אב"ד בפיורדא ומשם נתעלה לשבת על כסא הרבנות בפפד"מ והרב בעל בית הלל נתקבל לאב"ד בהאמבורג ואלטונא. והרב ש"ך בהעלישאויא בארץ מעהרין וכו', ע"כ מד' הגאון מהר"י עמדין ז"ל הנ"ל השייך לעעיינינו, וכן כתב אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל בהקדמתו לספרו ח"צ וז"ל אני הצעיר צבי אשכנזי בהרב המובהק מו"ה יעקב מווילנא היא העיר הגדולה של חכמים ושל סופרים ע"כ. והרב הגדול מו"ה יעקב מווילנא הנ"ל אביו של הגאון חכם צבי ז"ל אשר היו ג"כ מבני הגולה בזמן הנ"ל היה כותב תמיד שבכל מקום בואו היה נפשו לשלל והיו נוהגין בו כבוד יען כי היה שם עיר ווילנא נקרא עליו וכן היה נמשך דור אחר דור בחכמה ובגדולה ובתפארת כמו שהובא בספר קריה נאמנה לכבוד ידידינו הרב הגדול החכם המפואר והנכבד נזר החכמה והמדעים והמבקר הגדול בספרי התלמודים דורש טוב לעמו ישראל בכלל ובפרט פאר קהילתינו שכ"ת מו"ה שמואל יוסף פין נ"י גבאי צדק דצ"ג דפ"ק ווילנא, שסופר ומונה כל רבניה וחכמיה דור אחר דור עד זמנינו שהיו כולם גאוני ארץ מפורסמים לשם ולתהלה בקרב הארץ וכל חכמי הדור היו מריצים שו"ת אליהם והיו דבריהם מקובלים בעיני חכמי הדור כאשר ישאל איש בדבר האלהים: