בנין שלמה חלק א יא

הקדמה שניה להמחבר

אספרה נא ספירות דברים להודיע בשער בת רבים קושט דברי אמת ממעלת ומיקרת מר אבא המנוח הרב וכו' מו"ה ישראל משה הכהן ז"ל כי היה מגזע ומגדולי יחוסי כהונה ואבי אביו ה"ה הרב הגדול בתורה ויראה צדיק ועניו מו"ה משה הכהן ז"ל היה אדם גדול בענקים ומעולם לא מש מתוך אהלה של תורה והיה יושב ולומד בחסידות ופרישות בבהמ"ד הישן דפ"ק ווילנא ושמעתי מפי מר אבא ז"ל כי שמע מפיו כי גם אבותיו נוחי נפש היו מופלגי תורה וגדולים במעשים ויראת חטא והיה להם כתב יחוס כהונה עד עלי הכהן וגם אבי זקני המופלג המנוח מו"ה בן ציון הכהן ז"ל אבי מר אבא ז"ל היה אדם ישר ותמים במעשיו וירא אלהים מעודו זכר כולם לברכה והנה כבוד מר אבא ז"ל נתגדל מנעוריו בבהמ"ד של הרב המאוה"ג הצדיק ועניו הגביר המפורסם מו"ה ארי' ליב ב"ר בער זצ"ל [אשר היה נקרא בפי כל ר' ליבלי ר' בערש] אשר ביהמ"ד הנ"ל היה בית ועד לחכמים כמה גאונים וגדולי הדור אשר מלפנינו אשר התפללו ולמדו שמה בתמידות הלא המה הרב הגאון האמיתי מופת הדור מו"ה אברהם אבלי זצ"ל אשר היה ראב"ד בפ"ק ווילנא וגיסו הרב הגאון האמיתי המנוח מו"ה יחזקאל סג"ל לאנדא זצ"ל חתן הרב הגביר מו"ה ארי' ליב הנ"ל אשר נתקבל לראב"ד דפה אחרי פטירת הגאון מוהרא"א ז"ל הנ"ל בשנת תקצ"ז והיה ראב"ד בפה שלוש ושלושים שנה ונפטר בשיבה טובה זקן ושבע ימים בשנת תר"ל לפ"ק ביום א' א"ך מרחשוון ואז היתה מנוחתו כבוד. וכבוד מר אבא ז"ל היה מקורב מאוד עם הרב הגאון הנ"ל והיה נכנס ויוצא אצלו תמיד והגאון הנ"ל לא היה זז מחביבותיה דמר אבא ז"ל כל היום והיה חביב עליו ממש כבבת עינו והיה מספר לו כל ענייניו וקורותיו וגם קיבל ממנו מר אבא ז"ל כמה חידושים נפלאים בחומש וברש"י וקצת מהם יובא בתוך גוף הספר בשמו של הגאון הנ"ל] והרב הגאון המפורסם בחסידות ופרישות צדיק יסוד עולם מו"ה חיים נחמן פרנס זצ"ל חתנו השני של ר' ארי' ליב ז"ל הנ"ל [אשר מקדם היה חתנו של הרב הגאון האמתי מופת הדור מו"ה אפרים זלמן מרגליות זצ"ל ובשנת תקס"ט לפרט בא צדיק זה לפ"ק ווילנא ונתחתן עם הרב הצדיק ר' ארי' ליב ב"ר בער הנ"ל והרביץ תורה בפ"ק והגיד שיעור אלפס ור"ן בבהמ"ד הנ"ל כמה שנים לפני גדולי ומופלגי תורה של ביהמ"ד הנ"ל וגם מר אבא ז"ל היה מהקבועים המשמשין את פני הרב הגאון הנ"ל בהלכה. וכשיזכני ה' להדפיס יתר החלקים אז אכתוב קצת מגודל קדושתו וחסידותו ופרישותו ומדרכיו ומנהגיו הטובים אשר נהג בו כל ימי חייו אך כעת חסתי על הוצאות הדפוס כי רבה היא] והרב המאור הגדול מו"ה יחזקאל פייוויל ז"ל עם בניו המאורות הגדולים [אשר נתקבל למ"מ דפ"ק בשנת תק"ע והיה מ"מ בפה משך כ"ד שנה רצופים עד שנת תקצ"ג ואז היתה מנוחתו כבוד בפ"ק ווילנא. ומר אבא ז"ל היה מקורב מאד עמו כי היה שכינו והיה נכנס ויוצא אצלו ממש בכל יום וקיבל ממנו כמה חדושים טובים וסיפורים נפלאים מגאוני וגדולי הדור אשר מלפנינו וגם שמע מדי שבת בשבתו כל משך כ"ד שנה הנ"ל בלי הפסק דרשותיו הנחמדים אשר היה דורש בכל שבת בבהכנ"ס הגדולה דפ"ק והיה זוכר כל דרשותיו והיו שגורים על לשונו וקצת מהם יבואו בתוך גוף הספר מה ששמעתי מפי מר אבא. ושמעתי ממר אבא ז"ל כי בימי הסליחות ועשרת ימי תשובה היה מגיד בבהכנ"ס הגדולה בין מנחה למעריב בכל יום ויום דברי כבושים ומוסר והיה אומר על עצמו בדרך הלצה המקרא [תהלים מ' ח'] אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי. כלומר אל יהי חדוש בעיני הציבור דאתמול כבר אמרתי בבהכנ"ס ועכשיו הנה באתי להגיד פעם שנית דמה אעשה דבמגילת ספר כתוב עלי היינו בהכתב מגידות שהיו לו נכתב כן שבימי הסליחות ועשי"ת מחוייב המגיד להגיד בכל יום (כי כן היה התיקון אז בפ"ק וזה מליצה נאה] והרב המאה"ג מו"ה אהרן פרעגער ז"ל אשר היה דיין מצויין בפ"ק והרב הגדול מו"ה שלמה ז"ל מיורבריג ועוד כמה מופלגי תורה אשר התפללו בבהמ"ד הנ"ל וגם על פי הרוב והיה באים כמה גאונים גדולי הדור שמה כי היה ביתו אכסניא של תורה ואליו ינהרו חכמים וגדולים מכל כנפות הארץ לפקח על צרכי הכלל וכמה פעמים נתאכסן אצלו הרב הגאון האמיתי מו"ה חיים מוואלאזין ז"ל והרב הגאון המפורסם מו"ה יהודה ליב עדיל ז"ל המ"מ דק"ק סלאנים בעל המחבר ספר מי נפתוח וספר אפיקי יהודה והגאון מו"ה מרדכי מארדוש ז"ל בעל המחבר הביאור על מהר"ם שיף והתפללו ג"כ בבהמ"ד הנ"ל ושהו פה איזה חדשים ומר אבא ז"ל קיבל גם מהם כמה חדושים סיפורי מעשיות וכאשר זכה מר אבא ז"ל לגדל בנו הנחמד לתורה [הוא נינהו מר אחי הגאון מו"ה בצלאל הכהן זצ"ל מ"ץ דפ"ק] התחיל ללמוד עמו הוא בעצמו חומש עם פירש"י על הסדר וכולי הש"ס וקיים כמו שכתוב בתורה ושננתם לבניך ושמעתי מפי מר אבא ז"ל שכאשר למד עם מר אחי חומש עם פרש"י ומר אחי ז"ל היה אז נער בן ד' או ה' שנים וכשהגיעו לפ' תולדות בפסוק ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת שאל למר אבא ז"ל דמאין היה לו ליעקב יין להביא לאביו הלא רבקה לא נתנה לו רק שני גדיי עזים למטעמים אבל יין לא נמצא בכתוב שנתנה ולא ידע אז מר אבא מה להשיבו ע"ז. עד למחרת נזדמן לידו חומש עם תרגום יונתן בן עוזיאל וראה כי התרגום פי' שם דאייתי מלאכא דה' מגינתא דעדן יין ליעקב ויעקב אייתי לאבוה וישת והראה מר אבא ז"ל למר אחי ז"ל לד' התרגום הלז כדי להשיב על שאלתו ותיכף השיב לו מר אחי ז"ל דנראה דדברי התרגום מרומז ממש בפסוק דעל ויבא לו נקוד מרכא כפולה על תיבת לו וידוע דנגינת מרכא כפולה נשמע כמו דאומרים התיבה שני פעמים מחמת דצריכים להאריך בנגינת הטעם והוי כמאן דכתיב שני פעמים לו בפסוק ונגינת הטעמים הוא מסיני כידוע והיינו משום דבא לרמז דהמלאך הביא לו ליעקב ויעקב הביא לו ליצחק ונענע לו מר אבא ז"ל בראשו ואמר לו טוב דברת. וכאשר זכה לגדלו לנישואין והיה אז מר אחי ז"ל כבן י"א שנה וכבר היה בקי אז מר אחי ז"ל בשני סדרים ש"ס מועד ונשים אשר למדו אביו בעומק העיון וכבר היה אז מר אחי ז"ל חכם להיות שומע ומוסיף מדיליה להקשות ולפרק מסוגיא זו על חברתה ולחדש חדושים נכונים ע"ד הבקיאות עד כי נתאוו רבים מאפרתי העיר ומעשיריה להתחתן עמו וע"י זה הוצרך מר אבא ז"ל להשיאו בקטנותו שני שנים קודם זמן גדלות מחמת שמחותנו מיהר מאד בזה מחשש שמא יקדמנו אחר ומר אבא ז"ל תי' בזה דרך הלצה קושיית הרב ב"י ביו"ד סי' רס"ה בשם האבודרהם על הנוסח שתקנו חז"ל לומר בעת המילה כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים דלכאורה הו"ל להקדים מעשים טובים קודם ולחופה דמעשים טובים מתחיל משהגיע לכלל מצות דהיינו משנת י"ג ואילך ואלו חופה אינו אלא בן י"ח שנים וע"ש מה שתי' אמנם מר אבא ז"ל תי בפשיטות ע"פ דרך הלצה דחז"ל תקנו לברך לאבי הבן דיזכה דיכניס בנו לחופה קודם שיגיע למעשים טובים דהיינו דע"י שיגדלהו לתורה ויתחכם הרבה בתורה ובחכמה ממילא יהיה החופה קודם למעשים טובים משום דירבו עליו קופצים הרבה וזה כוונה נכונה בד' חז"ל

ואחר שהגיע לכלל חיוב מצוות אז נתוסף לו מאת ה' חכמה ובינה יתירה לגבר חיילים בתורה ולחדש חדושים רבים בתלמוד בבלי וירושלמי וברמב"ם ונושאי כליו הכל על דרך החריפות והבקיאות נפלא ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. וראיתי לו ז"ל תשובה ארוכה בעניינא דסוכה ואח"כ זמן בקידוש דליל שני של סוכות דנחלקו בו הפוסקים ז"ל והיתה מחזקת י"ד דפין והיה אז בן י"ד שנים והאריך שם בחריפות ובקיאות נפלא בסוגיא (דזבחים דף צ"א) דתדיר ומקודש איזה מהם קודם והסכים שם לדעת הנו"ב דגם בליל שני צריך לומר סוכה ואח"כ זמן וכן היה נוהג להלכה ולמעשה בעצמו. ובהמשך הזמן נאבד התשובה הלז וחבל על דאבדין. וכשהגיע שנת עשרים לימי חייו בשנת ת"ר לפ"ק כתב חלוקא דרבנן בעניינא דעצרת אחר השבת מחזיק קרוב לעשרים בוגין וקצת מזה הדפיס אח"כ בספרו ראשית בכורים. ובשנת תר"ג שהיה אז כבן כ"ג שנה זכה להתקבל פ"ק ווילנא המעטירה לשרת ולכהן ולהיות מורה צדק לעדת בנ"י בפ"ק. ומשם ואילך נתפרסם גאון תורתו וחכמתו כמעט בכל תפוצות ישראל אף במדינות הרחוקות והריצו אליו כמה רבנים גדולי הזמן שאלותיהם וספיקותיהם בדבר הלכה למעשה ובשאר ענינים. והוא השיב לכל שואל בדבר ה' כפי חכמתו הגדולה בדרך הבקיאות וחריפות כיד ה' הטובה עליו לא יאומן כי יסופר כמות התשובות אשר השיב לשואליו כל משך ימי חייו אך מעט מעט אשר נשאר תחת ידו כי לא היה דרכו להניח העתק מתשובותיו. ובשנת תר"ח בעת שנתייסד מקוה חדשה בפה קהלתינו הנמשכת ע"י סילונות המונחים בקרקע מהמעין אשר מחוץ לעיר כתב אז קונטרס גדול מחזיק קרוב לשלשים בויגין וביאר שם כל דיני מקוה ומעין בכל פרטי הלכותיהם ע"פ דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל וקצת מזה הדפיס בעצמו בסוף ספרו ראשית ביכורים אך נמצא אתי בכתובים איזה דפין מהקונטרס הנ"ל אשר עדיין לא הדפיס אותם ואי"ה כשיזכני ה' להדפיס חלק שני מספרי בנין שלמה על יו"ד אז אדפיס יתר הכתבים אשר נשארו מהקונטרס הנ"ל ועוד איזה תשובות מה שכתב ביו"ד ובאה"ע הנוגע להלכה ולמעשה בתקנות עגונות ובדיני גיטין וקידושין אשר נמצא אצלי, כדי לעשות נחת רוח לנשמתו. ובפרט כי בקש ממני קודם פטירתו לקבץ את כל החדושים אשר כתב על גליון הספרים שלו ושאר כתבים שלו ולסדר אותם