בנין שלמה חלק א סג

א דמשמע בגמרא דזבחים הנ"ל בפשיטות דאם נתן סאה ולא נטל סאה כנגדו כשר גם בנט"י וכן כתב הרמב"ם ז"ל להדיא בפי"א מהלכות מקוואות (הלכה ט) וז"ל כלי שהיה בו רביעית מים כשירים לנט"י ונתן לתוכו מעט מים פסולין לנט"י הרי אלו כשרים עכ"ל מ"מ י"ל דדווקא ברביעית מים בטלים משום דהוא שעור מקוה טהרה למחטין וצינורות ועשאום חז"ל כמו מקוה ממש דמטהר בהשקה דכל המחובר למקוה הרי הוא כמוהו אבל בנפל לתוך רביעית של מי פירות לא שייך זה וגם מתורת בטול ברוב לא שייך להכשיר דהא הוי מין בשאינו מינו ומין בשא"מ לא בטלי ברוב וראי' קצת לזה מהא דדקדק הרמב"ם ז"ל וכתב כלי שהיה בו רביעית מים וכו' ומשמע דאם לא היה עדיין בכלי רביעית מים כשרים ונפל לתוכו מים פסולים אינן בטלים ברוב אפי' יוסיף עליו עוד מים כשרים עד רביעית מ"מ פסול משום דבעת שנפל לא היה בכלי שיעור טהרה וע"כ דהטעם כמו שכתבנו משום דרביעית מים הוא שעור מקוה מ"מ עדיין הדבר צ"ע להלכה

שוב אחר החפוש בספרים מצאתי בס' עצי אלמוגים בסי' (קנ"ט ס"ק כ"ג ובסי' ק"ס ס"ק ט') שהתעורר בזה דלדעת המכשירים במי פירות איך יפרנסו להסוגיא דזבחים וכ' בסי' ק"ס בס"ק הנ"ל וזה לשונו אבל שאר הפוסקים דס"ל במים שאובין אפילו כל היום כשר בנתן סאה ונטל סאה ובזה אין לחלק כלל בין מקוה לנט"י דגם ר"ל לא מיירי אלא לענין מי פירות כנ"ל וע"כ צ"ל דר"ל ס"ל דמי פירות פסולים לנט"י אבל לדידן דפסקינן דמי פירות כשרים לנט"י כמבואר לקמן (סעיף י"ב) א"כ לא נ"מ מידי בדין זה [ור"ל דמש"ה השמיטו הפוסקים ז"ל לדינו של ריש לקיש] או י"ל דס"ל להפוסקים הנ"ל כיון דר"ל ע"כ לא מצי קאי אלא לענין מי פירות כנ"ל א"כ ע"כ צ"ל דהך רביעית דקאמר לא מיירי בנט"י כלל דהרי מי פירות כשרים לנט"י אלא מיירי מרביעית דמקוה וכפי' התוס' שם ואע"ג שהתוס' שם הקשו ע"ז דכבר בטלוה לרביעית דמקוה בימי ר"ל מ"מ י"ל דר"ל דינא אשמועינן לקודם שבטלוה לרביעית דמקוה ונ"מ בזה אף לאחר שבטלוה לענין משקה בי מטבחייא דאף לאחר שבטלוה לרביעית דמקוה הרי הן בטהרתן כל שיש עליהן תורת מקוה וכמימרא דר"פ בפסחים (דף יז) ולכן לא כתבו הפוסקים מימרא דר"ל הנ"ל משום דאין נ"מ בזה לענין נט"י עכ"ל ספר עצי אלמוגים. וכל דבריו אצלי מן התימה דמה שתירץ דר"ל ס"ל דמי פירות פסולים לנט"י ולכן הפוסקים דס"ל דמי פירות כשרים השמיטו לדינו של ר"ל זה תמוה דאם נימא דר"ל סובר ע"כ דמי פירות פסולים לנט"י היאך חולקין הפוסקים וס"ל דכשר דאטו מצינו פלוגתא בגמרא דנימא דסברי כמ"ד דמכשיר הלא כל עצמם של הפוסקים ז"ל לא מצאו מקור לזה מדברי הגמרא בהדיא רק ממחלוקת ר"א וחכמים גבי יין וגם שם אינו הכרח כ"כ דהא יש לפרש דקאי אמים אמצעים וכדעת הראב"ד באמת. וא"כ כיון דמצינו דר"ל סובר בהדיא דפסול היאך חולקין על מימרא ערוכה דר"ל. וגם מה שתירץ דר"ל קאי אקודם שבטלה ונ"מ גם האידנא לענין משקה בי מטבחייא זה דוחק טובא דהאיך הזכיר רביעית סתם דהוא דבר שבטל לגמרי ואין נ"מ אלא לענין דבר שרחוק מאוד והו"ל לפרש בהדיא. ועוד דהא ר"ש הוא דסבר כן התם דבקרקע טהורים ולית הלכתא כוותיה וא"כ היאך יאמר ר"ל נפקותא לדינא אליבא דמאן דלית הלכתא כוותיה ועוד דנראה דבלא"ה לא שייך במשקה בי מטבחייא נתן סאה ונטל סאה דהא תיכף כשנפל מים דעלמא או מי פירות פסולים ממשקה בי מטבחיא ולכן כל מה שכתבתי הוא הנכון בעז"ה: וגם מה שכתב עוד שם העצי אלמוגים (בסי' ק"ס הנ"ל ס"ק כ"א) לתרץ דברי רש"י הנ"ל בדרך אחר דהתוס' והרשב"א דכתבו אליבא דרש"י דמי פירות כשירים לנט"י לא כתבו כן אלא אליבא דר"א אבל אליבא דחכמים דקייל"ן כוותייהו מודה רש"י דמי פירות פסולים ובזה א"ש מה שפירש"י בזבחים דר"ל איירי במי פירות דהיינו כפי ההלכה דקייל"ן כחכמים דמי פירות פסולים הם ע"כ במח"כ דבריו תמוהין ונראה דאשתמיטתי' לשון התוספות בברכות שם (דף נ ע"ב ד"ה בורא) דהביאו פירש"י דאם לא נתן לתוכו מים לא הוי אלא כמי פירות וכתבו ע"ז דמכאן משמע דמי פירות כשרין לנט"י וכו' הרי דרש"י כתב זה גם אליבא דהלכתא וגם חכמים דר"א לא נחלקו בזה ולא פליגי רק ביין הלכך גם תירוץ זה שכ' הגאון ליתא

וגם מה שכתב עוד הגאון הנ"ל (בסי' קנ"ט ס"ק כ"ג) דלדעת רבינו יונה שם דס"ל דרביעית דמקוה אף שבטלו רבנן לטבילת מחטין וצינורות מ"מ כשירין הם לטבילת ידים יש לפרש דר"ל איירי ברביעית דמקוה לענין טבילת ידים [ועפי"ז היה מקום ליישב גם פירש"י הנ"ל די"ל דרש"י ס"ל ג"כ כדעת רבינו יונה והתם דווקא מים בעינן דמקוה אינו כשרה רק במים ושפיר פירש"י דפסלי בה מי פירות בנתן סאה ונטל סאה. אכן הא ליתא דרש"י בעצמו שם פירש לדברי ר"ל דמיירי לנט"י ואם איתא דרש"י מפרש ברביעית דמקוה הו"ל לומר לטבילת ידים] ובזה א"ש גם דברי רב פפא שם דאמר אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטין וצינורות וכו' ע"ש בעצי אלמוגים ולענ"ד קשה טובא על דברי רבינו יונה דא"כ תיקשי טובא על ר"א בנזיר (דף ל"ח) דלא חשיב רביעית דמקוה לענין טבילת ידים דנהי דלא חשיב רביעית דנט"י מחמת טעמא דאמרינן שם דבפלוגתא לא קמיירי דלר' יוסי (בידים פ"א) אינו כשר רביעית רק לאחד ולא לשנים אבל ברביעית דמקוה בוודאי דמודה ר"י דכשר גם לטבילת ידים של כמה אנשים. ועוד קשה לפירושו דהו"ל לרבינו יונה להביא דברי ר"ל להלכה וטפי היה נ"ל לומר ע"פ דרכו של הגאון הנ"ל דמשו"ה השמיטו הפוסקים ז"ל זה משום דהם ז"ל מפרשי דר"ל מיירי לענין רביעית של מעיין לענין טבילת מחטין וצנורות [וס"ל דגם למעיין בעי רביעית ודו"ק]

ומה שכתב עוד הגאון בעל עצי אלמוגים ז"ל (בסי' ק"ס ס"ק כ"ד ד"ה שוב) דנראה בעיניו לומר דמחלוקת זה אי מי פירות ראוין לנטילת ידים או לא תליא במחלוקת הרמב"ם והראב"ד ז"ל שהביא (בסי' קנ"ח) אי מי פירות חוץ מז' משקין מקבלין טומאה או לא דלדעת הרמב"ם דמי פירות אינם מקבלים טומאה יש להוכיח דאינם ראוים לנטילה דאם לא כן מצינו לנט"י פחות מרביעית שהרי מבואר לקמן בסי' קס"ב דמשו"ה צריך רביעית משני שטיפות לנט"י משום דחצי רביעית מטהר את הידים וחצי רביעית לטהר את המים וא"כ אי מי פירות ראוים לנטילה מצינו נט"י פחות מרביעית שיכול ליטול במי פירות שאינם מקבלים טומאה ע"כ תוכן דברי הגאון הנ"ל שם ודבריו אצלי מן התימה דחדא דהרי מחלוקת הפוסקים ז"ל הוא במי פירות שהוא מז' משקין המקבלים טומאה ואינו ענין למחלוקת הרמב"ם והראב"ד ז"ל דבז' משקין בוודאי בעינן רביעית כמו במים ואם כוונתו לומר דמ"מ בשאר מי פירות לא יצטרך רביעית לדעת הרמב"ם ז"ל גם לזה לא קשיא דחדא דאימא אה"נ ומה שלא באר הרמב"ם ז"ל היינו משום שלא נמצא זה בגמרא מפורש וידוע דהרמב"ם ז"ל אינו כותב דינים מחודשים שלא נמצא בגמרא ועוד דאפשר דהרמב"ם לשיטתו דס"ל דאינם מקבלים טומאה גרע באמת מז' משקין לענין נטילה דכיון דלאו שם משקה עליהם פסילי לנטילה דלא מצינו נטילה רק במשקין וכמו שכתבנו לעיל [ולפמ"ש לעיל בעז"ה דגם להראב"ד ז"ל אינו מטמא משום משקה רק משום אוכל אפשר דגם להראב"ד ז"ל פסילי לנטילה והא שכתב הראב"ד בעצמו בהל' נט"י שלו דנוטלין לידים במי פירות וכמו שכתב הרשב"א בתו"ה עיי"ש י"ל דהתם מיירי בז' משקין] אבל מי פירות שהם מז' משקין שפיר י"ל דמודה הרמב"ם ז"ל לדעת הפוסקים ז"ל דמכשירין. ומש"כ לעיל דמד' הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' מקוואות משמע דמפרש דהך נתן סאה ונטל דרביעית היינו שנתן לתוכו מים הפסולין לנטילה הוא ממש"כ שם בהלכה ט' וז"ל כלי שהיה בו רביעית מים כשרים לנט"י ונתן לתוכו מעט מים פסולין וכו' עכ"ל ואמנם צריך להבין דלמה השמיט מימרא דרב פפי שאחר זה ונראה דמפרש מימרא דרב פפי לענין רביעית דמקוה קודם שבטלוה וכן פירש בס' יראים להר"א ממיץ זצ"ל בסי' קצ"ב אך דהוא ז"ל פירש שם דרב פפי מפרש לעיקר דין דרביעית דמקוה דאינו אלא אם מחובר למקוה שלמה אך דהחיבור הי' פחות משפופרת הנוד [דאם יש חיבור כשפופרת הנוד דינה כמקוה שלמה] ורב פפי לא ידע דבטלוה [ומש"כ שם בס' יראים דליכא למימר דעדיין בימי רב פפי] לא בטלוה. דרב פפי קדים לר"א. הוא ט"ס. וצ"ל דר"א קדים לרב פפי אך הרמב"ם ז"ל נראה דמפרש בנתן בו מים פסולין או מי פירות דפסול לר"ל בין לנט"י ובין לרביעית דמקוה וע"ז אמר רבי פפי דמ"מ אם הרביעית מחובר למקוה כשר לטבילת מחטין וצינורות קודם שבטלו ואף דנתן סאה ונטל סאה ודו"ק

היוצא לנו להלכה מכל מה שכתבנו דאף בשעת הדחק שיש לסמוך על הדעה המכשרת ליטול במי פירות מ"מ נ"ל שזהו דווקא במי פירות של ז' משקין אבל בשאר מי פירות אפשר דאף בשעת הדחק לא ועוד בארנו דאף אם נוטל בז' משקין מ"מ בזה לא דמי למים דאף אם רוחץ מרביעית שלם מ"מ בעי נגוב ידים ומים שניים

מיהו כל זה לחולין אבל נט"י לתרומה אפשר דדווקא מים בעינן וכן הדין דנתן סאה ונטל סאה בנט"י אינו נוהג רק בתרומה ומשו"ה השמיטוהו הפוסקים וכמש"כ המג"א. אמנם לע"ד נראה דרש"י חולק ע"ז. ועוד נסתפקנו דאפשר דנתן סאה ונטל סאה דכשר לנט"י