בנין שלמה חלק א נג

הרי בהדיא דאם אינה ראויה למיקריא בבת אחת בילה מעכבת בה ואסורה לחלוץ. ואף שבוודאי אנו יכולים ללמדה שתהא יכולה לקרות בב"א ולא גריעא מבור מ"מ כל זמן שלא למדה חליצתה פסולה וכ"כ בהדיא הנמו"י שם וז"ל מודה רבא וכו' משום דאין דרכן של נשים לידע לקרות וכלן אינם ראויות לבילה חשיבי עד שילמדום עכ"ל והיינו כמו שכתבנו וא"כ היאך יכול סופר להוציא הבור הא אינו ראוי לבילה עד שילמד אלא ע"כ צ"ל דהכא לא בעינן כלל ראוי לבילה משום דשמיעה כעניה ואין שום מעלה ומצוה בעניה יותר משמיעה דיצטרך דיהיה ראוי לעניה וא"כ ה"ה פשוט דאלם נמי יוצא בשמיעה. אבל אינו קושיא כלל די"ל דבור מקרי ראוי לבילה טפי מאלם דהא מ"מ יכול לענות אחריו במה שהוא אומר ולא דמי לנידון דהרי"ף ז"ל שם דהתם אינה יכולה לומר כלל אבה יבמי בבת אחת ופשוט הוא הנלע"ד כתבתי בעז"ה

סימן ט גרסינן בב"ב (דף כ"ה) רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק נ' אמה חוץ ממערבה דאינו עושה כל עיקר מפני שהיא תדירה ומסקינן דמאי תדירא דתדירא בשכינה משום דהוא ס"ל דשכינה במערב. וכן אמר ריב"ל שם בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה דכתיב וצבא השמים לך משתחוים. אכן ר' ישמעאל סבר התם דשכינה בכ"מ וכן ס"ל לר' אושעיא שם ולרב ששת דא"ל רב ששת לשמעיה דלכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח וכו' וכתבו התוס' שם בד"ה לכל. דכל הני אמוראי לית להו הא דתניא בברכות (דף ל) שחייב אדם להתפלל נגד ירושלים משום דכתיב והתפללו אליך דרך ארצם אלא סברי כר' ישמעאל דאמר דשכינה בכ"מ ומאן דאמר דשכינה במערב סבר כר"ע וכו' ע"ש בתוס'. והנה הדבר פשוט דכוונתם בזה לתרץ דהאיך יחלוקו האמוראים על הברייתא [והא דלא הקשו התוס' טפי מן המשנה דברכות שם (דף כ"ח) דתנן שם היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ופרש"י יחזור את פניו לצד ירושלים וכן מסיים במשנה דאם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים אלמא דצריך להתפלל כנגד ירושלים דווקא היינו משום דמן המשנה אינו הכרח כ"כ דיש לפרש דיחזיר את פניו לצד מערב וסבר לה כר"ע דשכינה במערב ורש"י ז"ל דפי' כנגד ירושלים היינו לפי הדין דהא אנן קי"ל כהברייתא וגם מסיפא דיכוין את לבו כנגד בית קה"ק אינו ראיה כ"כ דכיון דאינו יכול להתפלל לצד השכינה אז מחויב לכל הפחות לכוין את לבו כאלו עומד כנגד בית קה"ק כדי שתחול עליו אימת השכינה] ולכן הוצרכו לתרץ דצ"ל באמת דס"ל כר' ישמעאל ותנאי היא אי צריך להתפלל לצד ירושלים והמקדש או לא. אך דבריהם צריך באור לכאורה דמנא להו דר' ישמעאל פליג על המשנה והברייתא דברכות הנ"ל דאף דס"ל דשכינה בכ"מ מ"מ י"ל דס"ל דבריך להתפלל כנגד ירושלים דהא כן כתיב בקרא דמלכים ח' ובד"ה וא"ו והתפללו אל ה' דרך העיר וגו' והתפללו אל הבית הזה וגו' והתפללו אל המקום הזה. ועל כרחך אף דשכינה בכל מקום מ"מ השראת השכינה לא היה רק בבית קה"ק בין שני הכרובים וכדכתיב בקרא בפ' תרומה ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים. ואפילו בבית שני דהיה חסר השראת השכינה מ"מ התפשטות הקדושה והשגחה ניסית לא היה רק בביהמ"ק וא"כ י"ל דר' ישמעאל לא פליג כלל על המשנה והברייתא דברכות הנ"ל

אכן אחר העיון פשוט דכוונתם דע"כ דפליגי על הא דברכות דאל"כ לאיזה ענין פליגי אם השכינה במערב או דהשכינה בכ"מ ומאי נ"מ לדינא בזה וע"כ דנ"מ לענין תפלה דלמ"ד דשכינה במערב צריך להתפלל לצד מערב דווקא אבל למ"ד דשכינה בכל מקום יכול להתפלל לאיזה מקום שירצה כדאמר רב ששת לשמעיה דלכל רוחתא אוקמא ושפיר כתבו דע"כ ר"י ור"ע פליגי אברייתא דברכות הנ"ל

אכן בעיקר דברי התוס' ז"ל אלו אני תמה הפלא ופלא דמ"מ היאך אפשר דר"י ור"ע וכל הני אמוראי יחלוקו על מקרא מפורש במלכים ובד"ה דשלמה אמר בתפלתו דיתפללו נגד ירושלים והמקדש דנהי דשלמה לא אמר זה בדרך חיוב דצריך להתפלל נוכח המקדש וירושלים רק דבקש מהקב"ה דאם ישראל יתפללו לה' בעת צרתם דרך העיר אשר בחר ה' יקבל תפלתם ותחנתם ויעשה משפטם. מ"מ ממילא מוכח דצריך להתפלל נוכח ירושלים והמקדש דהא התפלה מקובלת ביותר כשמתפללים נגד ירושלים והמקדש דהא כן בקש שלמה והקב"ה קבל תפלתו ותחנתו וכדכתיב שם ט' ויאמר ה' אליו שמעתי את תפלתך ותחנתך וגו' וצ"ע. וביותר נ"ל לתמוה דהרי ריב"ל בעצמו דס"ל כאן בב"ב דצריך להתפלל לצד מערב דווקא ס"ל להדיא בירושלמי דברכות פ"ד ה"ה דצריך להתפלל כנגד המקדש וירושלים וכדברי הברייתא דלשם דהרי מביא ראיה שם להברייתא מקרא דהוא ההיכל לפני (במלכים ה') היכל שכל הפנים פונים לו ע"כ ומשמע דס"ל ג"כ כהברייתא וא"כ לפי דברי התוס' הנ"ל יהיה דברי ריב"ל סותרין זה את זה וצע"ג

אכן באמת לולא דמסתפינא מדברי התוס' הנ"ל הייתי אומר דוודאי דבעוד שבית המקדש היה בבנינו אין כאן מחלוקת דוודאי היה צריך להתפלל נגד ירושלים והמקדש וכדכתיב במלכים וד"ה הנ"ל וכן משמע שם בירושלמי דמקראי דשלמה אינו ראיה רק בעת שהיה המקדש בבנינו. דהירושלמי שואל שם עד כדין בבנינו בחורבנו מנין. א"ר אבין תלפיות שכל הפיות מתפללין עליו. ור"ל דאף לאחר החורבן שנעשה תל ומ"מ צריך להתפלל אליו [ונראה דלזה כיון גם הש"ס דילן בברכות שם דלאחר שהביא הברייתא הנ"ל אמרינן ע"ז אמר ר' אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קרא כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו ע"כ ולכאורה תמוה דמאי שואל מאי קרא הא הברייתא כבר הביאה הרבה מקראות ע"ז ממלכים וד"ה ומה צריך עוד לקרא אחר. אכן הדבר פשוט דר' חבין שואל דמאי קרא דגם לאחר החורבן צריך להתפלל נגד ירושלים (דהא הברייתא נישנית לאחר החורבן] וכמו שאמר ר' אבין בירושלמי הנ"ל בחורבנן מנין ולכן הוצרך לקרא דתלפיות ופשוט הוא]. אך דפליגי לאחר החורבן דר"י ור"ע וכן ר' אושעיא ורב ששת ס"ל דלאחר החורבן תו ליכא חיובא להתפלל נגד ירושלים ופליגי על ר' אבין בזה. וכן ריב"ל דאמר בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיעו מקום תפלה ר"ל בזהמ"ז ולשיטתו אזיל דמפיק בירושלמי הנ"ל מקרא דהוא ההיכל לפני ולא מקרא דתלפיות ומשמע דס"ל דליכא חיובא רק בעודו בבנינו באמת דהיה נקרא היכל ולא אחר החורבן דנקרא תל. ור' אבין בירושלמי שם דמפיק מקרא דתלפיות משמע דבא לחלוק על ריב"ל בזה: וטעם מחלקותם נ"ל דתליא במחלוקת הרמב"ם והראב"ד ז"ל (בפ"ו מהל' בית הבחירה הלכה ט"ז) דדעת הרמב"ם שם דקדושת המקדש וירושלים קדשה לעתיד לבוא אבל קדושת א"י לענין תרומות ומעשרות ושביעית לא קדשה לע"ל ובאר הטעם לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטילה והרי הוא אומר והשמותי את מקדשיכם ואמרו חכמים אע"פ ששוממין בקדושתן הן עומדים אבל חיוב הארץ בשביעית ומעשרות אינו אלא מפני שהוא כבוש רבים וכו' עכ"ל הרמב"ם ז"ל שם אכן הראב"ד ז"ל שם בהשגות כתב להיפך דנראה לו דאף לר"י דס"ל דקדושה שניה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ומקדש לא אמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קדוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליריאיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת עכ"ל הראב"ד ז"ל שם. ונ"ל פשוט דר"י ור' עקיבא דב"ב הנ"ל וכן ר' אושעיא וריב"ל ורב ששת כולהו ס"ל כדעת הראב"ד ז"ל דקדושת המקדש וירושלים בטלה כעת לאחר החורבן. ולפיכך ליכא קפידא עכשיו להתפלל נגד ירושלים והמקדש. ואף דקדושת א"י לא בטלה וא"כ מ"מ מצוה להתפלל נגד א"י מיהת מ"מ נראה דמעלת א"י לענין תפלה אינו רק מפני קדושת המקדש וירושלים אשר בתוכה. אבל האידנא דבטלה קדושת המקדש גם א"י אין לה מעלה וחשיבות לענין תפלה להתפלל כנגדה אכן המשנה והברייתא דברכות הנ"ל דס"ל בפשיטות דגם האידנא צריך להתפלל נגד ירושלים וכן ס"ל לר' אבין בבבלי וירושל' ע"כ דס"ל כדעת הרמב"ם ז"ל הנ"ל דקדושת ירושלים והמקדש לא בטלה ומזה יש לנו סייעתא גדולה דהלכה כהרמב"ם ז"ל בזה דהרי הלכה רווחת בישראל דצריך להתפלל כנגד ירושלים גם בזמן הזה. והמג"א בסימן תקס"א ס"ק ב' הסכים ג"כ כדעת הרמב"ם הנ"ל אכן לא הביא ראיה לדבריו אכן לפמ"ש הדבר מוכרח כדברי הרמב"ם ז"ל

וע"פ דברינו אלה מתיישב ג"כ מה שעמדנו מכבר על דברי הראב"ד ז"ל הנ"ל מהא דפליגי ר"י ור"ל בזבחים (דף ק"ז ע"ב) במעלה בזמה"ז דר"י אמר חייב משום מעלה בחוץ ור"ל אמר פטור ואמרינן שם דפליגי בקדושה ראשונה אי קדשה לעתיד לבא או לא דר"י ס"ל דקדשה לע"ל ור"ל ס"ל דלא קדשה וידוע דהלכה כר"י נגד ר"ל לבר מתלת וכדאמרינן בהחולץ וא"כ מוכח להדיא דקי"ל דאף קדושת המקדש לא בטלה ודלא כהראב"ד ז"ל. והיותר תימה דנראה שהראב"ד ז"ל סותר דברי עצמו (דבפי"ט מהל' מעשה קרבנות הלכה ט"ו) כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל מי ששוחט קדשים בזמן הזה והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים שהרי מותר להקריב אע"פ שאין בית מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא עכ"ל. והיינו דפסק כר"י. והראב"ד ז"ל שתיק ליה שם ומדשתיק ש"מ דאודוי אודי ליה וזה סתירה למ"ש בפ"י מהל' בית הבחירה הנ"ל. ושוב אחר כן יצא לאור ספר דרישת ציון מהרב הגאון מוה' צבי הירש קאלישער ז"ל ומצאתי שגם הוא ז"ל העיר על