בנין שלמה חלק א קנה

י"ל שכיון ג"כ לרמז של הפסוק הנ"ל דבזכות שאנו הוגין וקורין הפרשה בכי תשא יהא נחשב לפניו כאלו היינו נותנים שקלים ממש למקדש ובזכות זה גוננו במגן וכו' כך שמעתי מפי מר אחי זצ"ל ודפח"ח [ולפי פירושו צ"ל דהך תיבת לזכרון קאי למעלה ולמטה דהא לבני ישראל היינו דיזכרו בני ישראל נתינת השקלים ע"י שיקראו הפ' וקאי ג"כ אלמטה היינו דקריאה זו יהיה לזכרון לפני ה' ובשביל זה יכפר על נפשותינו ולדעתי יש לפרש עוד כוונה אחרת בד' הכתוב ע"פ הא דאמרינן בברכות (פ' הרואה דף ס"ב ע"ב) על פסוק ובהשחית ראה ד' אמרינן שם מאי ראה ר' יצחק נפחא אמר כסף כיפורים ראה שנאמר ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ופרש"י שם כסף כיפורי' ראה שנתן במנין ראשון של ישראל למשכן הוא כיפר על מנין זה שהרי לזכרון נתנו כדכתיב והיו לבני ישראל לזכרון לכפר ועכשיו הוצרכו כפרתו עכ"ל ולפי דעת הגמרא ורש"י הנ"ל הוצרך לכתוב פעם שנית והיו לבני ישראל לכפר וגו' לאשמעינן דנתינה ראשונה יהיה לזכרון לפני ה' לדורות בעת הצורך כמו בימי דוד ואפשר דר"י נפחא גופה למד ממקרא הזה וק"ל] היוצא לנו מדברי מר אחי הגאון זצ"ל דהתורה רמזה לנו דלאחר החורבן יקראו פרשת שקלים וזה יהיה נחשב לנו לכפרה ועל פי זה נ"ל לומר לולא דמסתפינא דבזמן הבית לא קראו הפרשה כלל באמת כיון דהיו מביאין שקלים ממש למה היו צריכין לקריאה להשמיע לציבור והיה סגי בהכרזה לחוד והא דתנן ר"ח אדר שחל בשבת קורין פרשת שקלים זה נתקן לאחר החורבן דבטלו שקלים והכרזה בעו"ה ואז תקנו חכמים שבאותו הדור דלכה"פ יהיה קורין הפ' ויהא נחשב לנו כמו הבאת שקלים ממש וסמכו עצמם על הרמז הנ"ל דכתיב והיו לבני ישראל לזכרון וגו' ובזה נתיישב ג"כ מה שהקשיתי לעיל בפירש"י והרמב"ם דמהש"ס דמגילה משמע דהכל אחד אכן לפי הנ"ל לא קשה מידי דהגמ' ר"ל כמו בזמן הבית היו צריכין להכריז בר"ח אדר דשואלין ודורשין וכו' ה"נ תקנו עכשיו בזמן החורבן להקדים הקריאה ג"כ ליום קודם זכר למקדש דהיה הכרזה ל' קודם. ועפ"ז אינו מוכרח לומר דקטן שיעשה בר מצוה מר"ח אדר עד ניסן הוא פטור מקריאה די"ל דכיון דיתחייב במצוה אח"כ מחוייב השתא בקריאה דהא בזמן הבית היו חייבין ב"ד להודיעו וזכינו לדין חדש דאף לדעת הסוברים דאין קורין לקטן למפטיר בפרשת שקלים היינו אם לא יגדל עד אחר ר"ח ניסן אבל אם נעשה גדול ובר מצוה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן יכול לעלות למפטיר וגם מחוייב לשמוע הפ' והנראה לפע"ד כתבתי בעז"ה: בעז"ה יום ו' עש"ק כ' שבט תדי"ר לפ"ק

סימן נה תנן בפ"ק דשקלים דף ב'] באחד באדר משמיעין על על השקלים ועל הכלאים ובט"ו בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים ועושין כל צרכי רבים וכו' ויוצאין אף על הכלאים עכ"ל המשנה ולכאורה יש לתת טעם למה הטילו חכמים חיוב לעיין על צרכי רבים בחודש אדר יותר מכל השנה דבשלמא בהנך תרתי דרישא בשקלים ובכלאים כבר מבואר טעמו במגילה פרק בני העיר בשקלים משום דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה משו"ה קדמינן וקרינן באחד באדר דשואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום ולרשב"ג משום שולחנות כמו שנתבאר לעיל באריכות בתשובה הקודם לזה. ובכלאים משום דזמן זריעה הוא והוא ג"כ שם במגילה וע' תוס' שם ד"ה על הכלאים אבל אינך צרכי רבים כגון תיקון דרכים ורחובות ומקואות המים וכל הנך צרכי רבים דקחשיב בירושלמי דשקלים בפרק קמא הלכה ג' צריך לבקש טעם לזה ועלה על דעתי דאולי יש ליתן קצת טעם לזה ע"פ הא דאמרינן בשבת ל"ג דר"ש ב"י כד נפיק ממערה אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל ואתקין מילתא דכתיב ויבא יעקב שלם ואמרי' שלם בגופו כו' אמר איכא מילתא דבעי לתקוני אמרי ליה איכא דוכתא דאית בה ספק טומאה ואית להו צערא לכהנים לאקופי כו' כל היכא דהוה קשי טהרי' וכל היכא דהוי רפי צייניה ע"ש. היוצא לנו מאגדה זו דכל בר נש דמתרחיש ליה ניסא צריך לפקח ולתקן צרכי רבים וראיה ברורה מיעקב אבינו ע"ה דהואיל ונעשה לו נס שנתרפא מצלעתו לפיכך ויחן את פני העיר. ולפי הקדמה זו מעתה מה טוב ומה נעים דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה דאמרו במתני' דעושין כל צרכי רבים בחודש אדר והיינו משום דאין לך חודש שנעשו בו לישראל נס כללי ומפורסם כמו בחודש אדר שנגאלו בו אבותינו בימי מרדכי ואסתר ממש ממות לחיים ולהיהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר בחודש זה ולא יפה אמרו חכמים דחוב על ב"ד להשגיח בצרכי רבים בחודש זה שנעשו בו נס לכל ישראל וכמו דמצינו ביעקב אבינו דמתוך שנעשה לו נס תיקן צרכי רבים ונ"ל לתת גם קצת תבלין לזה דכל התיקונים שנאמרו במשנתינו הם דוגמות התיקונים שתיקן יעקב אבינו ע"ה בעיר שכם דבאחד באדר משמיעין על השקלים היינו כנגד זה שאמר רב התם דמטבע תיקן להם ומתקנין את הדרכים והרחובות היינו כנגד מה שאמר שמואל התם דשווקים תיקן להם ואת מקוואות המים היינו כנגד מה שאמר ר' יוחנן התם דמרחצאות תיקן להם ובוודאי דיש לאגדה זו ענין גדול ע"פ הסוד ואין לנו עסק בנסתרות וגם מה שתיקן רשב"י את הקברות היינו נמי מן התיקונים שנחשב במשנתינו ומציינין את הקברות ואיהו נמי עביד הכי כל דהוה קשי טהריה וכל דהוי רפי צייני כמו שהבאתי לעיל לשון הגמרא דלשם ונ"ל נמי דהא דקאמר בתחילה בט"ו בו קורין את המגילה ואח"כ אמר ומתקנים את הדרכים דר"ל דבו ביום שנעשה בו נס מתקנין את הדרכים ואת כו' וכ"ה בהדיא ברמב"ם פ"ד מה' סוטה ובפ"ח מה' ערכין דבו ביום קאמר ומן הטעם שכתבתי. ועפ"ז יש ליישב גם הא דתנן בריש מסכת מועד קטן ומתקנין את המקולקלות במועד ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים עכ"ל המשנה. ולפי המתבאר בסוגיא שם ו' ובפירש"י ותוס' שם ובירושלמי דשקלים מוכח דתקנת חכמים הוא כן לתקן כל צרכי רבים בחולו של מועד ולא דקמ"ל דמותר לתקן בחולו של מועד ע"ש דמוכח בהדיא כן וא"כ גם כאן יש לבוא בתפילת הבינינו מה ראו חכמים על ככה ומה הגיע עליהם לתקן שכל צרכי רבים יעשו בחולו של מועד ועוד כיון דמלאכה שאפשר לעשותו קודם יו"ט הוא מה ראו חכמים להניחו לעשותו בחולו של מועד ולחלל יו"ט ועוד דהיה יותר נכון לתקן קודם יו"ט כדי שיהא הדרכים מתוקנין לעולי רגלים כמו שאמרו בסנהדרין י"א דמעברין השנים בשביל הדרכים והגשמים כמו דתנינא שם אין מעברין את השנה אלא א"כ היתה צריכה מפני הדרכים ומפני הגשמים וכו' ופירש"י מפני הדרכים שנתקלקלו בימות החורף מפני הגשמים ועדיין לא נתקנו ולא יוכלו עולי רגלים לבוא עכ"ל. אבל לפי מה שכתבתי לעיל דעיקר הטעם דראוי לעיין בצרכי צבור בזמן שנעשו נס לישראל א"ש גם הכא דכיון דבניסן נגאלו אבותינו ממצרים מעבדות לחירות מאפלה לאורה ועיקר זמן הגאולה היתה נמשך מט"ו בניסן עד שביעי של פסח שבו אמרו אבותינו שירה על הים וא"כ ראוי לעיין בצרכי ציבור כל משך זמן ההוא וכנ"ל וכי תנן נמי מתניתין בחוה"מ פסח תנן ולא תימא דשינויא דחיקא הוא דמשנינא לך כיון דמתני' סתמא קתני ומשמע דאף בחוה"מ סוכות הדין כן דהא ליתא דוודאי בדווקא קא משנינא לך דהא דומיא דיוצאין אף על הכלאים קתני והתם וודאי בחוה"מ פסח תנן כמו שפרש"י בהדיא (דף ו') בד"ה כאן בבכיר ע"ש וא"כ מתניתין כוליה דכוותיה וק"ל כל זה כתבתי רק ע"פ דרך הדרוש אבל ע"פ דרך ההלכה יש לעיין בזה ועוד חזון למועד אי"ה הנלע"ד כתבתי בעז"ה יום ו' עש"ק כ"ו שבט תרי"ד: הלכות מגילה בעז"ה יום כ' כיום תענית אסתר י"ג לחודש אדר שנת תדי"ר לפ"ק

סימן נו שאלה ראוי לברר אי יש לומר מזמור לתודה ביום תענית אסתר או לא וכן אי יש לומר יהי רצון כאלו הקרבתי שלמים ביום י"ב לאדר שהוא יום שלפני תענית אסתר או לא

תשובה לכאורה נראה לי לדון בדבר החדש מה שלא ראיתי לשום אחד מהאחרונים שכתב כן והוא דלכאורה אין ראוי לומר מזמור לתודה ביום תענית אסתר ע"פ דברי רבינו תם זצ"ל שפי' להא דאמרינן בריש מגילה די"ג זמן קהילה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים והסכימו לפירושו הרא"ש והר"ן ז"ל ושאר פוסקים ודלא כפירש"י ז"ל וע"כ דהא דאמרינן די"ג זמן קהילה היא לכל ולא צריך לרבוי מיירי בזמן הבית דלאחר החורבן הא אמר לקמן בסוגיא דאין קורין אותה אלא בזמנה לפיר ש"י ז"ל שם שפי' להא דאמרינן דבזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה דר"ל לאחר החורבן עי' בפירש"י ז"ל ולפי זה נראה בבירור דאף בזמן בית שני היה נוהג התענית הזה לפי פיר"ת ז"ל ואף שיש לדחות ולומר דהסוגיא אזלא כאן אליבא דר"ע דס"ל דאף בזמן הזה איתא להא תקנתא ומכ"ש לפי פי' הרא"ש ז"ל שפי' להא דאמרינן דבזמן הזה