בנין שמואל סב

שני חייו ונבאר כפי מ"ש במשנה אבות עד בן מאה שנים כי מרבנו האריז"ל לא נמצא ביאור רק עד בן כ' שנים שעד י"ג שנים זוכה לצלם דאמא וב' שנים עד ט"ו מקבל ל"ם דצלם אמא, ובג' שנים עד י"ח לחופה צלם פנימי דאבא. ובב' שנים עד בן כ' מ"ל דצלם אבא. ואולם לאשר התורה ניתנה לדרש במ"ט פנים אבאר הכל כפי דרכי. והנה שם באבות פ"ה בן ה' למקרא בן עשר למשנה. בן י"ג למצות. בן י"ח לחופה. בן כ' לרדוף. בן שלשים לכח. בן ארבעים לבינה. בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה. בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורות. בן תשעים לשוח בן מאה כאלו מת ועבר מן העולם ע"כ

ל"ב ונראה לפ"ד כי הנה ביארנו למעלה כי הצלם הוא מבריאה והנה יש בבריאה ז' היכלות והם נחשבין ממטה למעלה ובהיכל העליון היכל קה"ק נכללין ג' ראשונות קודש חד הקדשים תרי הרי ג'. וכן בשנות האדם שבעי' שנה נגד ז' היכלות כ"א כלול מעשר ונוסף עליהן עוד שלשים נגד ג"ר שנכללו בהיכל קה"ק. והנה המה נגד ז' הבלים שנות האדם שנזכרו בתיקון ס"ט ויש ג' הבלים ג"ר פנימיות הז' הנ"ל והמה אמ"ש מים בראש אויר בגוי' אש בלב וכבד עיין למעלה מ"ש, והמה נגד ג' חלקי האדם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה והוא למטה בנעוריו א"ש שהוא העולה והוא רתיחת הילדות. ובימי ירידה מים בראש ובאמצע אויר [והוא מבן שלשים עד ארבעים אמצע הזמן] והנה סדרן הוא ראשון יסוד ומלכות כאחד לבנת, וספיר והשני הוד וג' נצח ורבינו הגר"א כתב בקיצור ההיכלות דרך אחר שלבנת הספיר נגד מלכות ועצם השמים יסוד. והיכל נוגה הג' כלול מנו"ה ביחד עי"ש. ועיין בריש תיקון כ"א שית סבין וחד עולימא עי"ש בביאור הגר"א כי המלכות נקראת נער מחמת שמתלבשת במט"ט. והנה לפמ"ש כי היכל הראשון מלכות נוקבא והשני יסוד הנה ביסוד בעצמו יש ג"כ בחינת מלכות עטרת היסוד וידוע כי העטרה שליש היסוד א"כ בהחשב כ"א לעשר יגיע לעטרה שלש שנים ועוד לכן החיוב במצות משנת י"ג ואילך שמשם ואילך נקרא איש וקודם נקרא נער שהם עשר דמלכות וג' דמלכות דיסוד בעצמו. ואף אם נאמר דהיכל הראשון אינו מלכות נוקבא רק עטרת היסוד יש ג"כ מקום לדברינו עפ"י מש"כ הגר"א בתיקון כ"ה שאות יוד מיסו"ד הוא עטרת היסוד ונשאר סו"ד ע' אנפין והם ביסוד מן הבינה והיוד חכמה ובסו"ד בעצמו ו"ד בגימ' עשר במלכות של יסוד בעצמו חוץ העטרה וס' בו"ק דבו הרי כי יש ביסוד בעצמו ב' בחינות מלכות עטרת היסוד י' קטנה אבא יסד ברתא ומלכות של היסוד בעצמו מבחינת בינה. והראשונות עשר שנים שלימות, והשני' שליש היסוד שלש שנים ויום אחד ואפשר כי היום אחד נגד הד' חדשים הנותרים ופורתא לא דק. כי יום אחד בשנה חשוב שנה. [והנה זה ממש ע"ד דברי הגר"א ז"ל שאביא לקמן כי עשר שנים הראשונים נגד אבא. ומעשר עד עשרים בינה עיי"ש רק שם באופן אחר ממעלה למטה ודוק]. והנה המקרא ידוע שהוא בעשי' מלכות ומשנה ביצירה ששם מתלבש היסוד דאצילות כמ"ש ביוסף במרכבת המשנה משנה למלך כידוע לכן בן ה' למקרא חצי המלכות ומקודם מלמדו אותיות, ובן עשר כשמתחיל לעלות ביסוד למשנה ובן ט"ו חצי היסוד לגמרא כי הגמרא היא המשא ומתן של המשנה והוא בחצי העליון של היסוד שנקרא איש שנושא ונותן ויכול ללחום מלחמתה של תורה והוא הפלפול של הגמרא שהוא הטעם של המשנה והענין כי כבר עלה אל הת"ת שביסוד, ות"ת ידוע שהוא מקום התורה מדת יעקב, ובמלאות י"ז שנים כאשר יכנוס לשנת י"ח. לחופה