בנין שמואל מה

חשמ"ל ח"ש ואח"כ מ"ל שצריך לכרות מקודם הקליפות בסוד המילה ואח"כ לדבר והכל ידוע, והשלישי בין רוח ונפש דבחינות מחשבה ביסוד המחברם הוא מצות אנכי שעיקרה במחשבה [ובבחינה זו אנו יכולים לפרש פירוש אנכי כמ"ש הרמב"ם ז"ל והבן]. לידע שיש בורא עולם. כלל הדברי' שהם בג' יסודות בינה זו"נ, שבת ביסוד דמלכות כמ"ש בזוהר ששם עיגולא וריבועא ושבת נקודה בחלל דילה [יש ג"כ דרך לומר ששבת בבינה כמ"ש בכ"מ וגם שם בזוהר קאי על יסוד דבינה ואנכי במלכות כמ"ש בזוהר בכ"מ והכל הולך למ"א ואו"א דא"ח] ומילה ביסוד דז"א ואנכי ביסוד דאמא דעת דז"א לכן המצוה לידע ושם תרין עיטרין נו"ה דע"י שני לוחות הברית והבן והנה שייכות הי"ב מצות הנ"ל אל הי"ב איברים כתב הגר"א בעצמו ביהל אור יתרו צ"א ומעתה הלא נתבאר כל הד"פ י"ב שביארנו

כ ומעתה נתחיל בעהשי"ת לבאר כל אבר בפרטות ונאמר כי הם ד' פעמים ג' כמו הי"ב תקוני דדיקנא וכן שם של י"ב כתב הגר"א בס"ד בתחילתו שהם דפ"ג שהם ג' הויות בכל אחד ד' אותיות והם ג' יודין ג' ההין ג' ואוין ועוד ג' ההין, עיין בית מועד כ"ה, וכן כאן ג' איברים בראש פה ולשון וחוטם ג' בחזה קנה ושט ריאה לבד הלב, ג' בכרס העליון כבד מרה טחול. ג' בכרס התחתון קורקבן קיבה כליות. ודע שהגר"א כתב בז"ח שה"ש שהי"ב אברים עם הלב **(אולם שם למטה מזה חזר בו וכתב שם שריאה וליבא חוץ מן הי"ב והמה חו"ב כמ"ש בפנים, והנה עינא ומוחא הוא דבר אחד כי ראי' בחכמה מוחא וליבא בינה שמיעה, ומ"ש שם ריאה ג"כ ניחא עם מ"ש בסימן י"ח דברי הגר"א ז"ל שהג' מוח ריאה לב נחשבין לפעמי' רק לב' ועיין בסימן י"ג ותבין ולכן חושב לפעמי' ריאה ולב ולפעמי' מוח ולב, ושם נראה שקאי על ס"י כי בי"ב שבס"י אינו חושב הריאה אבל בגמרא שלנו שחושב הריאה בי"ב איברים וא"כ עכצ"ל שמוחא וליבא עלי'. והנה הלב ביארנו שורש מצוה אחת הכוללת כל המצות או אנכי או שבת או מילה, ומוחא הוא סוד התורה וה"ס תורה ומצות כי אף שתורה הוא מצוה אחת מתרי"ג מצות זה הוא לימוד בפה ושננתם אולם ידיעת התורה הוא עולה על כל מעשי המצות כמ"ש ביה"ר שלפני הלימוד כדי שיביאני התלמוד לידי מעשה (הוא תרי"ג מצות) ולידי מדות ישרות (הוא ז"א) ולידי ידיעת התורה הוא חב"ד מוחא והוא ג"כ מצות ידיעת השי"ת אוריתא וקוב"ה חד ואינה מצות)** ומ"ש אף נעור אינו מן המנין אולם בגמ' ברכות ס"א כתב כי החוטם מן המנין ולב אינו מן המנין כי הי"ב בדעת ועינא ולבא חו"ב עלי' ובמ"א כמדומה כתב מוח ולב חו"ב ובדרך זה נדרוך גם אנחנו והנה נלע"ד שהאברים הולכים ממטה למעלה ויהי' לפי"ז הג' יודין למטה בכליות וקיבה וקורקבן, וההין בכבד ומרה והואוין בחזה וההין בראש וחילא דילי מאלו הראיות שנבאר, הנה תראה שכל פעולת האברים הולכי' ממטה למעלה כי תחלה נתבשל המאכל בקורקבן וקיבה ואח"כ נתברר והולך לכבד ושם נעשה דם ומותרי הדם הולך למרה וטחול ומכבד **(המפרשים וכי איזה יחס יש ביניהם שיהי' שניה' שוים אך הענין לפ"ד כי שניה' במצות הכוללת כל המצות זכור את יום השבת, בשבת, וזכירת עמלק במילה בסוד כריתת הערלה לכן עמלק חתך המילות וזרקן כלפי מעלה, ואין השם שלם עד לע"ל שיוסר הערלה ותתגלה העטרה והבן.)**