בנין שמואל מו

נתברר עוד והולך ללב כמ"ש בזוהר פנחס בענין הי"ב איברים דכבד מקריב ברירי דדמא לליבא ומן הלב עולה למוח רק הריח וזהו אשה ריח ניחוח עי"ש, הנך רואה שכל פעולתן ממטה למעלה וכן בחזה הנה ההבל עולה מן הלב אל קנה וריאה ונעשה קול ומשם לפה נעשה דיבור והוא ג"כ ממטה למעלה, **(והענין י"ל כי האברים הפנימים בסוד הדעת פנימיות הת"ת כידוע והדעת הוא בהיפוך כמ"ש הגראז"ל כ"פ וע"ד שכתב האריז"ל כי הפנימיות ורוחא בא בהיפוך קו החסד בגבורה וגבורה בחסד, ועוד י"ל לפמ"ש בכאן בשם הגראז"ל שאיברים הפנימים בחינות מט"ט הנה עיין בהקדמת תיקונים ב"ב דאפרוחים מסיטרא דצדיק מתתא לעילא, וכן במט"ט דהוא בדיוקנא דצדיק עי"ש, הנה תראה מכאן ראי' גדולה שבבחינות מט"ט הוא מתתא לעילא, ובאמת יש שם ב' בחינות ט"ט דמט"ט שהם ט' באור ישר וטי"ת באו"ח כמ"ש האריז"ל, ועכ"ז יש בכל מקום בחינה אחת הגוברת אעפ"י שכולם נכללים זמ"ז כמו למשל הדכורא רובו ועיקרו באור ישר והנוקבא עיקרה באו"ח ואפשר כמו זה מט"ט שבו מסתתרת בימי החול כידוע)** והשני הנה ידוע שאדם כולל מד' כנגד ד' אותיות הוי' ארמ"ע ונגדם מ"ע ומל"ת אש ומים ורוח באמצע נגד התורה, ונגדם באדם חלב ודם ימינא ושמאלא ורוח שהוא חיות האדם נגד ת"ת ונגד התורה. וכ"ז שוה בכל בעל חי ויש באדם בחינה רביעית והוא הדיבור כנגד הי אחרונה כי ג' חיות המה ארי' שור נשר והחי' הרביעית פני אדם אופן אחד בארץ כנגד המלכות פני אדם והיא למטה מכולן ולמעלה מכולן כמ"ש אחור וקדם צרתני כמ"ש חז"ל. והנה החלב ידוע שורשו למטה במעים ובכליות כמ"ש בתורה החלב המכסה את הקרב ואת החלב אשר על הכליות, והדם שורשו בכבד מרה טחול, והרוח בקנה וריאה, והדיבור בפה ולשון וחוטם הרי אתה רואה בחוש שהם באו"ח ממטה למעלה **(והם כנגד ד' עולמות אבי"ע וכנגד ד' חלקי התפלה המעים התחתוני' בסוד העשי' ששם המאכל וכן הקרבנות, הכבד נגד יצירה ע' שרים במט"ט ע')** והנה נאסרו החלב והדם אעפ"י שהם כנגד י"ק שבשם מחמת שהם באו"ח והם למטה מחזה ששם יניקת החיצונים אולם בהסר החלב ודם ישארו האברים כשרים כמ"ש בע"ח, ולכן הותרו החלב ודם לגבוה כי בהתעלותן לגבוה המה גדולי' מאוד כי באמת החלב ודם חיות האדם, ובזה יתבאר לך היטב הדק טעם הקרבת על המזבח הכליות והכבד כי הם אברים הראשים מחלב ודם הכליות המה ראש למעים שורש החלב והכבד ראש לאיברי הדם

כ"א והשלישי הכי נכבד כי כבר ביארנו למעלה שורש הי"ב אברים בי"ב תיקוני דדיקנא וגם שם מצינו דרך אחד חוץ ממ"ש האר"י ז"ל והוא **(אנכי והוא למעלה ממנה הרבה, והוא עם ידיעת התורה תרי"ד מצות וכן כתב הגר"א ז"ל שיש בהאזינו תרי"ד תיבות כמנין התורה ומצותי' והם ת"ר וי"ב וא' עם התורה, ונלע"ד שמצות ידיעת התורה נרמזה בתיבה הראשונה, האזינו שפירושו קבלה להבין ולהשכיל כמ"ש נעשה ונשמע, נעשה תרי"ג מצות ונשמע התורה והוא האזינו, ובזה תבין איך טעה בעל ספר שירה לחיים טעות אחד שכולל כל הספר הוא שהתחיל המצות בתיבת האזינו ובתיבה התרי"ד בסוף פירש ז' מצות דרבנן, ובאמת צ"ל כל מצוה בתיבה שלאחרי' ונראה שלא עיין בפנים באדרת אליהו שכתב בפירש כמנין התורה ומצותי'.)**