בנין שמואל מב

כי הת"ת נחשב לפעמי' למעלה מחו"ג וכן בהיכלות היכל הרצון ת"ת הוא בחינות ראש כמ"ש הגר"א ז"ל בהיכלות והוא בסוד עליות הת"ת למעלה, והנה במ"ש כאן יתפרש לך מ"ש האר"י ז"ל שבג' ראשונות שבתפלה הוא בחינות חיבוק גופא בגופא ובי"ב אמצעיות נשיקין, והנה הנשיקין בוודאי יותר גדולים מחיבוק ולפי הנראה לעינים כמדומה שברכה ראשונה יותר גדולה מהי"ב. אולם במ"ש תבין כי הי"ב נגד איברים פנימים שמשם הנשיקין רוחא ברוחא. ועיין בזוהר ויקהל ר"א בגופא אית תריסר שייפין דקיימין בעובדא דגופא וכו'. ואית תריסר שייפין פנימאין לגו מן גופא לאתתקנא בהון תיקונא דרוחא וכו' צלותא דב"נ איהו תיקונא דרוחא וכו' עי"ש הרי שהתפלה נגד י"ב אברים פנימים תקונא דרוחא וכמ"ש בשם הגראז"ל שאברים פנימים נגד היצירה בחינות רוח

והנה כבר כתבנו כי גם בג' רישין דא"א יש בחינה זאת עיין בסימן י"ג ותבין כי גם שם יש דרך זה דגלגולתא בינה נגד ז' איברים חיצונים וי"ב דדיקנא ששורשה ממ"ס חכמה איברים פנימים וג' דאוירא ג' אמ"ש יב"ק הרי נתבאר לך איזה שייכות יש לי"ב שבתפלה עם י"ג מכילין דרחמי ועם הי"ב איברים פנימים. והנה לפמ"ש בתיקונים שברכת אתה קדוש אינה נגד הת"ת למטה רק כנגד הראש נרא' כי בשורשם בז' תיקוני גלגולתא כן הוא ולפי סדר הגר"א בס"ד בז' תיקוני גלגלתא יהי' ברכת מגן בקרומא חסד ושני' בעמר נקי גבורה שמשם גבורת גשמים בסוד הטל הנוטף משם כמ"ש במ"א ואתה קדוש נגד גלגלתא בעצמה סוד הראש ודע"ת כמש"כ שם הגר"א וידוע ששם הקדושה בסוד הארחין והנימין קדוש יהי' גדל פרע וכו' וי"ב אמצעיות בת"ת שהוא המצח ששם הרצון בעת רצון עניתיך לכן הותר שם לשאול שאלותיו וג' אחרונות נה"י נגד עינים וחוטם עי"ש בס"ד דרך הגר"א שם ותבין ועמ"ש בסימן י"ג

י"ט ונבאר בעהשי"ת י"ב מצות פנימיות והם בזוהר יתרו צ"א הרמוזים באנכי והם ליחד השי"ת, ליראה אותו, ולמנדע דאית דין ודיין ומשלם שכר טוב לעובדיו, לקדש אותו, ולהתפלל לפניו, תורה, מילה, לקדש בכור, תפילין ציצית מזוזה, למסור נפשו, ולאתדבקא בי', שהם י"ב וכתב שם למטה בסוף הזוהר בהג"ה שזה מצוה אחת למסור נפש בדביקות וע"כ צ"ל כן כי נראה ליראה ולמנדע ב' מצות וכן לקדש ולהתפלל ב' ע"כ למסור ולאתדבקא מצוה אחת, וכן נראה ביהל אור, ועוד דלפי מנין המצות שלנו עפ"י סדר הרמב"ם ואף לפי כולם הנה אין במצוה עשה לקדש השי"ת במסירת נפש רק מצוה עשה אחת ואיך חשב כאן ב' לקדש השי"ת ולמסור נפשו א"כ עכצ"ל שזהו מצוה אחרת למסור נפשו בדביקות והוא מצות ובו תדבק ופירש הזוהר דבו תדבק פירש לדבוק בו במסירת נפשינו דלא כפירוש הרמב"ם עפ"י חכמז"ל הדבק במידותיו, ופירושן של הדברי' יתבאר אי"ה לקמן והוא כמ"ש בזוהר ע"פ ואתם הדביקים בד' אלהי' שישראל מתדבקין תחת המלכות נהורא תכלא ששורפת הכל והוא במס"נ למיתה שהוא למלכות שמים כמ"ש האריז"ל ואעפי"כ חיים כלכם היום מחמת שממשיכין הנהורא חיוורא, ועפי"ז תבין ג"כ עומק דברי חכמז"ל שגם הם כוונו לזה וכי אפשר לאדם לדבוק בשכינה והלא נאמר כי ד' א' אש אוכלה נהורא תכלא ששורפת הכל אלא הדבק במידותיו שהוא ז"א ש"ק נהורא חיוורא והוא ענין אמת תלי"ת. [ואפשר עוד דזהו מצות ואהבת את וכו' בכל נפשך שאחכז"ל אפילו נוטל את נפשך והיא מצות מסירת