בנין שמואל מא

שהוא נגד רוחא רק שהוא בחינה תחתונה מאוד נגד נר"ן העיקרים למעלה. ואעפי"כ הוא בצלם ודיוקן הרוח כאשר תראה שהמשיל בו הגראז"ל את הרוח. והנה סידרן הוא ראובן ושמעון לוי יהודה. בראי' שמיעה וריח ודיבור. וכן יששכר זבולון יוסף ובנימין שינה והירהור רוגז ושחוק (הטעם לכ"ז עיין שם בביאור הגראז"ל בס"י כי אין רצוני להאריך) וד' בני השפחות נגד ד' דאדני שהם מעשה ושימוש ומישוש והילוך. ונראה כי כן גם סדר החדשים והוא מ"ש בזוהר שתמוז ה"א אחרונה נגד יהודה והבן

והנה סדרן נראה כי יששכר הירהור וזבולון שחוק כמ"ש שמח זבולון בצאתך. רוגז בחוטם נגד יוסף. ושינה בנימין חדר המטות. וד' דגופא י"ל הסדר מעשה בגד כמש"ל. והילוך בנפתלי אילה שלוחה כמ"ש הגראז"ל שם. ומישוש בדן ת"ת גופא לכן הי' דן ראש הדגל. ושימוש באשר כמ"ש בזוהר מאשר שמינה לחמו והוא יתן מעדני מלך שפירושו על היסוד כידוע. כנלע"ד לפרש לפי דרך של הגראז"ל. ונלע"ד שהם נגד הי"ג מצות הנזכרין בר"מ פנחס רנ"ז והם ציצית. תפילין. ק"ש. ותפלה וי"ל שהם נגד ראי' שמיעה ריח דיבור כמ"ש בתיקוני' כ"פ שהם ד' אותיות השם ציצית בחסד כמ"ש והוכן בחסד כסא כי ד' כנפות הציצית בסוד ד' חיות הכסא ויתבאר אי"ה במקום אחר. והוא בחינות אהבה ראי' כמ"ש וראיתם אותו ותפילין בגבורה שור שמיעה שפירושו של שמיעה הוא הבנה קבלת מוחין דבינה בחינות תפילין. ק"ש בז"א ריח ותפלה מלכות דיבור הכל ידוע. וד' מצות דוגמת אלו רק יותר פנימים והוא בסוד המקיפים בינה אהיה והם אהבה יראה יחוד ותורה והם נגד שינה הירהור רוגז ושחוק. ונגד ד' דאדני מעש"ה הם ג"כ ד' מצות שבת מועד מזוזה ומילה שבת נגד עשי' לא תעשה מלאכה. מועדים ברגלים כי המה ג' רגלים. מזוזה בת"ת כמ"ש האריז"ל נגד מישוש. ושימוש ביסוד מילה. ואנכי כוללם והיא מצוה הי"ג. הרי נתבאר כל כחות האברים הפנימים שהם מוח ריאה לב. או מוח לב כבד ובהם כחות פנימים מרגיש ומתעורר ומניע ונפש הצומחת. ודע כי כתב הגראז"ל בזוהר חדש שה"ש שהי"ב המוזכרים בגמרא המה לבד המוח והלב ויהיו לבא ומוחא חו"ב וי"ב אברים בדעת ששם ה"ח וה"ג וב' עיטרין. ואף שכתבנו שהם ג' מוח ריאה לב. כבר כתב הגראז"ל בתיקון כ"ה שהג' הנ"ל נחשבין לפעמי' רק לב' מוח ולב עיי"ש: ומעתה נבאר כחות הי"ב אברים המוזכרין בגמרא ברכות והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו ונתחיל לבאר בעהשי"ת בד' בחינות. הא' י"ב אברים עם הלב והשני י"ג מדות הרחמי'. והשלישי י"ב ברכות אמצעיות שבתפלה עם ברכת המינים י"ג. והרביעי המה י"ב מצות פנימים הנזכרין בזוהר יתרו שהם י"ג עם מצות המילה וגם מצות אנכי כמו שנבאר אי"ה. ונתחיל בתפלה הנה כבר ביארנו שיש בגוף ג' בחינות ג' אמש שבהבלים וז' איברים חיצונים. וי"ב פנימים והם כנגד ג"ד שבתפלה כמ"ש הגר"א ז"ל בכ"מ שהם ואו ברכות ראשונות ואחרונות שבתפלה וי"ב אמצעיות. ונגד הג' אמ"ש הוא יב"ק יחוד בק"ש קדושה באתה קדוש וביוצר אור וברכה בברכת ק"ש ותפלה וכן כתוב בתיקונים בתיקון יוד כ"ב ח' שג' ראשונות שבתפלה ברכה ראשונה בחסד שני' בגבורה ב' זרועות ואתה קדוש הראש וי"ב אמצעיות י"ב גבולי אלכסון שבת"ת גופא [והמה ג"כ נגד הי"ב אברים שבגוף פנימיות הגוף דעת מלגאו] רצה ומודים כו"ה שים שלום יסוד ונכלל בו הגוף וכן כתב האר"י ז"ל, ודע כי מחמת שת"ת כחלק בכאן לי"ב אמצעיות לכן השלים מקומו הראש שהוא בחי' דעת שורש הת"ת