בנין שמואל מ

וחילופם אהבה שנאה [חו"ג] חמדה גיעול [נו"ה] הנאה ועצב [ת"ת ויסוד כי הי' תחלה מלאכי שלום ועתה מר יבכיון ונמשך העצבות כמ"ש הגר"א במ"א] ובכעסני חמשה יאוש יראה אבירות וכעס [וכולם לעבודת השי"ת שצריך להשתמש בכולם והנה עד הכעסני כ"ב כחות נגד כ"ב אותיות ובכעסני חמשה נגד ה"ג מנצפך) ובמניע ג' מיישר ומצוה ומשלים הציווי. ובמיישר ג' וכולן אל המרגיש. לדמיון ולמחשבה ושכל (כח"ב דידה) ובמצוה ג' וכולן למתעורר לתאוני וכעסני וחפץ השכלי (חג"ת שלה) ובמשלים י"ג התנועה שעיקרה בלב וי"ב חושים וכו' ובמרגיש ומתעורר הוא השם (פירש כ"ו כחות) והחפץ השכלי כוללם ובמניע מילוי השם סוד אד"ם וחוה עיי"ש עכ"ל הזהב

וכן כתב לקמן באות תפילין וברעיא מהימנא בראשית י"ח שהתפילין הוא סוד ד' פרשיות ד' חושים שחוזרים למוח החכמה ובחכמה ג' המשתתף והשומר והמדמה ונכללו החושים ג"פ והם י"ב מזלות שבחכמה ואח"כ הולכי' שני רצועות סביב הראש לימין ושמאל שהוא הציור בבינה לעשות כן או בהיפוכו ואח"כ נקשרות בעורף אחורי הראש והוא הזוכר (אזיל לשיטתו בס"ד שהדעת ז"ת דבינה והבן עיין למעלה) והוא קשר של תפילין דעת שהשיג משה רבינו. ותפילין של יד הוא החוש החמישי ומתפשט בכל הגוף ובו נכללות ד' חושים שסימנם מעש"ה. עשי' הליכה שימוש מישוש ד' אותיות אדנ"י וחוזרות ללב לכן הוא בבית אחד עיי"ש ודע שיש עוד ד' חושים נזכרין בס"י שינה הירהור רוגז שחוק שהם י"ב עם הח' הנזכרין אבל אינו סותר זה כמ"ש הגר"א בס"י שהד' הנ"ל הם מסוד אקי"ק המקיפים וראי' ושמיעה ריח דיבור, הוי', וד' חושי מעש"ה אדני סוד שם של י"ב כמ"ש האר"י ז"ל ומקומם ג"כ בראש שינה בעינים כמ"ש אם אתן שנת לעיני וחבלי שינה על עיני, והרהור באוזן ג"כ ששם המחשבה בינה באוזן. ורוגז בחוטם כמ"ש עלה עשן באפו וכדומה ששורש הכעס בחוטם ושחוק בפה או בגרון. ודע והבן כי כל ד' אלו למעלה משכל האדם בסוד המקיפין כי ע"י שינה עולים המוחין למעלה ומתחדשים שם כידוע. וכן ע"י ההרהור עולין המוחין למעלה אל המקיפין ומביא משם שכל חדש. וכן ע"י כעס או ע"י שמחה שהוא שחוק. יוצא ג"כ האדם מגדרו ונתעלה למעלה לטוב או למוטב וז"ס מ"ש בזה"ק שע"י כעס עוקר נשמתו חלילה. ודע שכל החושים האלו המה במרגיש אף הד' התחתוני' שסימנם מעש"ה. וה"ס המוחין המתפשטין עד המלכות תפלה ש"י. לכן היא כנגד הלב והיא בחינות מוחין ונשמה כי כל ההרגשות עולין אל המוח מאתו באים ואליו ישובון

אבל תנועות הפעולות האלו הוא בי"ב של המניע שהוא בסוד נפש כמש"ל וג"כ בסוד תנועות אברים הפנימים שהם י"ב כמ"ש לקמן ונמצא שהם י"ב תנועות חיצוניות ופנימיות ועם הנ"ל תבין סתירת ב' פירושי הגראז"ל בענין הי"ב חושים הנ"ל כי בס"י סדר קדשים מ"א שם פירש לפי סדר הנפש ע"ד האריז"ל אבל במ"ג כתב הסדר הנזכר למעלה בכאן בסוד אקי' הוי' אדנ"י והוא בבחינות המרגוש **(יאמרו שהוא דוגמת אשה מנאפת אשר תחת אשה תקח את זרים והם בנפשם דיברו. ולא כן בנ"י עם קרובו כ' באמת נשמתם בסוד חומר פשוט עצם נבדל נברא קודם הבריאה והצורה בסוד הצלם מתחלפת תמיד מסוד הנצוצין שאין ניצוץ יום זה דומה לחבירו לכן הצלם מבריאה בינה כמ"ש למעלה והבן. ועיין ביונת אלם פרק ג':)**