בנין שמואל לט

שידוע בספרי הרפואה שבחלל אחד מקבל הדם מהגוף ובחלל אחד מחזירו בסוד יוסף ובנימין צדיק עליון ותחתון צדיק דעייל בה ודנפיק ממנה. ועיין עוד בזה לקמן בבית הקרבן ח"ב פרק ה' והדם הוא מתפשט עיקרו בחיצוניות הגוף בסוד בנימין רוחא דשביק בה בעלה ולכן אין מחזיקין דם בבני מעים רק בריאה ולב שלשם הולך לקבל רוח חיוני: **(והנה הם בכללות ב' כחות בגוף ב' בנות לוט הנזכרי' בזוהר במדה"נ וירא כמ"ש בע"ח בסופו שם כללות המרגיש ומתעורר נפש המתאוה והיא הבכירה והצעירה היא הצומחת והמחזק הגוף והוא כמ"ש כי ג' אלו מרגיש ומתעורר ומניע היא נר"ן שברוח והצומחת נוקבא והם מתפשטים ג"כ למטה בעצמות ובשר הבלי דגרמי ועצבוני דבשרא נגד לאה ורחל בקדושה עצם מעצמי ובשר מבשרי ולדעת הרמ"ע שהצלם מיצירה יהיו כל אלו מעשי'

)** ונחזור לדברי הגר"א ז"ל. וז"ל שם כחי היסודות י' וד' ג"ר ההעדר וחומר וצורה [העדר כתר אין. חומר חכמה חומר קדמון. וצורה בינה עולם הציור] **(ושקר נחלו הפילוסופים באמרם כי הצורה זכר וחומר נקיבה דהרי אדרבה החומר קדמון שהוא עצם הויית הדבר עומד תמיד והצורה מתחלפת תמיד. והם)** וז' תחתונית חומרי אמ"ש ג' [חג"ת] וצורות אמ"ש ג' (כה"י) ועפר א' [מלכות] וד' איכיות חם ולח וכו' הרי י"ד כחי הצומח ג' הזן ומגדל ומוליד ובזן ה' המושך ומחזיק ומעכל ומבדיל ודוחה הרי יוד [היינו כי היסודות י"ד כוחות וששה כחות בצומח הרי יו"ד עשרים] כחי החי ומדבר ג' המרגיש ומתעורר ומניע [נשמה ורוח ונפש] ובמרגיש ט"ו ה' חושים ויו"ד בפנים (נגד י"ק שבשם כי יש במרגיש כל שם הוי' כ"ו כחות ובמניע י"ט כנגד המילוי של שם מ"ה) שהם ג' הדמיון (חכמה) והמחשבי (בינה) והשכלי (כתר) (והם ג"כ מוחין דקטנות ויניקה וגדלות) ובכל אחד ג' בדמיון המשתתף (חכמה) והמדמה (בינה) והשומר (דעת) ובמחשבי הציורי והמחשבי (חו"ב שבבינה) והזוכר (דעת) [והנה לפי"ז הוא שמור בחכמה וזוכר בבינה אבל למטה נתהפכו זכור בז"א ושמור בנוקבא כי אבא יסד ברתא וכן כתב באות תפילין כמ"ש לקמן] ובשכלי העיוני והמעשי ובמעשי ב'. המחשבי והמלאכותי העיוני להשכיל הנמצאים בצורתם המופשטת והמחשבי לחשוב בתקנות האדם מה שצריך לו והמלאכותי לחשוב המלאכות איך לעשותם. והנה העיוני והמלאכותי שניהן חוץ לאדם אלא שזה בצורה וזה בחומר המלאכות, והמחשבי באדם והם נגד ג' חלקי עולם. שמים וארץ ואדם. ונגד נר"ן תקנות האדם ברוח ומלאכות בנפש והעיוני בנשמה והוא השכלי. והן נגד ג' חלקי התורה תורה ומדות ומעשים. ובהן עיקרן של ג' חלקי שכלי הנ"ל כי כל התורה הוא רק בעיוני לא בחומר הדברי' והעשירי היא השערה ן [הרי נשלם יוד דשם הוי'] וה' חושים נגד בינה ה' דשם הוי' [ד' של הי נגד ד' חושים ראי' שמיעה ריח דיבור והיוד של ההי נגד חוש החמישי חוש המשוש ודע כי חוש זה אף שבערך חושים העליונים נחשב לאחד אבל למטה נתחלק לד' עשי' הליכה ימין ושמאל כמ"ש בתיקונים ידין לדרום רגלין לצפון מישוש ונענוע בגוף ת"ת ושימוש בברית הי אחרונה והן נגד ד' דאדני והיוד חושים בפנים במוח חכמה וה' בחוץ בגלגולת בינה] ובמתעורר ג' החפץ השכלי [נ"ל שהיא מלכות הפנימית ששורשה בעטרת יסוד דא"א רצון העליון] והתאוני וכעסני [ו"ה דשם הוי' לכן בתאוני ששה ובכעסני חמשה) ובתאוני ששה ג'