בנין שמואל רכז

יום ועיין מ"ש הגראז"ל בס"ד פ"א בענין אור הלויתן והחילוק שבין סירוס להריגה כי אע"פ שאין יוצא החסד הזה ע"י פי היסוד מ"מ נהיר לנוקבי' דרך דופן והוא החסד שמנהג את כל הדורות וזן בחסדו וכו' ע"ש ותבין לכאן

והנה כבר כתבנו בבית מועד פ"א בשם האריז"ל כי יו"ט מקרא קודש והוא עצמו מבינה ושבת בחכמה. ועיין מ"ש למעלה בבית שער ענין החילוק שבין יסוד אבא ליסוד דבינה כי בבינה המה מחולקין ה"ח וה"ג עם כללותן אבל ביסוד אבא מתחברין לאחד כמו שתראה בלק"ת בהעלותך כי יסוד אבא מחבר את כל הה"ג ביחד שיעלו דרך קו האמצעי לכן ביו"ט במוסף שבעה כבשים נגד ה"ח או ה"ג עם ב' כוללים ביסוד ומלכות אבל בשבת נכללים בכבש אחד ומה שבאו ב' כבשים כתב האריז"ל שהם נגד ב' יסודות דזו"נ ולמעלה סוף ח"א כתבנו ג"כ שהוא באפשר נגד יסוד דאבא המאיר עד יסוד דז"א ב' כבשים ביחד

כא ואולם לבאר ענין פר ואיל שבאו בכל מוסף לפי דרך זה שמוספין ביסוד דז"א. אפשר לומר עפ"י הידוע מהאריז"ל שה"ג נופלים ביסוד ממטה למעלה ואח"כ יורדים ג' חסדים המגולים ליסוד וממתקים שם ג' גבורות שהם חג"ת דגבורות וב' גבורות דנו"ה שהם למעלה מהם [כי הם כופלים ביסוד ממטה למעלה תחלה חסד ועלי' הגבורה ואח"כ הת"ת] נשארים בלי מיתוק והם ד' בנים ב"ג דנו"ה ב' הויות הוא בן אחד וג' גבורות עם ג' חסדים וא"ו הויות ג' בנים. וכבר הבאתי למעלה בשם חכמז"ל כי פר בחסד ואיל בגבורה, וגם בשם הגראז"ל כי פר בחג"ת לכן מנחתו ג' עשרונים ואיל בנו"ה לכן מנחתו ב' עשרונים ולפי הנזכר יש להשוותם גם יחד כי הפר ג' גבורות דחג"ת שנמתקו בג' חסדים [בזה מיושב ג"כ דהלא הפ"ר גבורות מנצפ"ך ולמה אמרו חכמז"ל שהוא חסד] ואי"ל ב"ג דנו"ה שלא נמתקו בחסדים לכן יפה אמרו שפר חסד ואיל גבורה. וממילא תבין ענין פר ואיל שבמוספין שהם ביסוד ותחלה בא הפר כי גבורות דחג"ת למטה וב"ג דנו"ה איל למעלה ולפי דרך הזה בסדר התמיד אנו הולכין ממטה למעלה כמו בתפלה וענין הז' כבשים י"ל שהמה נגד ז' חסדים כאשר מתגלין כולם אח"כ אך יותר נראה שהכבשים נגד עצם היסוד שמושך כחו מהדעת כמבואר בכוונת הלולב ובדעת הם ה"ח עם ב' כוללים והטעם למה בפר ואיל נכללין כאחד ובכבשים באו ז' י"ל עפמ"ש למעלה בבית שער כי בדעת כל אחד מה"ח בפ"ע וכן ה"ג וביסוד נכללים ה"ח ביחד וכן ה"ג עיי"ש. לכן הכבשים שירמזו לדעת באו ז' ולמטה ביסוד בפר ואיל נכללין רק שיש איזה התחלקות מבחינות חסדים המכוסין והמגולין לכן נתחלקו לפר ואי"ל כמ"ש [וכ"ז בסדר התמיד והמוספין שביארנו לדרך זה ממטה למעלה אבל קרבנות דב' הלחם בשבועות המה באפשר ממעלה למטה באו תחלה זי"ן כבשים ואח"כ פר ואיל וגם אפשר מטעם כי שבועות במ"ת בחי' ת"ת ודעת] וטעם לב' האילים אפשר לפמ"ש שאיל בנו"ה. וכתב האריז"ל ג"כ שסוד שני לוחות הברית שבשבועות בנו"ה לכן באו ב' אילים ודוק] ולאשר כי הפר ירמוז לגבורות שנמתקו בחסדים לכן באו במוספין ב' פרים חוץ מימים טובים שהם ימי דין כמש"ל בפרק ט"ז אבל בסוכות שאז יש מתוקים רבים שאז זמן המשכת החסדים למלכות ולכן בעת ההוא מנסכים יי"ן וגם מי"ם גבורות וחסדים לכן מקריבים פרים רבים על רוב החסד. עוד י"ל בענין הכבשים שביארנו שהם בדעת שורש יעקב אבינו ע"ה ולכן הי' בכל המוספין ז' כבשים כי יעקב בגימ' ז"פ הוי"ה וכן מצאתי להגראז"ל שכתב כן, וכן נבין בזה כי מוספין של כל המועדים שהם י"ח ימים שמקריבים