בנין שמואל רכח

בהם מוסף ונוסף עליהם ז' ימי סוכות שהכבשים כפולים הרי כ"ה פעמים זי"ן. ועוד בקרבנות ב' הלחם ז' כבשים הרי כ"ו פעמים ז' שהם בגימ' יעק"ב [והוא בחינות יחוד זו"נ כי יעקב שם הוי"ה ומלכות בת שבע וז"ס ביעקב אעבדך שבע שנים ברחל וכו' לכן הוא גימ' ז"פ כ"ו] והנה אם נוסף עוד כבשים של י"ב ר"ח שהם י"ב הרי פ"ד ומוספי שבת ק"ד לנ"ב שבתות הרי ביחד ש"ע בחינות הש"ע נהורין הנמשכין ליסוד מדעת עליון ושורשן ממדת ואמ"ת בסוד ז' הבלים שנמשכין מן הפנים ז"פ ס"ג בגימ' ואמ"ת ומלוי ס"ג הוא הב"ל וז' הבלים בגימ' ר"ס שהוא דעת עליון דמשה כי ס"ר לראות כמ"ש האריז"ל והכל בחינות שבועות לכן הם תמיד ז' כבשים. וכ"ז נמשך ליסוד בסוד ויהי יוסף יפ"ת ויפ"מ והוא במוספין שהם ביסוד, ודע כי אפשר לומר גם שורש הפר ואיל למעלה בא"א כי הפר בחינות מוחא סתימאה בחינות חכמה שורש אברהם ומ"מ שם גבורה דעתיק לכן הוא פ"ר גבורות מנצפ"ך. וכן איל יש לדרש על הגלגלתא לפי דברי הגראז"ל בתיקונים כ"א דף נ"ג כי הגלגלתא למטה לבוש למוחא בחינות אהי"ה. וכבר ידעת מ"ש האריז"ל בסוד העקידה כי אי"ל בחינות אהי"ה פשוט ומלא ומלא דמלא ועפי"ז תתבונן נפלאות בענין אי"ל ואיל"ת עמ"ש בח"א סי' ט' וההי"ב

כב הנה אחרי כי כבר נתבאר בדברינו בעזרת השי"ת רוב הלכות הקרבנות נבאר מעט ענין קרבנות המלואים שכתבנו למעלה בח"ב פרק ז' שהם לפ"ד בדעת וגם כי סיימתי פרק דלעיל בענין הכבשים שהם בדעת אדרוש סמוכין בענין המלואים. הנה רש"י ז"ל כתב ע"פ למשחה ולמלא את ידם כי כל לשון מלוי אינה אלא לשון חינוך. ובפ' צו על איל המלואים פירש"י איל השלמים שמלואים לשון שלמים שממלאים ומשלימים הכהנים בעבודתם ע"כ וכן הי' עיקר ענין המלואים נעשה באיל השלמים וכבר כתבתי למעלה כי לד"ה השלמים סודם בת"ת אבל המלואים נ"ל יותר גבוה בדעת שורש הת"ת. והנה בתיקונים פירש כ"פ בשם אלקים שי"ה שבו נגד חו"ב ואותיות מל"א נגד הוא"ו דשם הוי'. וה"א אותיות שבו נגד ה"א אחרונה, הרי שבחינות מלא מרמזת על הוא"ו קו האמצעי, וכמו כן נסדר בפסוק לעולה ולמנחה קודם החסד ואח"כ הנצח וכן למלואים ולזבח השלמים קודם הדעת ואח"כ הת"ת, והוא לשון מלוי ידים כי הדעת הוא חו"ג ב' ידים, וכן הדעת בו ימלאון חדרים כי הוא ממלא אדרין ואכסדראין

והנה כבר כתבתי בריש בית מועד בשם הגראז"ל כי הדעת מתפשט בנו"ה וכתבנו שם שזהו ענין משה ואהרן שהם בדעת וגם בנו"ה וכן קין והבל בנו"ה וגם בתרין עיטרין דדעת [וטעמם של דברים אפשר לומר כי שורש הדעת ב' עיטרין דז"א שורשם בב' כתפים ובנו"ה דעתיק כידוע. וגם בבחינות התגלות הדעת אין מתגלה רק ב' חסדים דנו"ה כי חג"ת סתומין] ואפשר כי לכן מעיו בדעת איתפשטו ואיתתקנו] והנה ידוע כי ענין החינוך הוא בנו"ה לכן חנוכה בנצח וכתוב בסה"ק שהוא כמו שמחנכין הקטן לילך ברגליו שהוא בחי' נו"ה. ולכן י"ל שזהו ענין המלואים לשון חינוך כמ"ש רש"י זיל. ובזה יש ליתן טעם למה מקריבים במלואים גם שוק הימין מה שלא נמצא כן בשום שלמים ולדברינו י"ל לאשר המלואים בסוד הדעת שמתפשט בנו"ה והוא בסוד משה רבינו שהוא בדעת וכנצח, שו"ק הימין ולכן הי' כל עבודת המלואים ע"י משה רבינו ע"ה, ולכן הי' אי"ל כי איל סודו בנו"ה במ"ש למעלה כ"פ. ודע כי נוכל לומר עוד קרוב להנ"ל שבחינות המלואים בסוד עשיות כלי בפעם ראשונה והוא הכנה לכל הזיוגים כן הי' המלואים שורש לכל