בנין שמואל קל

מקום וז"א ביצירה בחינות נפש ומלכות בעשי' ושם הזמן כי שם בעשי' הגלגלים ושמש וירח שמשם הזמן שלנו כמ"ש והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. [דע כי כ"ז לערך עולמות בי"ע הנה הזמן בחינה אחרונה שבהם בעשי' אבל לערך אצילות הנה הבריאה בחינות הנפש וזמן לנגדו ותבין שלא יהי' הדברים סותרים למ"ש בארוכה בריש בתי הנפש עי"ש] הנה כמו כן ג' מועדים אלו נגד ג' בי"ע פסח נגד עשי' ששם א"ל אדנ"י צ"ו אין צו אלא ע"ז כי שם בעשי' קליפות עבודה זרה אלהים אחרים ושם עשרה כתרין דמסאבותא מלכות דקליפה כי כמו שבקדושה עולם היותר עליון הוא היותר גדול וקדוש כן אצלם להיפוך כל אחיזתם וגודלם למטה בעשי' ושם נתקן כל הפרצופים שלהם כמ"ש בע"ח אפילו א"א הטמא אמלאה החרבה לא ניתקן צור וכו'. ולכן נאסר בפסח החמץ שמרמז על אלהים אחרים וע"ז וצוה לנו לבדוק מקודם החמץ ולבער עשרה כתרין דמסאבותא ולכן מניחין בעת הבדיקה עשרה חתיכות חמץ כידוע. וכן שחיטת הפסח מרמז על ביטול ע"ז כידוע שהי' המצרים עובדים לטלה ולכן צוה השי"ת לעקדו בכרעי המטה ד' ימים ולשוחטו ושלא לאכול העצמות רק לזורקם בחוץ דרך בזיון להראות בהם קלנא כמ"ש בזוהר כי כאשר המצרים ראו זה נשבר לבם בקרבם. ובעת ההיא בפסח קיבלו ישראל עול מלכות שמים וכן בכל דור ודור ולכן ניסן ר"ה למלכי ישראל [וכן בו העבודה ועבדת את העבודה הזאת, מה העבודה הזאת ובא' בניסן הי' ראשון לקרבנות הנשיאים וכן בכל שנה בניסן מתחילין להקריב הקרבנות מתרומת הלשכה, ובו מתחיל תרומת שנה החדשה שהוא שורש כל קרבנות הציבור והכל מחמת ששם שורש העבודה ובשבועות סוד התורה ידוע ובתשרי גמ"ח שצריך להאכיל רעבים בסוכה וכן לפייס את חבירו ביוה"כ. וכן הוא ביסודות כי הדם מתגבר בניסן והרוח בסיון והאש בסוף הקיץ בתשרי שהוא שורש השכל והנשמה כידוע למבינים והבן]. ואחרי כן שבועות בחינות ז"א שכולל ז"ס עם עטרת היסוד ולכן מונים ספירה זי"ן שבועות ונקרא חג השבועות בתורה והוא ג"כ נגד יצירה כי ז"א מקנן ביצירה עולם המלאכים ובו ניתנה התורה ואתא מרבבות קודש ונגלה עליהם בד' כתות מלאכים ד' דגלים כי משם נתאוו ישראל ג"כ שיהי' להם דגלים כמ"ש חכמז"ל ונגלה עליהם בכ"ב אלפים מלאכים רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. ואח"כ סוכות נגד הבינה ולכן הם ימי תשובה והוא נגד הבריאה ושם צלם הנשמות כמ"ש בבתי הנפש בארוכה לכן אנו יושבין בצל סוכה ושם סוד ההיכלות בחינות מקום. והנה צל הסוכה מרמז לפ"ד על בחינות צלם הנשמה ולכן בהושענא רבה יוכל להסתכל בצל האיך נידון כי אם נידון למוטב נוטלין הצלם שלו בלילה ההוא כמ"ש בזוהר עיין בהשמטות הזוהר בסוף חלק בראשית. ועיין למעלה פרק ח' בהג"ה בענין הד' מועדים אלו

יג והנה לבאר הענין וגם לבאר למה לע"ל ינסה הקב"ה את או"ה במצות סוכה מיד הקב"ה מקדיר עליהם חמה וכ"א מבעט בסוכתו והולך לו והענין אינו מובן למה דוקא במצות סוכה. ועוד תמי' עצומה הלא הצור תמים פעלו ולמה יקדיר עליהם חמה. אולם י"ל לפע"ד כי הצל סוכה מרמז על צל הצלם והנה כתוב כי שמש ומגן ד' והענין כי אורו יתברך מכונה בשם אור השמש כי אור השמש הוא אור היותר גדול בזה העולם מה שאנו משיגים בחוש הגשמי לכן אנו ממשילים לשמש את אורו יתברך. אולם אור השי"ת א"א להשיג כ"א ע"י לבושים כי הוא א"ס וראשית הבריאה היתה ע"י צימצום כידוע מסוד עולם המלבוש והטהירא. כי הטהירא