בנין שמואל קכט

זה כי או"א הם תרין ריעין דלא מתפרשין עכתד"ק. והנה עפ"י דבריו יתבאר לנו כמה דברים למה באה הציווי בפסח בענין אכילה לא יאכל חמץ ובסוכות בענין הדירה כי פסח בחינות נפש שהיא מתקיימת באכילה ושבועות ברוח שקיומו בתורה וסוכות בנשמה שהיא מקומו של אדם. ויתבאר הדבר ביתר ביאור עפ"י מ"ש הגר"א בליקוטים כי עולם שנה ונפש היא סוד בינה וזו"נ כי ז"א סוד נפש אדם ומלכות בסוד השנה והוא סוד אד"ם ובהמ"ה רוח ונפש כי הרוח בא לתקן הנפש וכן האדם צריך לתקן את ימיו ושנותיו והעולם היא הבינה המקפת לשניהם בסוד האם המולדת שניהם מקומו של זו"נ עי"ש. ובזה נבין היטב כי לכן נאסר בפסח החמץ שהוא נולד בזמן כי החימוץ צריך לזמן משא"כ המצה כמ"ש בספרים וצוה לנו השי"ת לאכול מצה להראות לנו שאנו למעלה מהזמן ובאה המצוה דוקא בפסח מלכות שורש הזמן. ובשבועות התורה שהיא מזון לנפש האדם ובסוכות נשמה בסיד המקום שהיא בחינות מקיף כמ"ש החוקרים כי גדר המקום שהיא מקיף המתקומם צוה לנו השי"ת לעשות סוכות בחינות מקום ואור מקיף

והנה עיין בהגדה להגאון הקדוש מקאזניץ בשם רבי ר' שמעלקע שבמצה יש ג' אותיות יק"ק כי מ"צ באתב"ש י"ק כידוע. ועוד ו"ק שבמצוה הרי כל שם הוי' אבל במצה חסר הוא"ו והטעם כי יש במצה מים ועפר שהוא מים וקמח ואש באפי' והרוח החיוני אין בה שהוא מורה על חימוץ ולכן נחסר הוא"ו עי"ש והוא מתוק מדבש. והנה כאשר תתבונן היטב תבין כי כ"ז ממטה למעלה כי כתוב בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובית הוא המלכות שאו"א בנו אותה והביאו אותה לגבי בעלה ובדעת ימלאו חדרים כל הון וכו'. שהוא סוד הזיוג עם ז"א שנעשית כלי מסוד הדעת אוירא דכיא ונתתוסף בה הוא"ו רוחא דבה וכ"ז בגדלות כמו בשבועות סוד הרוחא תיקון המדות אבל בפסח בחינות נוקבא והמדות עוד לא נתקנו נאסר החמץ לכן אין במצה רוח החיוני וזהו שכתוב האריז"ל כי מצה ע"ב ס"ג מוחי או"א שאין בהם אחיזה והחמץ חו"ג דדעת לכן בפסח זמן הקטנות נאסר החמץ ששם עץ הדעת טו"ר ואי"ה נאריך בזה במ"א כי אין כאן עת האסף רק הצריך לעניננו להבין ענין פסח שבועות סוכות נגד כר"ן (ודע אעפ"י שבליל פסח זמן הגדלות עכ"ז נאסר החמץ בכללות החג כי הגדלות ההוא הוא שלא עפ"י מעשינו. ועוד כי בליל פסח מרמזת המצה על ענין אחר גבוה בסוד מוחין דאבא כידוע) וכן הוא בזוהר בא דף מ"ם בארוכה כי במצרים מלו אבל לא פרעו חסרו להאי כל וקיימא סיהרא בפגימותא ואקרי לחם עני אבל בביאת הארץ שמלו ופרעו לכן כתוב ארץ אשר לא במסכנו"ת [ה"ס לחם עני] תאכל בה לחם לא תחסר כ"ל בה שהוא הארת היסוד הרי מפורש כל הדברים. והנה המצה יש בה ב' בחינות האחד היותר קטנה לחם עוני והשני בחינה היותר גדולה בסוד מוחין דגדלות ב' דאבא והוא באה ע"י סיפור יצ"מ והוא לחם עוני שעונין עליו דברים הרי ב' דרשות חכמז"ל עולים בקנה אחד. ודוגמא זה החג בעצמו כמ"ש למעלה פ"ה בהג"ה כי פסח ראשון למקראי קודש בגלגלתא חסד דעתיק וגם חג היותר קטן בסוד המלכות כמ"ש בכאן כי נעוץ סופן בתחלתן והבן ועכ"פ תבין בדברים אלה מתוק מדבש ענין פסח בנוקבא ולכן אין במצה רוח דקדושה ואם חלילה יכנוס בה הרוח יהי' מס"א עץ הדעת טו"ר וכל אוכליו יכרת משא"כ אח"כ שמתחילין המדות להתתקן ומקבלים רוח דקדושה עד שבועות והבן

יב והנה ידוע כי ג' אלו נר"ן בינה ת"ת מלכות מתפשטים בג' עולמות בי"ע נשמה בבריאה ושם בחינות מקום בסוד ההיכלות של הבריאה הנזכרים בכל