בנין שמואל קטז

ענינם זה לזה ולכל הפירושים לא תוכל לכוון דעת דא"א בקלעי החצר ולהנ"ל הוא מתוק מדבש כי כן נו"ה דעתיק נעשים דעת וכתפים דא"א כ"ז כתבתי בחפזי כי המדפיסים אצים ואי"ה בבית הקרבן עוד אתן את דודי לך בזה: בית מועד פרק

א'

"יוצר "המועדים "ומקדש "הזמנים צוה לנו בתורתו ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות ופירשו רבותינו הקדושים שקאי על הימים טובים שהם ששה מועדים נגד שש ימי המעשה ששה קצוות ובהם מותר מלאכת אוכל נפש וביום השביעי תשבות לגמרי. ואולם סדרן של השש מועדים מצאתי בזוהר הקדוש ויתבאר לפנינו. ויתבאר לנו בזה ענינים רבים בענין המועדים שיש דברים תמוהים לכאורה מה נשתנו אלו מאלו אחר שהמכוון בכולם להמשיך המוחין ולתקן המדות ולמה בפסח ושבועות המשכת המוחין בספירת העומר נו"ן יום ובר"ה ויוה"כ וסוכות המשכת המוחין בדרך אחר בשופר ולולב וסוכה וגם ענין הפלוגתא אי בר"ה נברא העולם או בניסן וידוע מ"ש האריז"ל שאלו ואלו דא"ח וזה במחשבה תה במעשה ויתבאר בדברינו כאן. וגם לבאר בפרטות כל מועד ומועד למה בפסח באה המצוה בקרבן פסח ומצה, ובשבועות ענין שני הלחם ומ"ת ובר"ה מצות תקיעת שופר וביוה"כ כל ענין עבודת יוה"כ ולמה לא נכנס כל השנה לקה"ק רק ביוה"כ. וכן כל המצות שיש בחג הסוכות, והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו להשכיל על דבר אמת, ומקודם נקדים מ"ש למעלה בראש בתי הנפש ענין הזמן בבחינות הנפש שהיא מדריגה למטה מהאדם, ויהי' רוח האדם בזעיר ונפש שהוא הזמן במלכות, וכן בערך עולם האצילות כל בחינות בי"ע בחי' נפש אצלו כי המלכות שהיא הנפש דאצילות מתפשטת בבי"ע וזהו מ"ש בהרבה מקומות שהמועדים בבריאה, והזמן מתחלק ג"כ לג' בבי"ע כי בח"ל מתנהג עפ"י עולם העשי' ובא"י ביצירה, ובמועדים מתנהג עפ"י עולם הבריאה כמ"ש האריז"ל, ותראה לפי"ז כי הששה מועדות נגד ו"ק המה בחינות ש"ק דבריאה הגם כי שורשם באצילות עיקרם בבריאה, וכן כתב ג"כ הגראז"ל בס"ד כי המועדות בבריאה, והנה גם בבריאה יש כמה סדרים יש ש"ק דיושר דז"א ויש ש"ק דא"א ועתיק שנים קדמוניות והם בבריאה מן המלכות דאצילות הנעשית עתיק בבריאה, ויש ג"כ בחינות ההיכלות שהם ששה היכלות חוץ היכל קה"ק כאשר נבאר אי"ה הכל בפרטות, והנה מצאנו בזוהר בראשית בהשמטות, ובזוהר חדש תולדות סדרן של המועדים וזהו כי פסח בחסד ור"ה בגבורה ושבועות בת"ת ויוה"כ בנצח וסוכות בהוד ושבת ביסוד ושמ"ע מלכות. והנה לבאר הדברים למה המועדות בה"ס מחסד עד הוד, ושבת ביסוד נלע"ד עפ"י מ"ש בע"ח כי המועדים מסוד מוחין דאמא, ושבת מסוד מוחין דאבא קודש, אבל יו"ט רק מקרא קודש שצריך לקרוא ולהמשיך מוחין דאבא אבל בשבת באין מעצמן, והנה המוחין דאמא מתלבשין בג' קוין דז"א בחסד ונצח, ובגבורה והוד, ובת"ת בשליש או בב' שלישים ושם מסתיים יסוד דאמא ומתגלה יסוד דאבא ונמצא כי ביסוד שהוא יתום מאמו בלי מוחין דאמא שם מגולה יסוד דאבא לכן כל המועדות בה"ס ששם מוחין דאמא ושבת ביסוד מוחין דאבא. והנה פסח מועד הראשון בחסד יומא דאזיל עם כלהו לכן כל המועדות זכר ליציאת מצרים, והוא