בנין של שמחה צז

גדולה בקרוב לכפליים בחדשה

(ג) אלא דלכאורה אא"ל דר"ש ס"ל ג"כ דשיעור עיר הוא ל"פ מחמשים דיורין. דבמתני' פ"ט דערכין (ל"ב א') אמר ואלו הן בתי ע"ח שלש חצירות של ב' בתים הרי דס"ל למתני' זו דבכך מקרי עיר וא"כ תהוי מתני' זו דלא כמאן. וע"כ לומר דר"ש דס"ל גבי שיור עירוב דעיר ג' חצירות של שני בתים הוא משום דס"ל דבהכי מקרי עיר ואתיא סתמא דערכין כוותי' וה"נ מוכח ממ"ש בעירובין (נ"ה ב) על ד' ר"ה דאמר יושבי צריפין אין מונין להן אלא מפתח בתיהן וקא' עלה רב חיננא בר"כ א' רב אשי ואם יש שם שלש חצירות של ב' בתים הוקבעו ופרש"י שם וז"ל ובהכי חשיבי עיר וקובעת את כולן וכדתנן לקמן רש"א שלש חצירות של שני בתים עכ"ל ומיהו זה יש לדחות דמ"ש רש"י דבהכי חשיב עיר לאו לאפוקי כפר קאמר דהא גם כפר כולה כד"א וגם נותנין לה עיבור וכדתנן שם (נ"ז א') וכן שלש כפרים המשולשין אם יש וכו' אלא ר"ל דלא ליהוי כבית יחידי למדוד מפתח בתיהן. אך ממתני' דערכין הנ"ל מוכח לכאורה דע"כ דלר"ש דס"ל גבי שיור הנ"ל ג' חצירות של ב' בע"ב הוא משום דס"ל דבעינן בשיור שיעור עיר ובפחות מזה לא מקרי עיר כי היכי דלא תהוי הך מתני' דערכין דלא כמאן. [אמנם ר' יצחק דאמר דסגי בשיור אפי' בית אחת בחצר אחת ע"כ דסובר דלא בעינן בשיור שיעור עיר דאל"כ ה"ד כפר. אבל אין להוכיח זה גם משום דאלת"ה יהי' הפסקים דהפוסקים סתרי אהדדי דגבי בתי ע"ח פסקי' כהסתם מתני' הנ"ל דבעי ג' חצירות של ב' ב' בתים וגבי שיור פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וש"פ כר' יצחק. דאי משום הא לא אריא די"ל משום דבעירוב הלכה כדברי המיקל]

(ד) אמנם בפ"ק דסנהדרין (טו ב') אשכחן פלוגתא דר' יאשי' ור' יונתן בעיר הנדחת דר' יאשי' סבר מעשרה ועד מאה [אנשים] ור' יונתן ס' ממאה ועד רובו של שבט ובירושלמי ס"פ חלק מייתי דהוא פלוגתא דר"מ ור' יהודה ג"כ ומפרש בירו' התם הטעם עיר ולא כפר עיר ולא כרך [וע' בתו' בבבלי שם ד"ה מעשרה] ופסק הרמב"ם בפ"ד מה' עבודת כוכבים כר' יהודה ור' יונתן ולפי"ז פחות ממאה אנשים הוא כפר ולא הוזכר שם כלל שיעורא דחצירות ובתים הנ"ל. וכדי שלא תקשה לן דר' יהודה דהתם אדר' יהודה דעירובין הנ"ל דס"ל התם דשיעור להקרא עיר תלי' בחמשים דיורין ולא במאה אנשים וגם כדי שלא יסתרו הפסקים אהדדי דגבי עיר הנדחת פסקינן דעיר לא הוי בפחות ממאה אנשים וגבי בתי ע"ח פסקי' דהוא ג' חצירות של ב' ב' בתים עכצ"ל דגבי עה"נ מפיק לה מיתורא דתיבת העיר שנזכר שם בפרשה ב' פעמים. וא"כ לפי"ז מעתה יש לדחות גם ראייתנו ממתני' דערכין הנ"ל דס"ל ע"כ לר"ש דשיעור להקרא עיר הוא ג' חצירות של ב' ב' בתים כי היכי דתיתי עכ"פ כוותי' מתני' הנ"ל די"ל דבלשון תורה כל היכי דכתיב עיר גם כפר במשמע ושיעור כפר הוא דלא הוי בפחות מן ג' חצירות של ב' ב' בתים וגבי עה"נ מיתורא הוא דמפיק כפר דהא מפיק התם גם כרך והרי בדין בתי ע"ח גם כרך גדולה שבגדולות נוהג בה דין בית עיר חומה אע"ג דגם בה כתיב עיר וע"כ לומר דגבי עה"נ מיתורא הוא דמפיק לה לכפר וא"כ י"ל דה"ה דגם כפר רק מיתורא תוא דמפיק לה התם ולא משום דאינה בכלל סתם עיר הנזכר בתורה ובלשון חכמים אפשר דס"ל גם לר"ש כר' יהודה דלהקרא עיר תליא בחמשים דיורין. כי היכי דתיתי שפיר טפי לפי"ז הא דלא איבעי' להש"ס אלא אכעין חדשה לחוד משום דמיבעי' ליה הך גם אליבא דר"ש וכמש"ל והא דסגי לר"ש בעירוב בשיור ג' חצירות של ב' ב' בתים. הוא משום דס"ל לר"ש דלא בעינן בשיור כדי שיעור עיר. וכבר יצאתי קצת מעניננו ונחזור לדברינו הנ"ל דאיך שיהי' עכ"פ הא ודאי דמוכח מד' התוס' בעירובין הנ"ל דשם עיר ושם כפר בלשון חכמים ודאי דתלוי בגודל וקוטן. וכדהוכחתי ג"כ מהמשניות דמגילה הנ"ל ומפרש"י רפ"ק דכתובות הנ"ל

(ה) אך לפי"ז ק"ל הא דא' בפ' הניזקין (נ"ז ב') בכפר ביש וכפר שחלים וכפר דיכריא שהיה בכל אחת מהן כפלים כיוצאי מצרים. וא"כ אמאי קרי להו כפר ולא עוד אלא דלהקטנים מהם קרי התם עיירות ולאלו השלשה קרי כפרים. דקאמר ס' רבוא עיירות הי"ל וכו' וכל אחת ואחת הי' בה כיו"מ חוץ משלשה וכו' ואולי משום דלא היה בשום אחד מהשלשה הנ"ל עשרה בטלנין שנידונין לענין מקרא מגילה ככפר קרי להו כפר ולענין מקרא מגילה תלוי ודאי רק בעשרה בטלנין ולא בגודל וקוטן מדא' בירושלמי אהך מתני' איזהו עיר גדולה וכו' תני כפר שאין בו עשרה תקנתו קלקלתו נעשה כעיר. וכ"פ שם הרמב"ם בפ"א מה' מגילה ה"ח אבל בלשון חכמים ולשון ב"א תלוי בגודל וקוטן כנ"ל

(ו) אבל כ"ז הוא לפי' התוס' על מש"ש הנהו מתוותא. אבל לפרש"י התם הא כ' התוס' גופיי' דלפי"ז אין ראי'. וא"כ בעניותי לא ידענא אמאי נקטו הפוסקים לדינא בפשיטות גמור לכתוב מתא גם על עיר קטנה שבקטנות ולא עוד אלא שכתב הב"י דלשון מתא לית בה ספיקא כמו במגרש או מדינה ע"ש ותו דגם לפי' התוס' נ"ל שיש לפקפק בדבר דהגם דלשון מתא הוא שם הכולל בלשון ארמי [דבכ"מ שנזכר בתנ"ך עיר תרגומו קרתא ועל בנותי' או בנותיהן ת"א כפרנהא כפרניהון] בין לעיר בין לכפר אמנם הלא במשך הזמן הענינים ולשונות ב"א משתנים וידוע שבזמנינו ומכמה דורות שלפנינו לועזים ומפרשים על תיבת מתא שר"ל עיר ועל כפר אין כותבים ולא לועזים כלל שם מתא אלא רק כפר בלחוד וכ"ת דלא איכפת לן ולא משגחינן על לשון ב"א איך הם סוברים ומפרשים לפי דעתם אלא כיון דבעיקר הלשון שם מתא כולל גם לכפר אזלינן רק בתר עיקר הלשון הא ליתא דהא הביא הב"י בשם המרדכי שכ' שהשיב הריצב"א בדבר אותם שנהגו לכתוב מגרש גם בעיירות גדולות שנראה לו טעמם לפי שלפעמים דר בבתים שבולטים ויוצאים חוץ לעיר ובלשון ב"א אין שם העיר עליהם ובלשונם שכ' מגרש הכל בכלל ומנהג כשר הוא עכ"ל הרי שאעפ"י שבעיקר לה"ק וגם מדינא הבתים הבולטים חוץ לעיר הם בכלל העיר ודאי לכ"ד לענין ע"ת וש"ד עכ"ז כיון שבלשון ב"א המשובש אין כ"כ שם העיר עליהם שינו לכתוב מגרש וקלסי' לההוא מנהגא כ"ש בנ"ד שבלשון ב"א אין שום כפר נקר בשם מתא ודאי שאין לכתוב על כפר תיבת מתא. והגם דבנדון דהריצב"א ודאי דשרי למכתב עיר גם