בנין של שמחה צו

מדרבנן משום נזק עכ"פ וכדא' בבבריי' שם בסוף הפרק שהוא כמגדל חזירים ולמיקם עלי' בארור כדמפ' בגמרא שם וכן מני להו במתני' בהדי כל אינך שאיסורם מדרבנן ור' נתן חידש דבכלב רע יש בנשיכתו גם סכנת מיתה ואסור גם מה"ת משום ולא תשים דמים וכן הרמב"ם ז"ל הביא הך דלא יגדל אדם כלב [סתם] בה' נזקי ממון והך דלא יגדל כלב רע כלל בלשונו בה' רוצח שכ' וכן כל מכשול שי"ב סכנת נפשות וכו' וציין ע"ז הכ"מ הבריי' דר"נ וכן חילקם הטוש"ע ומעתה ודאי יש ראי' לענ"ד מדין מעקה שגם בנופל מלובש ומי"ט יש בו כדי למות. וגם מעתה חוזר וניעור גם הראי' שכ' ידידי מסוגיא דסנהדרין הנ"ל ובהס"ק שהי' גבוה ב' קומות הוא רק משום ברור לו מיתה יפה ותו דהכאתו בהקורה העבה מאד ודרך מרוצה נוראה של הלאייווע נגד הקורה באין מעמד ודחפתו הקורה לאחוריו בחזקה אל המים כבירים שוטפים ודאי הוא כדי למות וכתוב מפורש או בכלי עץ יד אשר ימות בו כ"ש הכאה נוראה כזה וכבר האריך בזה ידידי וגם עוד צרופים שכ' ידידי שהי' בנ"ד מספיקים למדי להתירה להנשא [וד' הארוך של הש"ך ז"ל שהביא כבוד ידידי שכ' דבעוף לא שייך ריסוק אברים. לא נהירין כלל לענ"ד דהא דרסה או שטרפה לכותל תנן והא דלא שנה גם בעוף נפלה מן הגג הוא משום שדברו חכמים בהווה דלא שייך בה כ"כ נפילה מהגג משום שפורחת ולא נופלת אא"כ כשכנפי' קשורים או קטנה מאד ואז באמת גם בה דין נפולה כמו בבהמה וזה פשוט וברור]

ובר מן כל דין הנה לפי המבואר בהגב"ע וכפי שראיתי בד' הרב מ' נחום נ"י מפאלאצק שאמרו העדים שלא הי' אז רוח על המים ולא היו גלים אז ולשוט ע"פ המים ודאי לא הי' באפשרי לו אז מרב החלישות מחמת ההכאה הנוראה של הקורה העבה מאד פתאום דרך נחיצת מרוצת הלאייווע נגד הקורה וביותר כי הלא א"א לשוט ע"פ המים אלא אם ראשו ע"פ המים והעדים הלא אמרו שבעת ששאוהו המים הי' ראשו כבושה בתוך המים וגם אמרו ששאוהו המים במרוצה ונחיצה כמבואר בהגב"ע וא"כ בלתי אפשרי כלל לשוט וגם הלא אמר ר' יוסף בער שתומ"י תפסו ספינות קטנות והלכו שני וויארסט ולא ראוהו והן ידוע ומורגש בחוש לכל שספינה קטנה הולכת יותר במרוצה גם מאדם בריא וגם לא מבולבל ששט כ"ש נ"ד שהי' חלוש ודאי ומבולבל מאד היתכן שישוט יותר במרוצה מהליכות הספינות ומרחוק מאד מהם עד שלא יראוהו עוד אפי' מרחוק וכן גם לא נשמע שנשברה אז שום ספינה או כלי אחר בכל המרחק מסביביו שיהא מקום לומר שנזדמן לו איזה דף מהם לעלות עי"ז למרחוק הרי אין כאן שום אחת מהשלש סיבות הנ"ל שאמרו בגמ' דאז אשתו אסורה וגם לא שום סיבה אחרת כי"ב שתהא נראית לעין שעכ"פ באפשרי בעולם להנצל על ידה מעתה הרי דיצא נ"ד אפי' מכלל מיעוטא דל"ש שינצל ויעלה ויכנס לכלל ודאי מת ע"י טביעה זו ובכה"ג הא לא אחמרו רבנן כלל אפי' בדרך לא פלוג וע' בסי' ג שהארכתי בזה בס"ד להוכיח כן מהש"ס ותוספתא ע"ש

ולזאת לדעתי ברור דאתתא דא שהיתה אשת בנימין בר משה מק' קריסלאוויא שריא להתנסבא בלי שום פקפוק כלל. סימן ז בדין גט שנסדר בכפר אם לכתוב בו תיבת מתא אשר השבתי בזה להה"ג מו' יצחק הלוי ז"ל אב"ד דק' פאלטאווא

(א) ע"ד אשר כתבתי לכת"ר שאם יסודר הגט בכפר יותר טוב שלא לכתוב כלל תיבת מתא. והראה רומע"ל לעיין בתוס' עירובין (כ"א א') ידעתיו וגם בהלכות גט שבמרדכי ראיתי שמביא ראיה זו מהנך מתוותא אמנם מל' התוס' הנ"ל שפתחו בשם כפרים וסיימו וכתבו ומתוך כך וכו' בין עיר גדולה בין עיר קטנה מ' ודאי דשם עיר ושם כפר תלוי רק בגודל וקוטן ועיר קטנה היא הנקראת כפר [וגם מתא] כמו שכתבו משמע דכפרים קטנים כו' מכלל דקטנים הוו ולכן סיימו ומתוך כך וכו' בין עיר קטנה וכ"מ להדיא גם מפרש"י בכתובות (ד' א') בד"ה דמפקא שכ' גדולה מכפר וקטנה מכרך. וה"נ משמע לדידי לישנא דמתני' דריש מגילה דקתני כפרים ועיירות גדולות ולא תני סתם ועיירות. וכן במתני' דשם (ה' א') איזהו עיר גדולה כל שי"ב עשרה בטלנין פחות מכאן ה"ז כפר ול"ת סתם איזהו עיר. ושיעור הגודל להקרא עיר ומפקא מכפר היה נראה להוכיח לכאו' שהוא חמשים דיורין ממשנה בפ' כיצד מעברין (נ"ט א') ושל רבים וכו' אא"כ עשה חוצה לה כעיר חדשה שביהודא שיש בה חמשים דיורין ובגמ' שם (ס' א) איבעיא להו וכו' כעין חדשה מהו ערש"י שם. ולפי מה דנקטו הפוסקים שם כמ"ד לא בעי שיור ונראה דהוא מטעם דאם נשייר ממנה הרי יפחת עיקר העיר מחמשים דיורין ולא מקרי עיר בפחות מזה וע' רמב"ם בפי' המשנה שם שכ' והיא היתה עיר קטנה שבכל ארץ יהודה. כנראה מזה דעתו משום דבפחות מינה לא מקרי עיר ובעינן גם בהשיור שיהא כשיעור עיר לר' יהודה. והגם דהא דפסקו כמ"ד לא בעי שיור הוא משום דהלכה כדברי המיקל בעירוב הא קולא דהתם הוא ממילא חומרא לנ"ד שלא לכתוב עיר על פחות מחמשים דיורין כיון דאם דלגו כשר כמ"ש בש"ע

(ב) והיה נראה לומר ג"כ דגם ר"ש במתני' שם ור' יצחק בגמ' שם [ע' רא"ש שם שכ' דע"כ לומר שהוא תנא וע' בתשו' הרשב"א ח"א סי' של"ה] לא דפליגי אר' יהודה אלא הוא משום דס"ל דל"ב שיהא בהשיור שיעור עיר. אבל גם הם מודים דשיעור עיר הוא ל"פ מחמשים דיורין והי' נ' קצת הוכחה לזה מדלא איבעי' להש"ס אלא אכעין חדשה ולא איבעי' להו באם היתה פחות דירה אחת מכפלים בחדשה א"ו משום דהאיבעי' קאי גם אליבא דר"ש ולדידי' גם אם היתה אפי' רק גדולה מחדשה בג"ח של ב' בתים נמי ודאי דבעי שיור החצרות וב"ב וישאר עיקר העיר שמערבו את כולה גדולה כחדשה שהוא שיעור עיר. ולא מיבעי' לי' רק אם היא גדולה אך כחדשה מספקא ליה בין לר' יהודה ובין לר"ש דאי נבעי בה שיור הא יהי' עיקר העיר שיערבוה כולה פחות משיעור עיר וא"כ אין מערבין את כולה. אבל אי נימא דר"ש ס"ל דגם בפחות מחמשים דיורין מקרי עיר ע"כ דלר"ש גם בכעין חדשה בעי שיור דהא גם מלבד השיור יהי' בהמעורבת כולה שיעור עיר. ולא מיבעי' ליה רק אליבא דר"י. וא"כ לדידי' הא הוה מצי למיבעי' גם אה היא