בנין של שמחה פט

וזה אשר השיבותי להם בס"ד

הנה דעת רבותינו הראשונים והאחרונים ז"ל דאיסורו דמים שאל"ס [אם שהא עליו עכ"פ כדי שת"נ] לדעת הרשב"א והריב"ש דבעינן שהא איסורו דרבנן ומדאוריי' שריא וכבר הארכתי בזה בתשו' אחת למדי להוכיח כן מהש"ס. וכ"כ להדיא הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' נחלות והנה שיעור שיקרא משאל"ס שהוא כל שהעומד אינו רואה גבולי המים מד' רוחותיו הנה ראיתי בת' דודי מו"ר הגאון החסיד מ' חיים ז"ל מוואלאזין שנדפסה בסוף ספר מקור מים חיים להגאון החסיד מהרי"מ פאדאווא זצ"ל מבריסק בח"ב בקונטרס ענף עץ אבות תשובה ד' הביא ד' רש"י במכילתין (ק"כ ב') ד"ה מן הארכובה שכתב שמא יצא מן המים ברחוק פרסה או יותר ולא ראהו: ומסיק שם דודי הגאון ז"ל שיש לדון שלראות דבר פרטי עליית אדם מן המים. וכ"ש לראות אולי הוציא ראשו חוץ למים [ע"ש] אף ברחוק מיל לא שליט עינא לראות דהא גבי הגר אשכחן דבהרחק כמטחוי קשת סגי שלא לראות במות הילד והתם רחוק מיל הוא דהוי כדילפינן במד"ר דנגד נגד והרחק רחוק ואף דאיכא למידחי דשאני התם דהוי שיחין. מ"מ מלישנא דקרא איכא למילף וכו' עכ"ל דודי הגאון ז"ל ע"ש

ולכאורה עלה בדעתי להביא עוד ראי' דשיעור ראי' הוא רק מיל מהמשנה וברייתא בפ' שני שעירים (ס"ז א') שמירושלים ועד צוק י"ב מילין ועשר סוכות ושבהסוכה אחרונה הי' מלוהו מיל וכו' ורואה את מעשיו. ואם רש"י ז"ל בדוקא קאמר שהראי' יכולה לשלוט עד סמוך לפרסה הלא הי' יכול האחרון לראות את מעשיו בעמדו אצל סוכתו בריחוק שני מילין וגם כי הלא לפי"ז הי' די בח' סוכות והאחרון הי' מלוהו מיל והי' רואה את מעשיו ברחוק שלשה מילין אמנם באמת אין מכאן ראי' כלל דהא גם אותן שבכל הט' סוכות שהיו מלוין אותו הי' רק משום שיהא לו לצוותא כן גם האחרון ליוהו משום צוותא עד היותר סמוך האפשרי להצוק

אמנם נ"ל ראי' אחרת דשיעור ראי' הוא רק עד מיל מהבריי' שהובאה בס"פ אין דורשין והשוכר את הפועל (ס"ט א') הרי שהיו חמריו ופועליו טעונין טהרות אפי' הפליג מהן יותר ממיל טהרותיו טהורות ואם אמ' להם לכו ואני אבוא אחריכ' כיון שנתעלמ' עינו מהם טהרותיו טמאות מדנקט אפי' וכו' יותר ממיל ור"ל שמעתה אינו יכול לראותם [וע' בר"ן בפ' אלו טריפות (מ"ז) על מש"ש אפי' כטרפא דאסא טריפה מה שהביא מפ' הי' קורא (ט"ו א') שאמר שם על אפי' מיל אינו חוזר ומינה וט' ומפ' מי שמת (קמ"ו א') במשנה אפי' בדינר וכו' ובגמ' שם א' רבא שם דוקא דינר וכו' ופריך פשיטא וכו' ומוכיח הר"ן וכן כה"פ מזה דשיעור אונא הוא כטרפא דאסא הא פחות מטרפא דאסא כשירה וע' ט"ז יו"ד סי' ל"ו ס"ק י"ד ובנקה"כ שם] שהרי בסיפא כשאמר להם לכו וכו' כיון שנתעלמה עינו מהם טהרותיו טמאות הרי להדיא ששיעור ראי' הוא רק עד מיל אך שיש מקום לדחות זה שיש לחלק שלראות פרטיות מעשה כמו כאן לראות בפרטיות אם נוגע העובד כוכבים בהיין שיעורו רק עד מיל משא"כ ראי' כללית לראות עליית אדם מהמים אפשר שהראי' שולטת גם עד פרסה ובהכי הוה א"ש מ"ש בברייתא בפ' מי שהוציאוהו (מ"ג) דשפופרת הי"ל לר"ג שהיה מביט וצופה בה אלפים אמה בים ואלפים אמה ביבשה ופרש"י שם דר"ל שהיתה מתוקנת במדתה למדת צפיית אלפים אמה והיינו משום דהראי' שולטת בריחוק גם עד פרסה ולכן הוצרך לשפופרת שתהא מתוקנת במדתה שלא לראות רק עד אלפים אמה מכוון אבל אי נימא דשיעור ראי' הוא רק עד מיל מכוון ק"ק מה הוצרך לשפופרת ויש ליישב ומ"מ טפי מסתבר דהא דנקט רש"י ברחוק פרסה לאו משום דשיעור ראי' כך הוא. אלא לריחוק בעלמא נקטי'

ולענין בכמה נקרא שהא עד שת"נ דליהוי משו"ה לכ"ע איסורו מדרבנן לחוד. עמש"ל בסי' ד' אות כ"ב דהעיקר כדעת מהרי"ט שהשיעור הוא כפי שבני אדם משערים שאם הוא עדיין במים אינו יכול לחיות עוד ע"ש בח"ב סי' כ"ו **(הגה"ה אמנם ממתני' דפ"ט דבכורות (נ"ד ב') דאמרה דשיעור מלא רגל בהמה רועה הוא ששה עשר מיל ומפ' בגמ' שם הטעם משום דקים להו לרבנן דשיתסר מיל קא שלטא בי' עינא דרועה ע"ש א"כ מוכח מינה לכאו' דשיעור ראי' הוא עד ט"ז מיל שהוא ד' פרסאות ולפי"ז הוה א"ש השיעור דכדי יציאת הנפש עד ב' או ג' שעות ממש. דעד כדי שישוט למרחוק יותר מכדי שליטת עין רואה שהוא ד' פרסאות צריך שהות כב' או ג' שעות ממש לכל חד כדאית לי אך הלא רש"י גופי' כ' רק ברחוק פרסה או יותר ולא ראהו ובאמת שגם החוש יעיד ההיפוך שאינו שולט ודאי גם עד פרסה וכ"ש ד' פרסאות וצע"ג בזה לענ"ד:)** [אב"ה עוד האריך בזה אאמו"ר הגאון ז"ל ולאשר כבר נכללו בתשו' הקודמת השמטים]

והנה כבר ביארתי בתשובה אחת (לעיל סי' ג') באורך דהא דאחמרו רבנן במשאל"ס היינו דוקא כשיש איזה סיבה נראי' לעין ההצלה ע"ש באורך ושכן מצאתי אח"כ בת' הב"ח הישנות בסי' ע"ט שהדבר פשוט בעיניו להתיר מטעם זה ושהבא להחמיר בנדון שלו עתיד ליתן עליו את הדין ולענ"ד שגם בנ"ד שייכים כל הלין מטעם שכתבתי בס"ד

סיומא דפסקא בנ"ד דכפי פרטי העובדא המבוארים בהגב"ע אין אנו צריכים כלל לקולא זו כי נלענ"ד ברור להלכה ולמעשה להתיר אשה זו בפשיטות להנשא מכל הלין טעמי שכתבתי למעלה ושלום וברכה כנפש כת"ר ונפש אחד אחוז באהבת תורתם הדו"ש ושלום תורתם באהבה החותם אור יום ג' יו"ד אלול תר"ך לפ"ק פ"ק מסטיסלאוו יצ"ו: סימן ו ע"ד העגונה דק' קריסלאווא

במותב תלתא בי דינא כחדא הוינן. ואתא לקדמנא ר' אברהם ב"ר דוד והעיד בת"ע באליו"ע בזה הלשון אני הלכתי על הבאיידעק על נהר דווינע. ונתעכבה הבאיידעק. ועמדה על האבנים הנקרא פאראעס