בנין של שמחה עז

והגם שיש קצת מקום לדחות זה בדוחק מ"מ האמת יורה דרכו לפענ"ד כמ"ש

בהא סלקינן ונחתינן שחלילה לסמוך ע"ד הר"א מווראדין ז"ל להקל וכ"ש אחר שכבר דחאו הב"י ז"ל מהלכה בשתי ידים וגם מדלא אשתמיט שום חד מהראשונים או מהאחרונים ז"ל לסמוך ע"ד אפי' לצירוף וסניף בעלמא ובפרט לתק"ע כי רבה היא והרבה שקדו בה חז"ל הרי בבירור דעת כולם ז"ל דלית אתר למסמך עלה

(יד) אמנם באמת בנ"ד כפי המבואר בהגב"ע הנ"ל נ"ל להלכה ולמעשה להתירה בפשיטות דהא חזינן דרב שילא מעיקרא הוה סבר כיון דאגמא דסמקי הוא מיא דקוו וקיימי כמשיל"ס דמו והיינו משום דאינו יכול לשוט ע"פ למרחוק אי איתא דסליק הא חזי לי' כפרש"י התם כיון ששהא עד כדי שת"נ ולבסוף דהדר בי' ר"ש מהוראתו הא קאמר להדיא הטעם משום דכיון דאיכא גלי אימר גלי אשפילוהו ול"א סתמא ולא היא אלא דמים שאל"ס היא ואסור משום דלא פלוג רבנן במלתא אלא דאפי' היכא דלפי ראות עינינו ליכא שום סברא בעולם באיזה סיבה ואופן ניצל אפ"ה אסרוהו רבנן ומדלא אמר סתמא ש"מ ודאי דדוקא אי איכא גלי דיש סיבה נראית לפנינו שבאפשרי להנצל עי"ז גם אם אין באפשרי לשוט בו. וכההיא עובדא דר"מ בברייתא התם בתר הכי שהגלים טרדוהו אחד לחבירו והקיאוהו ליבשה והכי מוכח להדיא בתוספתא דילן בהבריי' דפלוגתיי' דר"מ ורבנן דמייתי הש"ס בתלמודין סיומא דילא בתוספתא משאל"ס אשתו אסורה שמא גל טורד אותו ומעלה אותו ליבשה משמע להדיא הא בלא גל שריא או אם נשברה הספינה הרי ג"כ סיבה נראית לפנינו שאפשרי להנצל ע"י דף של ספינה שיזדמן לו לעלות עלי' אז אמרי' הגם שגם זאת ההצלה ל"ש כלל: ומיעוטא דמיעוטא הוא ואינו מצוי כלל שינצל ע"י סיבות רחוקות כאלו עכ"ז לא פלוג רבנן במלתא כיון שעכ"פ יש איזה סיבה נראית לעין לההצלה אבל אם לא הי' בהנידון שום דבר מהני תלתא אז לא מקרי כלל אפי' מיעוט שאינו מצוי שינצל אלא אמרי' ודאי מת בטביעתו ולא תלינן שע"י נס גדול מן השמים עלה דאע"ג דבירוש' אמרי' בחי' אוכלת בו אני אומר נתרחמו עליו מן השמים [דמדא' סתם מ' דאפי' אם אוכלת במקום שהנפש יוצאה ע' בבבלי (ק"כ ב)] נפל לבור אריות אני אומר שמא נס נעשה לו כדניאל נפל לתוך כבשן האש אני אומר שמא נעשה לו נס כחמו"ע הא תלמוד דידן פליג בהא אהירוש' כדמייתי להדיא ברייתא (בדף קכ"א א' וב') דנפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו לת"ק דהתם דהל' כוותיי' כדמפרש התם דאגב איצצי מזקי לי' ולא תלינן בנס ושם עוד בבריי' נפל לתוך כבשן האש מעידין ועוד בבריי' שם אהא דאמר ר"מ בא' שנפל לבור הגדול וכו' השיבוהו חכמים דאין מזכירין מעשה נסים וכן שם (ק"כ ב') בראו שהעוף אוכל במקום שהנפש יוצאה ע"ש וכן נראה להדיא מד' התוס' שם ד"ה אין מזכירין דבמשאל"ס דאסור הוא דוקא כשיש לתלות בדף של ספינה או גל טורד ע"ש. וכן יש להוכיח גם מלישנא דהשתי ברייתות הנ"ל שבבריי' קמייתא קא' וראיתי שנשברה בים ובשני' אמר שמיטרפת בים ובתוספתא דילן הגי' בה שטבעה בים והיינו משום דבלא נשברה לא תלינן בדף של ספינה ממקום רחוק שתזדמן לו לכאן וא"כ אם גם גלים אין שם שריא ולכן בשני' דטבעה לחוד ולא נשברה הוצרך לגלים ואין לדחות זה ולומר דהני תרי עובדי הכי הוה דהא בתוספתא דילן מביא עובדא דר"מ לראי' שתלינן בגל טורד משמע הא לא"ה שריא ואין להקשות לפי"ז דא"כ אכתי תשאר הקושיא שהקשינו לעיל בעובדא דשני ת"ח (קט"ו) במקומה דאכתי איך מכריח ואומר ותסברא וכו' אלא דקאמרי דאסקוהו קמייהו וכו' הא בברייתא התם וטבעה קתני ולא נשברה וא"כ הא איכא לאשכוחי שריותא כשלא היו גלים וגם לא היו יכולין לשוט הא ל"ק דסתם ים או נהר גדול שיכולים לילך בה בספינה גדולה ודאי אית בי' גלים

(טו) ומעתה זכינו לדין בס"ד בנ"ד לפי המבואר בהגב"ע הנ"ל שנטבע בין הכלים ואומרים שידוע ומפורסם שטבעם להמשיך את הנטבע לעצמם לתחת הכלים במקומם דווקא ומצורף לזה שהי' מלובש בבגדים כבדים וא"כ הא והא ודאי גרמה לי' שמחמת זה לא הי' יכול לשוט מתחתם תיכף למרחוק עד שלא יראוהו כלל ומטעם זה ממילא בלתי אפשרי ג"כ לומר שגלים טרדוהו אחד לחבירו דתחת הכלים הא ליכא גלים וגם כי הלא לא נשמע שנשברה אז שום ספינה או כלי אחר בכל המרחק רב מסביביו שנוכל לומר שנזדמן לו איזה דף מהם לעלות עי"ז למרחוק והגם שי"ל שהנסר שהלך עליו ונשמט הנסר מהכלי כמבואר בהגב"ע כנראה שהנסר הלז כיון שנשמט מהכלי מסתמא וקרוב לודאי שנפל הנסר ג"כ למים וא"כ הרי יש לתלות שבאפשרי עכ"פ שנזדמן לו הנסר הלז בתוך המים ועלה על ידה למרחוק אמנם לפי הנראה שמטעם הנ"ל שטבע הכלים להמשיך את הנטבע לתחתם. מחמת זה א"א ג"כ להטפס ולעלות ולאחוז בהנסר ולשוט על ידו למרחוק במהירות חוץ להכלים אחר שכבר נתייגע ונתחלש מאד בודאי ע"י עסקו בדם נפשו להציל עצמו בכל היגיעות וכחות כנראה מהושטת ידו למעלה וירידתו אח"כ במצולות באפס עזר וא"כ הרי אין כאן שום אחד מהשלש סיבות הנ"ל שאמרו בש"ס דאז אשתו אסורה ולא שום סיבה אחרת בעולם כי"ב שתהא נראית לעין עכ"פ שבאפשרי בעולם להנצל ע"י הרי דיצא נ"ד גם אפי' מכלל מיעוטא דל"ש. לפי מה שהוכחנו בס"ד מהש"ס ונכנס לכלל ודאי מת ע"י טביעה זו ובכהאי גוונא לא אחמרו רבנן כלל אפי' בדרך לא פלוג כנ"ל. לזאת גם דעתי הקלושה מסכמת דאתתא דא שהיתה אשת ר' אפרים פישל ב"ר שלמה הלוי מקריטשוב שריא להתנסבא באופן אם יסכימו לזה עוד שני רבנים מפורסמי' מחכמי דורנו. הן מטעמים שכתבתי והן מטעמים ונימוקים אחרים. ולראי' בעה"ח יום ג' י"ג אייר כ"ח למב"י תקצ"ה לפ"ק פ"ק מסטיסלאוו: סימן ד

בענין שאילתא דשאילנא. ע"ד העיגונא מאמנאשטירשציזנ' שאישה ר' משה ב"ר יואל הלוי מפ"ק נטבע בנהר דניעפר שאצל עיר האראדושטעש הסמוך לק' קרעמענטשוק כפי