בנין של שמחה מ

יורה דעה סימן א

נשאלת ממורה א' וז"ל עובדא אירע בקהילה הסמוך לעירנו שהשו"ב דשם נתפס שעבר על ח' חכירת הבשר. ואכל בלא תשלומין להחוכר. גם גנב מעות מהחכירה ופסקו לו העברה וקבלת ד"ח ואח"כ השיבוהו לאומנתו כי אחיו שלא הגיע להוראה מינוהו בעלי משפחתו למו"ץ שלא ברצון טובי העיר ואחיו השו"ב אחר שהחזירוהו לאומנתו שחט עשרה בר אווזות ונבדקו שלשה מהם ושלחו אלי אחת מהם והטרפתי'. כי הי' רק מיעוט הקנה שחוט והוושט לא נשחט כלל: ובשנים האחרים יש עדים שבאחת נשחט רק מיעוט הקנה ובשני' הוושט לא נשחט כלל ובקנה הי' ספק אם נשחט רובו ושאלתי להשו"ב ע"ז ואמר לי כי בדק כולם והי' שחוט רוב הקנה ומאשר הבעה"ב הוא שונא לאחי עשתה זאת זוגתו באחרות להקניטני. אך יש עדים שהן הן הב"א ששחט רק מאשר בעלי משפחתו הם אלמים נגבו שלא בפניו ושלחו להמורים ד"ק באריסאוו ופסלו את השו"ב עד שיעמוד בפני מורים מובהקים וגם הבשר שנשחט על ידו מעת קלקלתו הם בחזקת ספק טריפה. ועכ"ז עמד אחיו המ"ץ ומשפחתם וצוה לו לשחוט ונסעתי אנכי לשם ואסרתי (א) דכיון שלא בדק בסימנים לאח"ש ה"ה נבלה לרוה"פ (ב') כיון שהוציא טריפה מתח"י אפי' רק פ"א מעבירין אותו אם יש עדים ע"ז כמ"ש הש"ך בסי' ב' וגם לד' הפר"ח בסי' א' וקי"ט דבפעם ראשון וב' אין מעבירין אותו: עכ"פ בעי' העברה על איזה זמן וקד"ח ואחרי שאנו דנין כעת על הבשר לא בעי' גביית העדות בפניו דוקא ע"כ. ישיבני מעכ"ת בזה בהקדם. כי בני עירי נוסעים כל יום לשם ושואלים אותי אם מותרים לאכול שם

תשובה הנה מ"ש רומע"ל טעמו ונימוקו וז"ל הא' ודאי דלא בדק בסימנים לאח"ש וסבירא לי' לרוה"פ שהיא נבלה עכ"ל שלא בדקדוק כ' כן אגב שיטפי' דלא ידענא מאן נינהו מיעוט הפוסקים דלא סברי הכי חפשתי ולא מצאתי מי שיפסוק כר"א בן אנטיגנוס משום ר"א בר"י (חולין ט' א') דטריפה הוה ולא נבלה רק במרדכי ריש חולין וגם מאי נ"מ לענין כשרות השוחט בזה דא"נ טריפה הוה הרי הוציא טריפה מתח"י [כפי האמת לדינא כמשי"ת להלן בס"ד] ואולי כוונתו דלרוה"פ סבירא להו שהיא נבלה ודאי דאורייתא ולא דרבנן שהוא מחלוקת הרמב"ם והתוס' שם וגם בהרמב"ם גופי' פליגי האחרונים ז"ל בכוונתו אמנם עדיין לא ידענא מאי נ"מ בזה לענין הכשר השוחט וכמ"ש גם א"צ בנ"ד לאיסורא דעבר אתקנתא דרבנן דלא בדק בסימנים (לדעת התוס' ולדסברי הכי בדעת הרמב"ם) ואפי' להסוברים שהוא דאורייתא ג"כ לא הי' צריך להזכיר איסורא דלא בדק בסימנים אשר יש מקום לדון דאם שחט אחד בפנינו וראינו שלא בדק בסימנים לאח"ש. וגם לא ראם בשעת שחיטה אם נשחטו כהוגן ואמר השוחט לנו שהשחיטה כשירה והלך לו. וקודם זמן חשש התרחבות החתך (המבואר באחרונים) בדקנו הסימנים ונמצאו שחוטין רובן וכ"ש כולן (עש"ך ואחרונים) הגם דודאי השוחט פשע במזיד שלא בדקן והלך לו ולא ידע אם נבדוק אנן עכ"ז יש מקום לומר דלא מקרי הוציא טריפה מתח"י כיון שנמצא שחוט יפה ולא עבר אלא אתקנתא דרבנן שיבדוק דוקא או יראה להדיא וכדמוכח מד' התוס' שם ד"ה ואסורה באכילה דאפי' להמתניתא דהיא נבלה הוא רק מדרבנן דהחמירו לה הלא בנ"ד כפי שכותב כבודו הרי כבודו ואחרים עמו ראו בעליל בשני אווזים שלא הי' רק מיעוט הקנה שחוט ואי דכ' כן אפי' לדבריו דהשוחט שאמר ששחט כולן כהוגן והמקולקלין בשחיטה אחרינא נינהו הלא לדבריו הא אמר בפירוש שגם בדקם תיכף אחר השחיטה כדין כמ"ש כבודו בעצמו בשמו זה כתבתי רק שכבודו לא הי' צריך לזה בנ"ד. אבל באמת להלכה ברור לפענ"ד דגם אם בדקנום תיכף להליכת השוחט מלפנינו ונמצא שחוט כהוגן עכ"ז מקרי הוציא טריפה מתח"י אפי' לפמ"ש התוס' דהוי רק חומרא דרבנן הגם דבנ"ד א"צ לזה כנ"ל אך הואיל ואתא לידן הך דינא נבארהו קצת כפי ענ"ד הקלושה בא"י למדני חקיך

(א) הנה לכאורה דמיא הך לדין טבח דלא סר סכינו קמי' חכם לדינא דהש"ס (שם י"ח א') בימיהם דגם בנמצאת יפה עכ"פ משמתי' לי' לכו"ע וא"כ יהא תליא הך בפלוגתייהו דרש"י והר"ן ז"ל עם הרמב"ם ז"ל התם בטעמא דמלתא דלרש"י והר"ן ז"ל דס"ל התם טעם השמתא משום כבוד החכם לחוד א"כ הכא לכאו' גם לא משמתינן לי' ולהרמב"ם שכ' בפ"א מה"ש הכ"ו הטעם לפי שיסמוך על עצמו פעם אחרת ותהי' פגומה וישחוט בה א"כ ה"נ אפי' אם אמר השוחט ברי לי והרגשתי בדרך שחיטתי ששחטתי רובם ובדקנו ונמצא כדבריו אפ"ה ודאי דמשמתי' לי' מזה הטעם עצמו כדהתם שמא יסמוך פעם אחרת על הרגשתו והשערתו לבד ולא יבדקם ובאמת לא ישחוט רוב

והגם שלכאורה דעת הרמב"ם בזה תמוהין דשבק טעמא דר' יוחנן דבש"ס וכ' טעם אחר מדעתו וכבר עמדו בזה הש"ך בסי' י"ח סקכ"ח וע' לח"מ שם וכו"פ מ"ש בזה שינויי דחיקי ורחיקי בכוונתו והנלפענ"ד פשוט בירור כוונתו ואדרבה אמינא שפירושו הוא המחוור לפי פשטי' דהש"ס. דאי כפירושם דכל עיקרא דמלתא משום כבוד החכם לחוד נגעו בה לפי"ז גם טבח חכם אם יש בעיר חכם גדול ממנו ודאי דחייב להראות לו סכינו וא"כ אמאי נקיט הש"ס סתמא כדי ביקור טבח חכם וערש"י שם שפי' באמת ואין מופלא בעיר ממנו