בנין של שמחה לח

בשנה מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו וגו' אמנם קו' הלח"מ מסוגיא דפ' ב"ש (מ' א') ודאי קושיא אלימתא היא ולענ"ד יש להקשות עוד מסוגי' דמכילתין לעיל (מ' א') דאמרי' לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור' יהודה היא דאמר דברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי הרי להדיא דהיכל נקרא חוך לענין זה ולא מעכבי סדרן לר"י אפי' דברים הנעשים בו בבגדי לבן וכן יש להקשות עוד לענ"ד על פי' זה ממ"ש שם הש"ס עלה והא במתנות שבפנים קתני אלמא דסבירא לי' לסתמא דהש"ס בפשיטות דלישנא דבפנים היינו קה"ק דוקא וא"כ ע"כ דגם מה שאמר ר' יהודה אימתי בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים היינו קה"ק בלבד וכן קשה על פי' זה קו' הלח"מ שהקשה בה"ח ע"ש אך קושייתו זאת שבה"ח הי' נראה לתרץ ע"פ גי' הילקוט במכילתין כאן בברייתא [כרשום בגליון כאן] דר' יהודה א"ל ר' נחמי' וכו' ולכאורה גי' זו תמוה מאד כדמוכח כולא סוגי' דכאן אמנם באמת נ"ל סוגי' זו ואומר דאדרבה דפשטי' דסוגי' זו מוכחת כגי' זאת והיא היתה גי' הרמב"ם ומאי דקא' ר' יהודה לר' נחמי' אי מעכבי מעכבי ואי לא מעכבי לא מעכבי פירושו אי שפיכת שירים מעכבי עיקרן א"כ סדרן נמי מעכב ואי עיקרן לא מעכבי סדרן נמי לא מעכב וא"כ ממ"נ א"א למדרש חד מהני תרי מיעוטי להך מלתא דלא מעכב סדרן דאי עיקר שיריים מעכב א"כ ע"כ דסדרן נמי מעכב דקאי עתה חקה גם עלי' לר' נחמי' דסבירא לי' דקאי חקה לעכב גם אדברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ ואי לא מעכבי עיקרן הרי כ"ש דסדרן לא מעכב וא"כ הא לא צריך קרא להכי דלא מעכב סדרן **(הגה"ה ואין להקשות ע"ז ממ"ש בד' (מ' א') ואבע"א לעולם ר"י היא ונהי דבסדרא לא מעכבא הגרלה מיהא מעכבא וכן ממ"ש בפ' ב"ש (מ' א') לא נצרכא אלא לר"י וכו' אימא מדכסדרן לא מעכבי הזאות נמי לא מעכבי קמ"ל הרי דלר"י גופי' אמרינן דיש דברי' דעיקרן מעכבי וסדרן לא מעכב הא לא תברא דבהגרל' הטעם דעיקרו מעכב הוא משום דתנא בי' קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני כמ"ש שם ע"ש וכן בפ' ב"ש שם ג"כ הטעם משום דכתיב הקישא לפר ע"ש. ואדרב' מהת' מוכח כפירושנו מדאמ' שם להדיא דאי לאו הקישא דלפר הו"א לקושטא דמלתא מדכסדרן לא מעכב עיקר ההזאות נמי לא מעכבי:)** ותליא הך דינא אי שפיכת שיריים מעכבי אי לא מעכבי בדרשת המקרא וכלה מכפר איך דרשינן לי' כמ"ש בברייתא דמייתי ע"ז וז"ש כדתניא וכו' ור"ל איך דרשינן הקרא וכלה מכפר ולכן אמר ר"י בל' אי מעכבי וכו' ואי לא מעכבי וכו' משו' דמלישנא דר' נחמי' דאמר לי' לר"י מפני מה לא נאמר וכו' מ' דלא הוה פשיטא לי' לר"נ בבירור איך דרשינן להך קרא ודפריך ומי אמר ר' יוחנן הכי וכו' ר"ל דמדמפרש ר' יוחנן טעמי' דר"נ דחד למעוטי שיריים דלא מעכבי וא"כ ע"כ לומר דסבירא לי' לר"נ דעיקר שיריים נמי לא מעכב וכמש"ל אלא דסבירא לי' דמהך מיעוטא הוא דשמעינן לי' בעלמא דלא מעכבי [ור"י דפריך לר' נחמי' אי לא מעכבי וכו' ר"ל ג"כ אדרשת וכלה מכפר דאי דרשת לי' אם כיפר וכו' ושיריים לא מעכבי א"כ כ"ש דסדרן לא מעכב ולא צריך הך קרא מיעוטא להא] ע"ז פריך והאר"י תנא ר"נ כדברי האומר שיריים מעכבי מעתה מיושב שפיר גם קו' הלח"מ שבהל"ח על דעת הרמב"ם אמנם קושיתו מפ' ב"ש הנ"ל וקושייתנו הנ"ל עדיין נשארים במקומן לדעת הרמב"ם. והנה הלח"מ משבש מחמת קושייתו הנ"ל הגי' בד' הרמב"ם וגורס לפנים מן ההיכל אבל קשה מאוד לשבש כ"כ הגירסא ותו דהא בכל הפרק ד' שם ובפ"ה כל מקום שמדבר הרמב"ם על קה"ק לבד כ' בפירוש בקדש הקדשים ע"ש ושם ותו דאכתי תקשי קושייתו דלהח"מ שם מסוגיין (דף ס"א א) וממ"ש הרמב"ם שם בה"ד בהקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל דיחזור ויזה מדם השעיר אחר כך ומה שתירץ שם הלח"מ ע"ז ע"ש הוא דחוק מאד דמנ"ל להרמב"ם לחלק כן ועוד דמי לא עסקינן דהקדים דם השעיר ואח"כ דם הפר ונשפך אח"כ דם השעיר ומתני' סתמא קתני דיחזור ויזה מדם השעיר ומשמע דאפי' אם נשפך דם השעיר יחזור ויביא שעיר אחר ויזה מדמו וכדקתני במתני' בתר הכי נשפך הדם וכו' ולא הוה חולין בעזרה וע"כ היינו משום דמעכב סדרן לזאת נ"ל בס"ד לקיים גירסת ספרי הרמב"ם דילן רק להוסיף בלשונו אות ו' אחת שהוא שיבוש קל המצוי מאד להשמט בדפוס וכצ"ל בפנים ובהיכל וכעין הלשון שבמתני' ואם עד וכו' שבפנים יחזור וכו' מבפנים וכן בהיכל וגם יתורצו בס"ד כל הקושיות הנ"ל לאמיתן והוא דהרמב"ם פסק כאן כר' נחמי' נגד ר' יהודה הגם דר' יהודה הוא מארי דתלמודא טפי מר' נחמי' [ולכאורה הי' נראה לומר הטעם בפשיטות משום דנקיט לחומרא אמנם באמת האליתא חומרא דאתי לידי קולא הוא לענין חולין בעזרה [הגה"ה מבן המחבר אולי יהי' מוכח מזה דס"ל להרמב"ם דחולין בעזרה הוא רק מדרבנן ערפ"ב מה' שחיטה ודלא כהכ"מ שם ודו"ק] משום דכללא הוא דסתם במתני' ומחלוקת בבריי' הלכה כסתם מתני' ומתני' ע"כ כר' נחמי' אתיא דאי כר' יהודה ור"י ע"כ ס"ל דהיכל כלחוץ כדמוכח מסוגי' דמכילתין (מ' ע"א) ומסוגי' דפ' ב"ש (מ' ע"א) הנ"ל כמש"ל ומתני' מי לא עסקינן וכו' וכנ"ל ועולא הא אוקמה במכילתין (ס"א ריש ע"א) אמתנות שבהיכל ותו דבהדיא קתני במתני' וכן בהיכל ומי לא עסקינן וכו' וכנ"ל הרי מוכח דמתניתין סבר דדברים הנעשים בבגדי לבן בחוץ דהיינו בהיכל נמי מעכב סדרן וכר' נחמי' ועוד על כרחך מ"ש במתניתין כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אין הכוונה אסדר המקראות שיעשם כפי הסדר שנאמרו בהמקראות דוקא דהא אדרבה אמרינן לקמן בברייתא (דף ע"א א) דפסוק ובא אהרן אל אהל מועד להוצאת כף ומחתה לא נאמר על הסדר. ותו דאי אסדר המקראות קאי מתני' גם כר' נחמי' לא אתיא דהא בסדר המקראות שם כתיב גם אילו ואיל העם שנעשים בבגדי זהב בחוץ והם ג"כ מעשה יוה"כ דהא לא היו קרבים אלא ביוה"כ ובהו הא גם ר' נחמי' ס"ל דסדרן לא מעכבי ותו דאי אקרא קאי מתניתין מפני מה הכניס מסדר המשנה דברים אלו כאן אחר המתנות דמים הי' לו להמתין מלקבעה עד לקמן בפ' בא לו כה"ג בדף (ע' א') אחר דין הוצאת כף ומחתה אלא ודאי דמתניתין קאי אמה שנשנה בהמשניות כולם כסדר קודם למשנה זו וכן פרש"י במתניתין וא"כ מדקבע מסדר המשנה דברים אלו כאן ולא לעיל בפ' הוציאו לו במתני' (נ"ג ב) בין מתנות בין הבדים שבקה"ק למתנות שעל הפרוכת בהיכל מוכח מינה על כרחך דס"ל למתניתין