בנין של שמחה כו

טובא דאדכר בש"ס ויש להפליא אכת"ר שלא העיר להביא מזה ראיה ברורה דס"ל להפוסקים כפירושו אך בהא דס"ל לכת"ר וכתב להדיא דלענין הטוב והמטיב אין חילוק בין פורתא לטובא בהא ודאי לא ס"ל כוותי' כדהוכחנו לעיל בס"ד מדבריהם ז"ל בבירור וגם דהסוגיא גופה אינו עולה לפי"ז כלל מכמה טעמי כמש"ל ובאמת לא ידעתי מה הכריח לכת"ר לומר כן לפי פירושו

והנ"ל בדעת כת"ר משום דהכי מסתבר ומשמע ליה פשטא דאוקימ' בתריי'. דהא דאוקים במציעתא דבאתא פורתא מברך הטוב והמטיב כדקאי קאי גם לבתריי' רק דבמציעתא קא' דהטוב והמטיב הוא רק באתא פורתא ובבתריי' חידש דמשכחי' גוונא דמצי ברוכי הטוב והמטיב גם באתא טובא וכמש"ל דהכי נמי מסתבר ליה לכת"ר באוקימתא בתריי' גם לפירש"י לענין ברכת מודים ומזה יצא לו לכת"ר להוכיח דהפוסקים ז"ל לא ס"ל כפירש"י ז"ל כמש"ל באורך אבל כבר הוכחנו לעיל בסברא נכונה לפענ"ד ומלישנא דמאימתי דבריי' דלאוקימתא בתריי' לפירש"י ז"ל לא מפליגי' בין אלו הב' ברכות רק אי אית ליה ארעא אי לית ליה אבל לענין שיעורא מיירי תרוויי' בחד גוונא וחד שיעורא ממש וה"נ איכא למימר (וגם מוכרע ומוכרח מאותן ראיות גופיי') גם לפי פי' כת"ר ולפי' כת"ר מתישבא טפי פורתא דלפירש"י צ"ל דר"ל דהא והא אפי' באתא טובא וה"ה בפורתא ולפירוש כת"ר פירושו כפשטי' דדוקא באתא טובא דע"כ לפי' כת"ר הכי מיפרשא דהא ברכת מודים ע"כ לאו מתוקמא באתא פורתא משיעור יציאת חתן וכו' (לפי' כת"ר)

ומעתה א"ש נמי לישנא דמאימתי דבברייתא גם לאוקי' בתריי' גם לפי' כת"ר דקאי אמתני' בחד גוונא ושיעורא ממש כבמתני' כמו לאוקימת' קמייתא משא"כ לפי מ"ש כת"ר שלפי פירושו אין חילוק לענין הטוב והמטיב בין פורתא לטובא דתקשי הלשון מאימתי כמש"ל בריש דבריו ומתיישבא נמי שפיר בבריי' גופא כמש"ל שם דמאימתי מברכין מ' ודאי דבפחות משיעור זה ליכא שום ברכה דהא בריי' גופא סתמא קאמרה ורב יהודה הוא דקאמר עלה מאי מברכין ברכת מודים [משא"כ לפמ"ש כת"ר לפי פירושו תקשי נמי הך וכמש"ל שם] אמנם לאוקימת' מציעא עדן נשארים ב' קושיות אלו דמאימתי לפי' כת"ר והפוסקים לפי מ"ש ולא מתיישבא רק לפירש"י

ואשר כתב כת"ר דלפירש"י איכא לאשכוחי ברכת שהחיינו לענין גשמים בשמע משמע ואית ליה ארעא ואתא פורתא אלא דמסתפי קצת למימר הכי משום דאינו מבואר בגמרא וכן מש"ש עוד דלדעת הריטב"א דברכת מודים לא פטרה לשהחיינו מצינן תו לאשכוחי גווני לברכת שהחיינו גם בחזי מחזי ואית ליה ארעא ואתא פורתא. עכ"ל כת"ר הנה כל דבריו בזה הולכים לשיטת כת"ר בפי' רש"י לאוקימתא בתריי' דבאתא פורתא אין מברך הטוב והמטיב אמנם כבר הוכחנו לעיל דאאל"כ אלא דגם לאוקימתא בתריי' מברך הטוב והמטיב גם באתא פורתא. ולפי"ז נפלו הני תרי גווני שהמציא כת"ר בבירא

אמנם לפענ"ד דאיכא לאשכוחי גם לפירש"י בפשיטות כשלא ירד מטר רק על שדהו לבד וכדאמרינן בפ"ק דתענית וכעובדא דרב דניאל בר קטינא התם שהביא כת"ר גופי' כאן ובהכי מתיישבא נמי לישנא דהש"ס הא דאית ליה שותפות אשר לכאו' באמת א"ל שחר כלל לפרש"י כאן. דה"ל הא אית ליה שותפות ועפי"ז יתיישב ור"ל כגון דירד גשמים גם על שדות אחרים דאז אית ליה שותפות בטובתו ומידי עברי על ד' רש"י ז"ל אבריי' דמת אביו והוא יורשו דפירש שכן בשרוהו מת אביו והוא יורשו. ויש לדקדק מנ"ל לרש"י ז"ל דבבשרוהו מיירי דלמא מיירי גם בהי' בעצמו בעת מות אביו והנ"ל דרש"י סבר דהך מת אביו וכו' הוא סיפא דהברייתא דילדה אשתו זכר ופשטי' ודאי הכי משמע וברישא הא קתני להדיא אמרו לו ילדה אשתך זכר מסתמא סיפא נמי קאי אאמרו לו דרישא: סימן ט

תשובה מהגאון המפורסם מ' דוד לוריא ז"ל מביחאב ישן אשר השיב שנית להגאון המפורסם מ' יעקב ז"ל מקארלין בעהמ"ח שו"ת משכנות יעקב על תשובתו אליו הנדפסה בספרו הנ"ל בסוף חלק א"ח וזה לשונו

מה שביאר כת"ר דברי הרא"ש בתשו' ודאי דברי הרא"ש מוכיחין כפי' כת"ר אך דחוק דאפי' אי אוקינוס קאמר להוציאו מכלל סתם לשון ימים דת"ק (והרי בד' ר"מ כל הימים כו' ודאי אוקינוס בכלל וי"ל דהתם כל קתני) גם לומר דר"י לא פליג אע"ג שנשנה בלשון מחלוקת הוא דחוק (ובפרט בד' ר"י שדרכו לשנות לשונו או בלשון אימתי או במה) מיהו מצינו כה"ג ערא"ש פ"ו דנדרים ס"ג בשם הרמב"ן ומה שפסקו ה' כר"י קרוב שטעמם משום דמפרשי אמוראי למילתי' בשיעור פרקים דקאמר ואפי' לדעת רוה"פ דדין פרקים נוהג גם לרבנן בשאר ברכות מ"מ כיון דאמוראי קאמרי אמילתי' דר"י ביה"ג בסתמא משמע דס"ל כוותי' ולפי מה שהעיר כת"ר דהך דר"י מישך שייך באידך דר"י דס"ל כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו (וע' רמב"ן בלקוטות שם שהי' הגי' לפניו ז"ל ה' כר"י בההיא דמיני דשאים וכ"ה הגי' לפנינו בילקוט תהלים) הנה מקום אתי לומר דאדרבה מינה סמכו הפוסקים ז"ל לומר דהלכה כר"י ביה"ג דהא מסתברא לכאורה דלפי זה מברך לר"י אימים בפרט ואנהרות וגבעות וכו' לכאו"א בפרטן ואלא ליה"ג אית לי' פרטיים ממש לעצמו אע"פ שאינו מין בפ"ע וחזי' תנא דמתני' דשבקי' לכולא מלתא דר"י שמצריך ברכה מיוחדת לכאו"א מהני דתני ולא נקט משמי' דר"י אלא ברכה דיה"ג. ש"מ דבהא מסתבר טעמי' וה' כוותי' אבל באינך דלית הלכתא כוותי' שבקי' וסמך דממילא ידעינן מדתני לי' בפ' כיצד גבי דשאים (וכי היכי דהתם גופי' לא תני לי' בזרעים ושאר מילי) עכ"ד הגאון מ' דוד הנ"ל ועוד האריך בזה ולא העתקתי רק הנוגע להבנת תשובתי אליו: וקודם ששלח הגאון הנ"ל להגאון מהר"י הנ"ל שלחה אלי לחוות דעתי בזה וזה אשר כתבתי אליו

דברי הרא"ש בת' ודאי מורין כרגע לכל מעיין. כפי' הגאון מהר"י נ"י ואשר דייק כת"ר מלשון כל הימים דקאמר ר"מ דודאי אוקיינוס בכלל ה"נ נכלל ג"כ בלשון ימים דת"ק דהכא מלבד דהתם כל קתני כמ"ש כת"ר בעצמו ג"כ עוד לא דמו כלל דהא