בנין של שמחה כד

באתרא קאי מאי איכא בין יחיד לרבים דהא כ"ע דברכי אניסא דרבים המה יוצאי ירכם דהרבים וביחיד נמי כל יוצאי יריכו מחייבי לברוכי והגם שיש לדחוק ולומר דהש"ס משני אליבא דהלכתא דקיי"ל כר"י דשבט א' נמי קהל אקרי והשתא א"ש דאניסא דרבים דשבט אחד גם שבטים אחרים מחייבי לברוכי אבל אכתי תקשי לר"מ גופי' דנקט במתני' שנעשו בו נסים לישראל דוקא דהא אניסא דיחיד נמי חייב לברוכי דהא אלישנא דמתני' פריך לה הש"ס וי"ל בדוחק דאניסא דרוב כלל ישראל גם המיעוט דכלל ישראל בעי ברוכי: סימן ח

לכבוד ש"ב ידידי הרב הגאון המפורסם, פאר הדור כקש"ת מו' דוד לוריא נ"י מביחב ישן

אשר דקדק כת"ר בהא דברכות (נ"ט ב') בענין ברכת הודאה על הגשמים שפירש"י שם בתירוצא מציעתא הא דאתא פורתא והא דאתא טובא דאתא פורתא מודים אנחנו לך ואתא טובא הטוב והמטיב ודקדק כת"ר ע"ז [ויובא בדברינו להלן] ופי' איפכא הגם שבהשקפה ראשונה נראה פירוש כת"ר יותר מרווח אמנם אחר קצת עיון נראה פרש"י ז"ל עיקר דהכי מ' פשטי' דבריי' מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן כו' משמע ודאי דבפחות משיעור זה ליכא שום ברכה ועוד דפשטא דהברייתא אמתני' קאי דאל"כ ק' לישנא דמאימתי כדפריך בריש מכילתין תנא אהיכא קאי דקתני מאימתי והגם דבמתני' מיירי מברכ' הטוה"מ והברייתא מברכת מודים עכ"ז שייך שפיר ומתיישב דבמתני' אדכר דבעי ברוכי אגשמים. עלה קאמר בברייתא מאימתי מתחילין לברך כלל אגשמים וקא' משיצא חתן כו' וכ"ש דא"ש טפי למסקנא לאוקימת' בתריי' הא דאית לי' ארעא והא דלית ליה ארעא דמעתה מתני' ובריי' בחד גוונא ובחד שיעורא מיירי ושייך שפיר מאימתי. וכן לשינוייא קמא הא דשמע משמע וכו' ג"כ בחד גוונא וחד שיעורא מיירי משא"כ לפי' כת"ר קשה טובא לכאו' הך מאימתי אמאי קאי לפי אוקימתא מציעתא ובתריי'. וגם לישנא דמאימתי מברכין דמשמע בבירור דבפחות משיעור זה ליכא שום ברכה כמ"ש

ואשר כתב כת"ר שכ"נ גם דעת הפוסקים מדלא הביאו לחלק דאי אתא פורתא אינו מברך הטוב והמטיב כפירש"י אבל לפי' כת"ר א"ש כדביאר שם. נפלאתי ע"ז דלפי מה דסבר כת"ר בפירש"י לאוקימתא בתריי' עדיפא הו"ל לאקשויי דהא להדיא כ' כל הפוסקים דמברך הטוב והמטיב משירדו בשיעור הליכות האבעבועות זה לקראת זה (דהיינו פורתא לפירש"י) ואיני יודע מה סובר כת"ר באוקימתא בתרייתא לפירש"י דאי מפרש לפירש"י הא והא דאתא טובא היינו דווקא באתא טובא לחוד ובאתא פורתא אינו מברך שום ברכה הא בהדיא תני בבריי' דמברכין משיצא חתן וכו' דהיינו פורתא לפירש"י. וע"כ דר"ל דאפי' באתא טובא והנראה דכת"ר סובר לפירש"י דרק לענין ברכת מודים מוקים עתה הש"ס אפי' באתא טובא ולאפוקי מאוקימתא מציעא דמודים הוא רק באתא פורתא אבל לענין הטוב והמטיב כדקאי קאי לפי אוקימתא מציעא דדוקא באתא טובא הוא ולכן הוכיח כת"ר מדלא הביאו הפוסקים לחלק דלפורתא אינו מברך הטוב והמטיב ש"מ דלא מפרשי כפירוש רש"י ולפי"ז אמינא דעדיפא מינה הו"ל לאקשויי כמ"ש

אמנם באמת לא ידענא מנ"ל לכת"ר לפרש כך לפירוש רש"י ולחלק בתרי גווני בין ברכת מודים להטוב והמטיב ולומר דבפורתא אינו מברך הטוב והמטיב כלל אפי' אית לי' ארעא בשותפות אלא ברכת מודים ובטובא נמי מפלגינן בין אית לי' ארעא ללית ליה וגם דלפי"ז הגם דיש ליישב קצת המאימתי דבריי' אמאי קאי כדכתיבנא לעיל לפי האוקימתא מציעא עכ"ז לא מיירי מתני' וברייתא בחד גוונא וחד שיעורא ממש כמו לאוקימתא קמייתא

אבל נראה פשוט וברור דלאוקימתא בתריי' ר"ל דבין ברכת הטוב והמטיב ובין ברכת מודים תרווייהו אפי' באתא טובא מיירי וגם באתא פורתא נמי דכל זמן שלא חידש הסברא דהטוב והמטיב פירושו לדידי' ולאחריני דוקא הוכרח לחלק ביניהם דהא דוקא באתא פורתא והא דוקא באתא טובא אבל עתה שחידש דהטוב והמטיב אינו שייך אלא כשטובתו בשותפות עם אחרים דוקא תו לא צריכינן כלל לפלוגי ביניי' עוד חילוק אחר כלל והכי מוכרח ודאי דמנ"ל לפלוגי תו ביניי'. כיון דמתני' וברייתא לא קשיין תו אהדדי כלל והחילוק שבין ב' הברכות אלו הוא מוכרח ומבואר מצד פי' של המטבע ברכות גופיי'. וגם דלפי זה א"ש טפי המאימתי דבריי' דקאי אמתני' ממש בהך גונא ושיעורא דמתני' ממש ואם כן הרי כל הפוסקים סוברים להדי' כפי' רש"י וכשינוייא בתרא משום דהכי מוכח מכמה טעמים הנ"ל ואדרבה לפי' כת"ר דלענין הטוב והמטיב אין חילוק בין פורתא לטובא כל הפוסקים עומדים נגדו שכולם בסוגיין אחד כתבו תחילה להדיא דמברכין אגשמים דוקא משירדו כל כך שיעלו אבעבועות וילכו זה לקראת זה ואח"כ כתבו ע"ז ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים וכו' ואם י"ל שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב וכן הרמב"ם ז"ל [הגם שלשונו מהופך מאד מלשון הטוש"ע שתחילה כ' החילוק שבין הברכות ואח"כ כ' שיעור המים אמנם לדינא הלא גם מדבריו ז"ל מבואר כמ"ש] כ' תחילה החילוק שאם יש לו שדה עם אחרים מברך הטוב והמטיב. ואם א"ל שדה מברך מודים ואח"כ כ' ע"ז בדין שאחריו מאימתי מברכין על הגשמים משירבה כו' ויעלו אבעבועות וכו' וילכו האבעבועות זה לקראת זה הרי מבואר להדיא דבפחות משיעור זה אין מברך גם הטוב והמטיב

ואשר דקדק כת"ר דלפרש"י לא איתפרש שיעורא דפורתא וטובא כמה הוא לשונו בזה אינו מדוקדק דבפורתא הא איתפרש בברייתא דעכ"פ לא פחות משיעורא דיציאת חתן וכו' רק שיעורא דטובא לא אתפרש לכאורה אמנם יש לומר דממילא נשמע דכל שהוא יותר מיציאת חתן וכו' טובא מקרו וסתמא כפירושו ואין להקשות ולומר דלפי זה מי כהחכם יודע להבחין הדק היטב אם רבו מעט משיעור יציאת חתן וכו' או לא שיוכל לברך מעתה הטוב והמטיב דיש לומר דבאמת כל זמן שלא יצא הספק מלבו מברך מספיקא ברכת מודים גם באית לי' ארעא בשותפות רק כשברור לו וניכר רביי' דמינכר שכבר יצאו משיעור זה יוכל לברך הטוב והמטיב: