בנין של שמחה יז

דאבא בנימין במכילתין ה' ב' שאמר כל ימי הייתי מצטער על תפלתי שתהא לפני מטתי וכו' ומסיק הש"ס אלא אימא סמוך למטתי ופרש"י שם שלא לעשות שום מלאכה ושלא לעסוק בתורה וכו' עד שאקרא ק"ש ואתפלל. והתוס' שם הקשו עליו דמנ"ל דאסור ללמוד קודם תפלה ואדרבה ראי' דשרי ללמוד מדאמרינן בפ"ב (י"ד ב') דרב הוה מקדים וכו' ומתני לן פרקין וקרי ק"ש וכו' והי' נראה ליישב קושיתם דודאי מדינא שרי ואין איסור בדבר ואב"ב רק זהירות יתירה הוא דעבד בזה וכמו בהך שתהא מטתו נתונה בצפל"ד שכ' רש"י לפיכך נכון הדבר להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות מ' להדיא דאין איסור בדבר רק שנכון הדבר לזהירות ומצוה וגם לשון מצטער הכי מ' וכן כ' הט"ז ועל הב' דברים ביחד אמר לכון הייתי מצטער דמ' רק זהירות בעלמא א"כ גם מניעת הלימוד קודם ק"ש ותפלה ג"כ רק משום זהירות יתירתא עבדה אב"ב כך הי' נראה לתרץ קושית התוס' אמנם הרי רש"י ז"ל כ' גם שלא לעשות מלאכה ומלאכה הא איסור גמור מדינא אית בה כדאמר לקמן (י"ד א') כל העושה חפציו קודם שיתפלל וכו' א"ל לא אסור קאמינא וכו' דא' ר"א וכו' אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל ואין לומר דמ"ש רש"י שלא לעשות מלאכה היינו אפי' קודם היום דאכתי לא מטי זק"ש ותפלה דאז אין בזה אלא זהירות ומצוה דא"כ אמאי כ' וגם שלא לעסוק בתורה דנראה ברור דבזה אפי' זהירות יתירתא לית בה ואדרבה ודאי דחייב ללמוד

והנה בעיקר קו' התוס' על פרש"י יש מקום אתי בס"ד ליישב ויתבאר אי"ה להלן בסי' ג' אך איך שיהי' הנה מלבד קו' התוס' ד' רש"י בעצמם אינם מדוקדקים כאן דהא לפרש"י ע"כ לומר דאבא בנימין איירי בדמטא זק"ש כנ"ל וא"כ הלא איסור גמור יש במלאכה כמ"ש וגם דאינו דומיא דועל מטתי כו' בין צפל"ד שפרש"י רק נכון להסב וע"כ צ"ל לפרש"י דעשיית מלאכה ועסק התורה לאו בחדא גוונא מיירו אלא כל חד לפי ענינו והיינו מלאכה אפי' קודם אור היום הי' נזהר לזהירות בעלמא ומלעסוק בתורה היינו בדמטא זק"ש וג"כ משום זהירות בעלמא וגם לפי' התוס' שפירשוה לענין מלאכה לחוד ג"כ אינו מדוקדק לישנא דמצטער הגם די"ל ג"כ דר"ל קודם אור היום וכנ"ל לפרש"י מ"מ מאי מצטער דקאמר לא יעשה אז מלאכה וממ"ש מצטער מ' שלא הי' יכול להמלט מזה ולא הי' באפשרו ליזהר בזה וא"כ טעמא בעי אמאי גם יש לדקדק עוד בין לפרש"י ובין לפי' התוס' שלפירושן עכ"פ מיירי בק"ש דשחרית ופשטי' מ' התם דהבריי' מיירי בק"ש דערבית דאי בק"ש דשחרית הי"ל למסדר הש"ס לקבוע ברייתא זו אחר המתני' דמאימתי קורין את שמע בשחרית וכן מצאתי להרש"א בחי' אגדות שדקדק זה אלא שפירשה בדוחק גדול ע"ש

ולענ"ד דאשכחנא מרגניתא לפרש פי' חדש בד' אבא בנימין הנ"ל ואומר דקאי באמת אק"ש ותפלה דערבית ולא לענין זהירות מניעת מלאכה או עסק התורה קודם להם אלא דכוונתו אהך דינא הנ"ל שהסתפקו ושאלו מרב האי גאון ז"ל ולישנא דסמוך למטתי הוא כוונה אחת עם מ"ש במכילתין ד' ב' בפלוגתיי' דר"י וריב"ל. דריב"ל סבר מה קימה ק"ש סמוך למטה אף שכיבה ק"ש סמוך למטה ז"ש אב"ב שכל ימיו הי' מצטער על שבמקומו היו הציבור קורין שמע ומתפללין ת"ע קודם צה"כ ולא הוה מצי לעכבינהו בזה ולכן הי' מוכרח להתפלל י"ח עם הציבור ולמשבק ק"ש עד צה"כ כנ"ל והו"ל לפי"ז ק"ש סמוך למטה וא"כ לא סמך גאול"ת משום דסבר דלצלויי י"ח בהדי ציבורא עדיף מסגאולת"ע ואב"ב נמי סובר דבעי למסמך גאולת"ע אלא משום דתפלה בציבור עדיף מינה הוכרח לעשות כן אמנם הי' מצטער ע"ז על שלא הי' יכול להכריח הציבור בזה לקרות שמע ולהתפלל אחר צה"כ והוי אז תפלה סמוך למטה ר"ל לשכיבה אחר ק"ש ואז גם הי' סומך גאול"ת וגם הי' מתפלל עם הציבור. ז"ש על תפלתי שתהא סמוך למטה ולא ק"ש סמוך למטה כנ"ל ולפ"ז מתורצים כל הקושיות והדקדוקים הנ"ל בד' אב"ב וגם שלפירושי א"ש טפי גם מ"ש לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך למטתי אין ר"ל דאב"ב לא אמר בלשון לפני מטתי אלא בל' סמוך למטתי אלא דר"ל דמ"ש אב"ב לפני מטתי אין כוונתו לפני מטתו ממש והמטה חוצצת בינו לבין הקיר אלא כוונתו סמוך למטתו וכפרושינו משא"כ לפרש"י וכל הפוסקי' עכצ"ל דר"ל דאב"ב לא אמר בל' לפני מטתי אלא בל' סמוך למטתי וזה דוחק [וע' בירושלמי בפרקין אפסקא דוחכ"א עד חצות ר' יסא מפקד לחברייא וכו' מילתי' אמרה שאומר דברים אחר אמת ויציב וע"ש בד' המפרש רא"פ ז"ל ע"ז שמפרש ד' הירושלמי דר' יסא הכי ס"ל עיין שם]

(כה) ומעתה א"ש ולק"מ מה שהקשינו מאי מוכיח הש"ס מר"ה ורבנן מדלא צלו עד אורתא ש"מ אין ה' כר"י אימא דהא דאיחרוה לצלותא עד אורתא הוא משום חד מהתלת אנפי טעמי הנ"ל ולעולם דגם אינהו סברי כר"י ולפי"ז יתיישב בס"ד ברווחא והוא דהש"ס ידע דעובדא דר"ה ורבנן הוה דלא הוו צלו עד אורתא גם אפי' אם הציבור שלהם היו מתפללים קודם צה"כ ואירע להם איזה פעמים שלא הי' מנין עשרה ביחד לת"ע ועכ"ז לא התפללו אז עם הציבור והמתינו מלהתפלל עד צה"כ גם ביחיד. וא"כ הרי ע"כ טעמיי' הוא משום דסברי דאין ה' כר"י אלא כרבנן ולרבנן הא אסור להתפלל תפלת ערבית קודם צאת הכוכבים דאא"ל דסברי כר"י ומשום חד מהני תלתא אנפי הנ"ל הוא דעבדי הכי דהיינו משום דסבירא לי' כר' יוחנן דבעי למסמך גאולה לתפלת ערבית או משום דסבירא לי' דמצות סמיכת גאולה לתפלה עדיף ממצות הוספה מחול על הקודש או משום דסבירא לי' דגם בשבת בעי למסמך גאולה לתפלה דהא לפי מה שכ' סבירא לי' לאבא בנימין דתפלה בציבור עדיף מסמיכת גאולה לתפלת ערבית ולא אשכחן מאן דפליג עלי' בהא וא"כ במקום תפלה בציבור הא לא שייך כלל שום חד מהתלת אנפי הנ"ל מעתה ודאי מוכח שפיר מדלא צלו רב הונא ורבנן אפי' בציבור מבעוד יום אלא בצאת הכוכבים גם ביחיד ע"כ דהוא משום דסבירא לי' לר"ה ורבנן דאין הלכה כר' יהודה: