בנין דוד א צט

מקבלת פנה"ש הי' מותר לו לרוץ כדרכו אע"ג שהי' אחוריו נגד פנה"ש לכן שפיר כ' וירץ לקראתם ודפח"ח, וזה נכון אי נימא כמד"א דכמלאכים נדמו לו אבל למד"א דנדמו לו כערביים א"כ עכצ"ל דלא חזרו דרך אחוריהם דא"כ הי' יודע דהמה מלאכים דערביים אינם רואים פנה"ש, ועכצ"ל דאהל פילון מפולש הי' כנ"ל, וזש"א המדרש אר"ל אחד נדמה לו כדמות סדקי וכו' ולכן אמר ר"א דאהל פילון מפולש הי'. והבן: מו) ואת שתי בנותיך הנמצאות בגיטין [ס' ע"א] אר"י משום ר' בנאה תורה מגילה מגילה ניתנה שנאמר אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי, ועי' ביבמות [ע"ז ע"א] וברש"י עש"ה, והקשה בתפארת יעקב מנ"ל לר"ב דמגילה מגילה ניתנה דילמא חתומה ניתנה ומשה רבינו כתב כל פרשה לזכרון ולא הי' בהם קדושת ס"ת ובסוף מ' שנה כתב מחדש כל התורה ונתנה לישראל אבל מה שכתב מתחילה לא ניתנה לישראל ולכן קרא דהמע"ה מגילת ספר כתוב עלי דעוד קודם שניתנה התורה בעת שהי' מגילה כבר כתוב עלי שאהי' מלך ע"ש, ונ"ל עפ"י פרש"י שם דאמר דוד אז אמרתי וכו' כשאמרו עלי שאין אני הגון למלכות ופסול אני לבוא לקהל אמרתי דבמגילת ספר כתוב עלי דכ' שתי בנותיך הנמצאות בזנות דוד שעתיד לצאת מרות המואבי' וכ' מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו ע"ש, ומבואר שם ביבמות הטעם דמותר לבוא בקהל אע"ג שבא מרות המואבי' דכ' על אשר לא קדמו אתכם בלחם וגו' ודרכו של איש לקדם ולא אשה דכבודה בת מלך פנימה ע"ש, והכה זקיני הגאון ז"ל בעיר דוד כתב דדוד ידע דכבודה בת מלך פנימה מדכ' ותצא דינה וכו' וישכב אותה ואחז"ל דנענשה משום דיצאנית היתה וכבודה בת מלך פנימה ע"ש, והנה יש להעיר לפי"ד המדרש שם דלכן כתיב ויקרא לו אל וכו' ותצא דיכה לומר דנענש יעקב על שלקח שררה לעצמו שקרא לעצמו אל ופרש"י דמסמוכים קא דרש לה מדסמך ויקרא לו אל לותצא דינה ע"ש א"כ מנא ידע דהמע"ה דלכן נענשה דכבודה בת וכו' דילמא הי' העונש בשביל יעקב, אמנם י"ל דסבר כמד"א דלא דרשינן סמוכין אלא במשנה תורה א"כ נענשה דיצאנית היתה דכבודה בת מלך פנימה דלא הי' העונש בשביל יעקב דהא לא דרשינן סמוכים והנה מבואר בהגהות מוהר"צ יבמות [ד' ע"א] דמד"א תורה חתומה ניתנה ס"ל דדרשינן סמוכים אבל מד"א מגילה מגילה ניתנה דלא נאמרה בפעם א' רק במשך מ' שנה פעם בשנה זו ופעם בשנה אחרת, א"כ א"א למדרש סמוכים כיון דלא באו המצות כסדר בפ"א, זולת במשנה תורה דרש סמוכים שבא הדיבור ממשה רבינו לישראל בפ"א ודפח"ח, ומעתה מתורץ קו' הנ"ל מנ"ל לר' בנאה דתורה מגילה מגילה ניתנה דילמא חתומה ניתנה וכנ"ל דזה אינו דא"כ שוב נימא דדרשינן סמוכים א"כ לא כשמע מקרא ותצא דינה דכל דכבודה בת וכו' כנ"ל [ומד"א תורה חתומה ניתנה יסבור כדאמרו במערבא דכבודה וכו' מקרא והנה באהל כמבואר ביבמות [ע"ז ע"א] והבן] א"כ גם הנשים נאסרו דהי' להם לקדם בלחם והי' אסור דוד לבוא בקהל ומדאמר אז אמרתי וכו' במגילת ספר כתוב עלי דהגון אף למלכות שפיר יליף לי' ר"ב דתורה מגילה מגילה ניתנה. ודו"ק וב"ה הוא דבר נכון: מז) בחמלת ד' עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר וכו' אל תביט אחריך, ונ"ל ההמשך עפי"ד הרמב"ן ז"ל וז"ל בחמלת ד' עליו וכו' לא בזכותו רק בחמלת האל וברחמיו הרבים עכ"ל, וברש"י ז"ל אל תביט אחריך כיון דאינך ניצל בזכותך אינך כדאי לראות בפורענותם, וזש"א בחמלת ד' עליו וכו' דאתה ניצל רק בחמלת השי"ת לא בזכותך לכן אל תביט אחריך אינך כדאי לראות בפורענותם: מח) ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ונ"ל עפי"מ שמפרשים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת הכוונה דבעניני הנפש הנוגע לשמים ילמוד האדם ממעל מהאנשים אשר המה למעלה ממנו בעניני שמים ולא ישגיח על האנשים שהמה למטה ממנו, אבל ועל הארץ עניני ארציות אם ילמוד ממעל ממי שהוא למעלה ממנו בעושר יהי' לו קנאה, לכן ילמוד מתחת ממי שהוא למטה ממנו עכ"ד, וזש"א המלט על נפשך ובתרגום חוס היינו אם תרצה לחום על נפשך בענין הנוגע להנפש אל תביט אחריך על מי שהוא למטה ממך רק תראה מי שהוא למעלה ממך וקנאת סופרים תרבה חכמה: מט) ויבא אלקים וכו' ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעולת בעל, וכ"ל דהנה זקיני הגאון הרבי ר' העשיל ז"ל הקשה הא אחז"ל דשרה אמנו איילונית היתה ואיילונית קדושי טעות נינהו כמבואר בריש יבמות א"כ אמאי מגיע לאבימלך מיתה הא לא היתה שרה אשת איש עכ"ק אמנם הד"כ לפי שיטת רש"י ז"ל [גיטין מ"ו ע"ב] דאם בעל לא הוה איילונית קדושי טעות דאמרינן דחזקה דאאעבב"ז [עי' לעיל פ' לך אות פ"ב מזה] א"כ שפיר הי' מגיע מיתה לאבימלך דאשת איש היתה וזש"א הנך מת על האשה אשר לקחת יען והוא בעולת בעל ובבעל אמרינן דאאעבב"ז ולא הוה קדושי טעות. והבן: