בנין דוד א צג

כי נביא הוא ע"כ היא אשת איש דלא הוה קדושי טעות עכדפח"ח, וזש"א ויקח חמאה וכו' ולחם לא הביא דידע כי תפרוס נדה היום כי נביא הוא ותטמאה העיסה מעל"ע למפרע, ע"כ אמרו אליו איה שרה אשתך דכיון דאנו רואים שנביא אתה ממילא שרה היא אשתך דלא הוה קדושי טעות אף דאילונית הוא ודו"ק והדבר נכון בס"ד: יט) ויקח חמאה וכו' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אליו אי' שרה אשתך ונ"ל ההמשך עפי"ד חז"ל דלחם לא הביא שפירסה שרה נדה ואאע"ה הי' אוכל חולין בטהרה והקשה הכזה"ק דמ"מ לא הי' לו להחמיר על האורחים וכ' לתרץ די"ל דידע שהמה מלאכים או שהוא הי' אוכל עמהם ע"כ לא הביא הפת ובש"ס ב"מ הנ"ל פריך על שאלתם שלא כהוגן אי' שרה אשתך הא אסור לשאול בשלום אשה ע"ש ובמזרחי כ' לתרץ דמלאכים שאין להם יצה"ר יכולין לשאול בשלום אשה והכה י"ל דלכן כתיב והוא עומד עליהם וכו' ויאכלו להודיע כמה גדולה מצות הכנסת אורחים אצל אאע"ה שהוא כבר אכל ועכ"ז עשה סעודה גדולה לפניהם אף שהוא לא יאכל עמהם רק הי' עומד אצלם וזש"א ויקח חמאה וכו' ולחם לא הביא דפירסה כדה ועכצ"ל דידע שהמה מלאכים דאל"כ לא הי' מחמיר על האורחים דאא"ל דאכל עמהם ולזה אמרה תוה"ק והוא עומד עליהם שלא אכל עמהם לכן כיון שראו המלאכים שיודע אאע"ה שהמה מלאכים ומותר להם לשאול בשלום אשה ע"כ שאלו כהוגן איה שרה אשתך דאין שום חשש לחשוד אותם לקלים כיון דידע אאע"ה דמלאכים המה: כ) ויאמרו אליו אי' שרה אשתך ויאמר הכה באהל [וברש"י צנועה היא] ויאמר שוב אשוב וכו' והנה בן לשרה אשתך וכ"ל דאיתא במדרש ב' טעמים דנפקדה שרה א) בזכות אברהם שזימן את האורחים ונתברך מהם שאמרו יהי' רצין שתזכה לעשות סעודה לבר דכר דתילד לך שרה ב) דכתיב בתורה ונקתה ונזרעה זרע זו שנכנסה לבית פרעה ולבית אבימלך אינו דין שתפקד בזכותה ע"ש והנה מבואר במעשה רוקח דלא שייך לומר ונקתה ונזרעה זרע אלא אם האשה חשודה בעיני בעלה שזנתה עם אחר אבל אם היא צנועה ולא נחשדה בעיניו ל"א דאם נקתה ונזרעה זרע ע"ש, וזש"א ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל וברש"י ז"ל צנועה היא א"כ א"א לומר דנפקדה בזכותה משום דנקתה אלא עכצ"ל דנפקדה בזכות אברהם שהיא אשתו לכן אמרו שוב אשוב וכו' והנה בן לשרה לא בזכותה אלא אשתך יען כי היא אשתך דתפקד בזכותך ודו"ק: כא) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וכו' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמר וכו' והנה בן לשרה וכו' ותצחק שרה ונ"ל ההמשך עפי"ד המפורשים הובא ג"כ בכזה"ק דלכן צחקה שרה דלא ידעה דהמה מלאכי עליון ע"ש והנה ברבינו בחיי פ' תשא כ' דלכן אכלו בשר וחלב דבב"ח נאסר דמרבה תאות המשגל ובמלאכים לא שייך זה ע"כ לא נאסר להם בב"ח ע"ש א"כ לכאורה הי' לה לדעת כי מלאכים המה דאל"כ לא הי' נותן אאע"ה לפניהם לאכול בב"ת אמנם לפמש"כ הקדמונים ז"ל דלא נתן להם בב"ח לאכול ביחד רק לאכול מקודם חמאה וחלב ואח"כ בשר דליכא איסורא ואע"פ שאסור להעלות גבינה ובשר ביחד על השלחן כ' בלב ארי' חולין [ק"ד ע"א] דמשו"ה הי' עומד עליהם להשגיח שלא לאכלם יחד ובכה"ג מותר להעלות גבינה ובשר על השלחן ע"ש א"כ אדרבא הי' לה לשרה הוכחה דאינם מלאכים דאם היו מלאכים א"כ מותר להם לאכול בב"ת אפילו ביחד א"כ למה עמד עליהם בעת שאכלו, ולפי"ז מובן ההמשך ויקח וכו' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו א"כ הי' לה הוכחה דאינם מלאכים לכן כשאמר והכה בן לשרה ותצחק שרה כי לאנשים פשוטים לא הי' לה להאמין. והבן: כב) ויקח חמאה וכו' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו, במדרש ומשה עלה אל האלקים באותה שעה בקשו מלה"ש לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו דומה לאברהם אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישין הימנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו, ותיבת שירדתם אצלו תמוה, ונ"ל דנודע דטענת מלה"ש הי' שהמה גדולים מבנ"י אבל חז"ל אמרו שישראל גדולים ממה"ש כי מלה"ש אין להם יצה"ר לא כן ישראל שיש להם יצה"ר ואפ"ה עושים רצון קונם לכן גדלה מעלתם, ולפי"ז כ' המפורשים לפ' מאמר הנביא זכרי' ג' ויראני את יהושע הכהן גדול עומד לפני מלאך ד' והשטן עומד על ימינו לשטנו, כלומר שראה במראה הנבואה דיהושע כהן גדול עומד במעלה לפני מלאך ד' שהמלאך הוא קטן ממנו יען והשטן עומד על ימינו לשטנו ואפ"ה מתגבר עליו משא"כ מלאך אין לו יצה"ר ודפח"ח, והנה כתיב אצל אאע"ה וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ואח"כ כ' והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו ובמדרש והוא עומד עליהם הכא את אמר והוא עומד עליהם ולהלן אמר נצבים עליו אלא עד שלא יצא ידיהם נצבים עליו כיון שיצא ידיהם והוא עומד עליהם אימתו מוטלת עליהם וכ' המפורשים דה"ט דלאחר שעשה אאע"ה