בנין דוד א צא

יד) ויקח חמאה וחלב וכו' ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך, ונ"ל דהנה איתא בב"מ [פ"ז ע"א] ויקח חמאה וכו' ואלו לחם לא אייתי אמר אפרים מקשאה א"א אוכל חולין בטהרה הי' ואותו יום שרה אמנו פירסה כדה ע"ש והכה הרא"ם הקשה אדברי אפרים הנ"ל וז"ל לפי סדר הכתובים נטמא הלחם קודם הבשורה ע"י שפירסה נדה וא"כ איך צחקה שרה לאמור אחרי בלותי היתה לי עדנה וכו' וזקיני המהרש"א ז"ל נדה [ו' ע"ב] כ' לתרץ דוודאי לא פירסה נדה עד אחר הבשורה אלא שידע אברהם שתפרוס נדה היום וקיי"ל דנדה מטמאה טהרות דמעל"ע למפרע מה"ט לא רצה אברהם ליקח הלחם אעפ"י שנעשה קודם שפירסה כדה, [ולפי"ז כ' שם דבר נפלא לתרץ מש"כ רש"י והרא"ם ז"ל דא"א אוכל חולין בטהרה הי' שנעשו על טהרת הקודש הא סגי גם בנעשו על טהרות תרומה, ולפי הנ"ל א"ש דהא איתא שם א"ר הונא הא דמטמאה מעל"ע למפרע בין לקדש ובין לתרומה ופריך והתני תנא לקדש אבל לא לתרומה ומשני קבלה מיני' רשב"י בחולין שנעשה עטה"ק ולא על טהרות תרומה לכן כ' שפיר שאכל עטה"ק דלא סגי דאכל עטה"ת דהא בנעשה על טהרות תרומה אינה מטמאה מעל"ע למפרע ודפח"ח] אמנם המהרש"א שם הקשה וז"ל אע"ג דשרה היתה זקינה ותנן התם במתני' דזקינה די' שעתה הא אמרו בגמרא דר"ח אמר דשרה חזרה לנערותה וכו' וא"כ מאז הי' לה דין ילדה שמטמאה מעל"ע עכ"ל ע"ש והנה מבואר במפורשים דלכן ס"ל לר"ח דשרה חזרה לנערותה דס"ל כר' לוי דאמר מדכתיב הניקה בנים שרה לשון רבים אף שלא הי' לה אלא בן אחד לפי ששרה עשתה סעודה גדולה לשרות המדינות ביום הגמל את יצחק לפי שליצני הדור הי' אומרים ראיתם זקינה זו הביאה אסופי מן השוק ואומרת שהיא ילדתו ולכך זימנה להסעודה השרות עם הילדים הקטנים והניקה אותם בפניהם לכן ס"ל לר"ח דנעשה ג"כ כס דחזרה לנערותה לדעת שהיא ילדה את יצחק ועי' באלשיך הק' ז"ל וכ"ז נכון למד"א ב"ב [ט"ז ע"ב] דלא הי' לו בת לאברהם אבינו אבל למד"א וד' ברך את אברהם בכל שהי' לו בת ושמה בכל ובתו' [דקמ"א] דמשרה היתה א"כ י"ל הא דכ' הניקה בנים שרה קאי על בכה ובתה ולא כשמע שהניקה בנים של השרות שלא יאמרו שאספה ילד מהשוק א"כ י"ל ג"כ דלא חזרה לנערותה כלל דאין להשגיח על דברי ליצני הדור א"כ ר"ח דסובר דחזרה לנערותה יסבור דלא הי' לו בת לא"א כלל דס"ל כרש"י ז"ל דהא דכ' וד' ברך את אברהם בכל בכל בגימטריא בן דנתברך בבן ולא הי' לו בת א"נ ס"ל לרש"י דהברכה לא קאי על הבת אלא על הבן והנה בנזה"ק הקשה בשלמא למד"א שהי' לו בת לכן כ' וד' ברך את אברהם בכל בבת דלא הי' הדבר מפורסם אבל לדרש"י דקאי שנתברך בבן הלא נודע לכל שהי' לו בן ונ"ל לתרץ עפיד"ק של האר"י ז"ל לפרש הפ' ואלה תולדות יצחק בן אברהם ופרש"י אלה תולדות יצחק יעקב ועשו האמורים בפרשה כי יצחק כשנולד הי' נשמתו מסטרא דנוקבא ולא הי' ראוי להוליד ולכן אמרו המלאכים והנה בן לשרה אשתך לשרה דייקא ולא לאברהם כי הי' מסטרא דנוקבא אלא בשעת העקידה פרחה נשמתו ממנו ונתנה לו כשמה מסטרא דדוכרא ומאז הי' בן אברהם והי' ראוי' להוליד וזש"א ואלה תולדות יצחק ופרש"י יעקב ועשו שהי' לו תולדות יען שהי' לו נשמה מסטרא דדוכרא בן אברהם נעשה ג"כ בן אברהם עכ"ד הקדושים ולפי"ז מתורץ קו' הכזה"ק על רש"י דשפיר י"ל שנתברך בבן היינו שנתנה לו נשמה דדוכרא שיהי' בן אברהם ג"כ ולא דייקא בן שרה, ולפי"ז מובן המקרא קודש ויקח חמאה וכו' ולחם לא הביא דפירסה כדה ומטמאה מעל"ע למפרע דחזרה לכערותה כדברי המהרש"א הנ"ל, ולכן חזרה לנערותה שלא יאמרו ליצני הדור שאספה ילד מן השוק דמה"ט הניקה בנים של השרות דלא הי' לה בת רק בן בלבד א"כ עכצ"ל הא דכתיב וד' ברך את אברהם בכל דעד שעת העקידה הי' רק בן שרה רק אח"כ נתברך אאע"ה שיהי' בנו, לכן שפיר אמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך שיהי' הבן רק לשרה ולא לך כי יהי' מסטרא דנוקבא בעת שנולד. ודו"ק וב"ה היא דבר נחמד: טו) ולפי הנ"ל יל"פ המשך הפ' וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי וכו' לושי ועשי עגות ואל הבקר רץ אברהם וכו' ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה דהנה מדקדקים מדוע כתיב וימהר אברהם וכו' ולא כ' וירץ וכאן כ' ואל הבקר רץ וי"ל עפיד"ק של הה"ק הרר"מ מרימינוב ז"ל דלכן כ' וישלח אברהם את ידו וכו' כי בכל המצות הי' כל אבריו רצים לעשות רצון השי"ת משא"כ עתה בעקידה שבאמת לא הי' רצון הקב"ה שישחוט את בכו לכן לא רצה היד לשחוט רק הוא חשב שמצוה הוא לכן שלח ידו בכפי' ששלח את ידו בעל כרחו עכדה"ק והנה הגם שאחז"ל דחישב לעשות מצוה ולא עשאה הרי הוא כאלו עשאה מ"מ המצוה שיצא מכח אל הפועל גדולה מאם לא עשה המצוה וכיון שהפעולה של בן הבקר יצא מכח אל הפועל והפעולה של הלחם לא יצאה מכח אל הפועל דפירסה כדה ונטמא הלחם ולא הביא את הלחם כלל לכן לא רצו אבריו להכנת הלחם רק לפעולת בן הבקר שיצא מכח אל הפועל, אמנם