בנין דוד א פט

ד) וירא וכו' והוא ישב פתח האהל וברש"י ז"ל לראות אם יש עובר ושב ויכניסם לביתו, ונ"ל עפי"ד הקדמונים ז"ל דלכן מועיל תשובה על החטא כיון דשכר מצוה בה"ע ליכא והי' מהראוי דגם העונש לא יהי' בהאי עלמא א"כ העונש הוא מטעם קנס ומודה בקנס פטור עכ"ד ואיתא במדרש והוא יושב והקב"ה עומד וכ' בכזה"ק וז"ל דלכן הי' הקב"ה עומד ואברהם יושב כאילו נכנע לפניו כי צדיק מושל וכו' ואחז"ל מי מושל בי צדיק וכבר פי' גדולי המפורשים הטעם דהצדיק הוא כמושל משום דשכר מצוה בה"ע ליכא והרי הוא כאילו הוא יתברך זוקף אצלו השכר במלוה לכן הוא כנכנע אליו שנאמר עבד לוה לאיש מלוה עכ"ל וזש"א וירא וכו' והוא ישב דעבד לוה לאיש מלוה דשכר מצוה בה"ע ליכא א"כ מועיל תשובה דהעונש הוא מטעם קנס וזהו לראות אם יש עובר שעבר עבירה ושב ועשה תשובה ויכניסם לביתו דתשובה מועלת. והבן: ה) ולפי"ז יל"פ הפ' (תהילים צ') תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם כי אלף שנים בעינך כיום וכו' דהראשונים ז"ל הקשו אמאי שכר מצוה בה"ע ליכא הא כ' לא תלין פעולת שכיר ביומו תתן שכרו, ותירצו דיומו של הקב"ה הוא אלף שבים ואינו עובר בלא תלין וזש"א תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בכי אדם דמועיל תשובה דהעונש הוא מצד קנס דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ואי דיקשה לך הא כ' לא תלין וכו' ביומו תתן לו שכרו ולזה אמר כי אלף שנים בעינך כיום דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים ואינו עובר בבל תלין וכו'. ונכון בס"ד: ו) וירא וכו' יהוא ישב פתח האוהל ובמדרש שאאע"ה יושב על פתח הגיהנם ואינו מניח אדם מהול לירד לתוכה. וכ"ל עפי"ד הכזה"ק הנ"ל באות ד' דהוא ישב והקב"ה עומד כאילו נכנע לפניו דצדיק מושל וכו' ואחז"ל דהצדיק הוא כמושל דצדיק גוזר והקב"ה מקיים ע"ש והנה באך פ"ת ז"ל כ' הטעם דהנימל אינו יורד לגיהנם דצדיק אאע"ה גוזר והקב"ה מקיים ע"ש, וזש"א וירא אליו ד' וכו' והוא ישב והקב"ה עומד דצדיק הוא כמושל כנ"ל לכן יושב על פתח הגיהנם ואינו מניח אדם מהול לירד לתוכה דצדיק גוזר והקב"ה מקיים. והבן: ז) וירא אליו ד' ואחז"ל יום שלישי למילתו הי' ובא הקב"ה ושאל בשלומו וכ"ק מוחז"ל הי"מ מדקדק על תיבת ובא הקב"ה דהו"ל למימר ובא ושאל ונ"ל דהקשו מנ"ל שהי' ביום ג' אפשר הי' ביום א' או ביום ב' למילתו וכ' באוה"ח הק' ז"ל לתרץ עפי"ד הר"ן ז"ל דביום ב' ליכא סכנה אלא ביום א' וג' א"כ א"א לומר שהי' ביום ב' וגם א"א שהי' ביום א' הא אחז"ל רבא יומא קמא דחליש אמר לא תגלו לאיבוש דלא ליתרע מזלי' וברש"י דלא לישתעי מילי עילויה ע"ש א"כ בבוא הקב"ה אוושא מילתא בכל העולמות ובודאי לא הלך ביום א' ומוכח דהי' ביום ג' ע"ש, וזש"א יום שלישי למילתו הי' ולא ביום א' כי ובא הקב"ה א"כ אוושא מילתא. והבן: א) וירא אליו ד' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל ונ"ל עפי"ד הזרע ברך דשאל אברהם עצת ענר ואשכל וממרא אם למול עצמו ולא הסכים עמו אלא ממרא, לכן ברח מהם דאל תתחבר לרשע וברח לאלני ממרא ע"ש והא דהתחבר אאע"ה עם לוט שהי' רשע כ' בזוה"ק שראה שדהמע"ה יצא ממנו, ומבואר ביבמות (ע"ו ע"א) דלכן הי' ראוי לבוא בקהל דכבודה בת מלך פנימה ולא נאסרה רות המואבי' בקהל ע"ש ובאש דת מהחכם אלפאנדרי ז"ל כ' דלכן כ' והוא יושב פתח האהל לומר דאברהם יושב פתח האהל ולא שרה דהיתה באהל דכבודה בת מלך פנימה ע"ש וזש"א וירא אליו ד' באלני ממרא שהי' שם דברח מענר ואשכל שלא להתחבר עם רשעים, והא דהתחבר עם לוט יען שדוד יצא ממנו דראוי לבוא בקהל דכבודה בת מלך פנימה כנ"ל, וזהו והוא ישב וכו' אבל שרה היתה באהל דכבודה בת מלך פנימה והבן: ט) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וכו' אל נא תעבור מעל עבדיך, וברש"י הקשה למה ביקש אל נא תעבור וכו' לאחר שרץ ולא קודם שרץ וכ"ל לפי המבואר בד' המהרש"א ז"ל (ב"מ פ"ו ע"ב) דלכן ביקש אל נא תעבור וכו' להמתין עליו עד שיכניס האורחים שגדולה הכנ"א מקבלת פכ"הש ע"ש והנה ברש"י הקשה על וירא וירא ב' פעמים ובס' הר סיני הביא בשם הגאון מו"ה צבי ז"ל שהי' אב"ד פה לתרץ דאחז"ל שפסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו אבל לדבר מצוה אינה מזיק למאור עיניו וזש"א וירא שראה כמקדם אף וירץ לקראתם כיון שרץ למצוה ודפח"ח, והנה ראיתי לתרץ הא דכ' וירץ לקראתם מפתח האהל דלכאורה מפתח האהל כמיותר דאחז"ל ברכות (ו' ע"ב) היוצא מביהכ"נ אל יפסע פסיעה גסה שלא יהי' נראה כבורח מהמצוה ומבואר בא"ר סי' צ' דמצוה לרוץ לקראת מצוה ואם עשה מצוה והולך לעשות מצוה אחרת ילך בנחת מהמצוה ראשונה עד חצי הדרך ומהחצי הדרך ירוץ לקראת מצוה השנית וכ"ז אם השני מצות שקולים המה אבל אם המצוה השני' גדולה מהראשונה צריך לרוץ תיכף מתחלת הדרך ולא מהחצי דרך, וזש"א וירץ לקראתם מפתה האהל שרץ למצות הכנ"א מתחלת הדרך אף שהלך