בנין דוד א פח

ואיפה ג' סאין נמצא ששית האיפה עולה חצי סאה וכסתורם ששית האיפה מחומר נמצא דהיינו א' מששים והיינו עין רעה ועין יפה א' ממ' נפקא לי' כמי מהאי קרא דכתיב ששית האיפה וכתיב כמי בהאי קרא וששיתם כלומר וששיתם קא אחומר חטים וחומר שעורי' דבכל חד וחד איכא שתות דהיינו סאה לשני חומרין ותן ששית האיפה דכתיב בהאי קרא על וששיתם נמצא דהיינו אחד מארבעים דהויא סאה וחצי לששים סאין דהיינו חומר חטים וחומר שעורים עכ"ל, הרי מבואר דה"ט דאמרינן עין יפה א' מארבעים דאמרינן דקרא וששיתם קאי על לפניו אחומר חטים ולאחריו אחומר שעורין דדרשינן קרא לפניו ולאחריו ובהא דכ' וירא אליו ד' הקשה האוה"ח הק' ז"ל למה שינה הכתוב להקדים הרואה קודם הנראה שהי' לו לומר וירא ד' אליו כמו בכל המקומות וירא ד' אל אברם יירא ד' אל וכו' ובבאר מים חיים ז"ל כ' לתרץ דאחז"ל באלוני ממרא לפי שנתן ממרא עצה על המילה ע"כ נגלה הקב"ה בחלקו, ולכאורה מניין לנו לומר שזכות ממרא גרם זאת דלמא לפי שהי' אברהם אבינו שם וכך גדלה זכותו להיות לו גילוי שכינתו יתברך גם בשדה ממרא אמנם זה נדרש ממה דכתיב וירא אליו ד' ולא כבשאר מקומות כדי להסמיך ד' לאלוני ממרא כי מקרא נדרש לפניו ולאחריו לומר וירא אליו ד' שנגלה לאברהם בזכותו וגם ד' באלוני ממרא לומר ד' נמצא באלוני ממרא כי נגלה בשדה ממרא בזכות ממרא יען שנתן עצה על המילה עכ"ד, ולפי"ז מובן ההמשך וירא אליו ד' באלוני. ממרא ונשמע מזה דדרשינן קרא לפניו ולאחריו כדברי הבאמ"ח ז"ל א"כ אמרינן דמדת עין יפה הוא אחד מארבעים א"כ אאע"ה הי' תרומתו של העולם כי אין תורמין אלא מן היפה ומוכח דהוא הי' מיבחר היצירים ובשבילו נברא העולם, לכן וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו ובמדרש אחד סוחר תבואה והשני מנהיג ספינות והשלישי סוחר מדברי דכיון שבשבילו נברא העולם לכן באו השלשה מלאכים לבקרו כדברי הזרע ברך הנ"ל ודוק כי הוא דבר נחמד תלי"ת: ב) ולפי"ד התוס' קידושין הנ"ל, יל"פ המדרש פ' תרומה ועשית מנורת זהב וכו' ועשית את נרותיה שבעה, ובמדרש משה רבינו נתקשה במעשה המנורה ולא נתקרר דעתו עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, דאיתא בילקוט דשבעה קני המנורה הוא כנגד ז' מלכים שהרג משה רבינו והקשו הקדמונים ז"ל הא משה רבינו לא הרג אלא ב' מלכים והחמשה הרג יהושיע, וכ' ביד אבי שלום לתרץ דהחמשה מלכים שהרג יהושיע הוה כמו שהרג אותם משה שהי' כגופו כמבואר ברש"י פ' וילך עה"פ אחרי מותי דכ"ז שיהושע חי הי' כראה למשה כאילו הוא חי ע"ש, ונוכל לומר הטעם דנודע דברי האר"י הק' ז"ל דמשה רבינו הי' תרומתו של עולם דשית אלפי שנין הוה עלמא ומדה בינונית הוא אחד מחמשים לכן הי' שנותיו של מרע"ה מאה ועשרים שנה עכ"ד הק' ולכאורה קשה מדוע לא חי מספר ק"נ שנה שהיא מדת עין יפה אחד ממ' אמנם הדבר נכון לפי"ד רש"י ז"ל הנ"ל שכ"ז שיהושיע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי, ובבע"הט מבואר כי יהושיע הי' חי אחרי משה שלשים שנים ע"ש א"נ שפיר נתן הקב"ה למרע"ה מדת עין יפה אחד ממ' כי יהושיע השלים לו שנותיו א"כ כיון דשני יהושיע הי' השלמה למלאות שנותיו לכן שפיר אמרינן דהחמשה שהרג יהושיע הי' כמו שהרג משה לכן צוה השי"ת לעשות ז' קני המנורה כנגד ז' מלכים שהרג, והכה מבואר באות הקדום דה"ט דאמרינן דמדת עין יפה הוא א' מארבעים דדרשינן מקרא לפניו ולאחריו כנ"ל ומבואר בש"ס זבחים [כ"ד ע"א] מדכתיב ולקח הכהן באצבעו ונתן וכו' דרשינן באצבעו לפניו ולאחריו באצבעו ולקח באצבעו ונתן ע"ש ולפי"ז מובן דברי המדרש הנ"ל משה רבינו נתקשה במעשה המנורה שאמר הקב"ה לעשות שבעה קני המכירה כנגד המלכים שהרג הלא לא הרג אלא שני מלכים ולא נתקררה דעתו עד שהראה לו הקב"ה באצבעו היינו דדרשינן באצבעו ולקח באצבעו ונתן דמקרא נדרש לפניו ולאחריו, א"כ מדת עין יפה הוא אחד מחמשים והי' צריך להיות מספר שנותיו של מרע"ה ק"כ שנים, ועכצ"ל דיהושיע השלים שנותיו א"כ החמשה מלכים שהרג יהושיע נחשב כאלו הרגם חשה לכן שפיר נתקררה דעתו להבין מה שאמר הקב"ה לעשות נירותיה שבעה. ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד: ג) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' פ' ואתחנן אעברה נא וכו' וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה דמבואר בהאר"י הק' ז"ל הטעם שלא נכנס מרע"ה לא"י יען שהי' תרומתו של עולם ושית אלפי שנין הוה עלמא ולפי מדה בינונית מגיע לו מאה ועשרים שנה ולא יותר ולכאורה יקשה למה לא נתן לו הקב"ה לפי מדת עין יפה להיות חי מאה וחמשים שכה והי' יכול לכנס לא"י אמנם באמת נתן לו הקב"ה מדת עין יפה כי השלשים שנה שחי יהושיע היה כמו שהי' חי מרע"ה כנ"ל, והנה איתא בבעה"ט פ' וילך עה"פ ואף כי אחר מותי וז"ל כ"י שנים אחר מותי יהושיע פרכס את ישראל עכ"ל וזש"א וראה בעיניך כי היינו שיחי' יהושיע אחריך כ"י שנים א"כ אין לך טענה ליתן מדת עין יפה דהא אני נותן לך מדת עין יפה לכן לא תעבור את הירדן: