בנין דוד א פ

ולזרעך הא המזכה לעובר לא קכה דהוה דשלבל"ע ותירצו דהא אחז"ל שהי' דברי הקב"ה בשבועה א"כ אף שלא קנה מ"מ חייב הקב"ה לקיים שבועתו דגם הקב"ה שומר תורתו עי' מזה בלקט יוסף, ולפי"ז א"ש ההמשך ואנשי סדום רעים וחטאים לד' דאין להם חלק לעוה"ב ולכן נהפכה בשבת ובאמת הקב"ה שומר תורתו כנ"ל לכן אמר ד' אל אברם וכו' את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך אע"ג דהוה דשלבל"ע מ"מ יקיים דבריו מחמת השבועה דשומר תורתו כנ"ל והבן ונכון בס"ד: סד) ומלכי צדק וכו' והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון וכו' ונ"ל דאחז"ל [נדרים ל"ב ע"ב] והוא כהן הוא כהן ואין זרעו כהן כיון שהקדים ברכת עבד לברכת רבו שאמר ברוך אברם וכו' וברוך אל עליון ע"ש, ולכאורה יש להעיר לפי דברי המדרש דהקב"ה החמיר בכבוד הצדיק יותר מכבודו וכ"א בזוה"ק בהעלותך בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דילי' ע"ש וביד יוסף מקדמון א' ז"ל הביא מקור לזה מדכתיב בראשית ברא אלקים וכתיב בראשית תחלה יען דבשביל משה שנקרא ראשית נברא העולם והקב"ה חס על כבוד הצדיק יותר מכבודו ע"ש א"כ לא חטא שם במה שהקדים ברכת עבד לברכת רבו, אמנם הד"נ למד"א בהבראם בשביל אברהם נברא עולם ולא בשביל משה א"כ אין ראי' דהקב"ה חס על כבוד הצדיק יותר מכבודו דהא בראשית לא קאי כלל על משה רבינו, והנה מבואר במדרש שמואל אבות פ"ו מ"י דקונה שמים וארץ קאי על אברהם דבשבילו נברא העולם לכן קנה שמים וארץ ע"ש וזש"א והוא כהן הוא כהן ואין זרעו כהן יען שהקדים ברכת עבד לברכת רבו, ואמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ דבשביל אברהם נברא עולם, א"כ לשיטתו אין ראי' מבראשית דהקב"ה החמיר בכבוד הצדיק יותר מכבודו ואפ"ה אמר אח"כ וברוך אל עליון, א"כ חטא במה שהקדים ברכת עבד לברכת רבו, לכן הוא כהן ואין זרעו כהן: סה) ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ יכו' ויתן לו מעשר מכל, ונ"ל עפי"ד המדרש שמואל הנ"ל דקונה שמים וארץ קאי על אברהם דבשבילו נברא העולם, כמאחז"ל בהבראם בשביל אברהם נברא העולם לכן קנה שמים וארץ והנה איתא במדרש הנעלם הובא בילקוט ראובני ויתן לו מעשר מכל הקב"ה כטל אות ה' ונתן לאברם שיהי' נקרא אברהם וזהו המעשר מכל דכל בגמטריא חמשים וע"ש וזש"א קונה שמים וארץ דבשבילו נברא העולם דכתיב בהבראם בשביל אברהם וזהו ויתן לו מעשר מכל האות ה' שיהי' נקרא אברהם א"כ שפיר י"ל בהבראם בשביל אברהם ולכן קונה שמים וארץ. והבן ונכון בס"ד: סו) ויברכהו ויאמר ברוך אברם וכו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך, וכ"ל דאחז"ל דלא יפה עשה בזה שהקדים ברכת עבד לברכת רבו כנ"ל אמנם למד"א שהחמיר הקב"ה בכבוד הצדיקים יותר מכבודו א"כ שפיר עשה שהקדים את אברהם ומצאתי כעת בעיר דוד מזקיני הגאון שכתב כן והנה כ' בפ' ברכה אשריך ישראל עם נושע בד' וכו' ואשר חרב גאותך. וכתבו המפורשים ובראשם האלשיך הק' ז"ל כי ישועת ישראל הוא מאת הקב"ה א"כ אין מהצורך לחרב לעזר המלחמה, אך יען שחס הקב"ה על כבוד צדיקים יותר מכבודו לכן הי' רצון השי"ת במלחמת מצוה לצאת בחרב למען כבודם של צדיקים שיאמרו אוה"ע שידיהם של ישראל עשו חיל והמה גבורי חיל, וזש"א אשריך ישראל עם נושע בד' דבאמת הישועה הוא מאת הקב"ה ואשר חרב לכן יש לך חרב לצאת למלחמה הוא עבור גאותך להרים כבודך ודפח"ח, וזש"א ומלכי צדק וכו' ויאמר ברוך אברם וכו' וברוך אל עליון וכו' ולכאורה אמאי הקדמתי ברכת עבד לברכת רבו ולז"א אשר מגן צריך בידך, דנצחון המלחמה הי' ע"י ידיך מפאת דחס הקב"ה על כבוד צדיקים יותר מכבודו לכן הקדמתי ברכתך לברכת הקב"ה והבן והדבר נחמד בס"ד: סז) והוא כהן לאל עליון ויברכהו ויאמר ונ"ל עפי"ד העקידה עה"פ משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו דמשה ואהרן כמושלים על כביכול כמחז"ל מי מושל בי צדיק וע"י אמירה בעלמא עשה ה' רצונם וזהו בכהניו כמושלים ושרים לא כן שמואל הי' נענה רק ע"י תפלה וזהו בקראי שמו וזש"א ומלכי צדק וכו' והוא כהן לאל עליון שהי' מושל על כביכול לכן ויברכהו שהי' כחו לברך ע"י ויאמר באמירה בעלמא: סח) ויתן לו מעשר מכל וכו' ואם אקח מכל אשר לך ונ"ל עפימש"כ המפורשים דמצד הדין הי' הרכוש שלו דהמציל מן הנהר ומן הגייס הרי אלו שלו [ב"מ כ"ד ע"א] אמנם מצד החסד הי' צריך להחזיר כמבואר בחו"מ סי' רנ"ט סעי"ז ע"ש ועפי"ז פי' הגאון הר"ר נפתלי הכהן ז"ל הפ' תהלים ל"ב על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כלומר לעת שימצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו פי' שאפילו אם יציל מהנהר יחזירנו דחסיד צריך לעשות חסד לפמשו"הד ודפח"ח והנה איתא במדרש ויתן לו מעשר מכל דכל בגימטריא חמשים שיהי' נקרא אברהם ומבואר בנזה"ק פ"א ס"יג דלכן נתן השי"ת לאברהם אות ה' משמו הגדול ששמו הגדול הוא מקור החסד ומדת אברהם ג"כ חסד לכן יאה ליתן לי