בנין דוד א עט

אות ה' כנגד החומשי תורה והי' נקרא אברהם ואז הי' לו דין ישראל ולא מקודם עי' בעמודי' שבעה מזה, וזש"א וינגע ד' את פרעה על דבר שרי, עפ"י דבורה כי מצד הדין אין מגיע לו עונש, יען אשת אברם שלא היתה עוד אשת אברהם רק אשת אברם וכפנוי' היא לפי דין ב"נ כנ"ל והבן וב"ה הוא דבר נכון בס"ד: נח) ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו וכו' ויעל אברם ממצרים וכו' ולוט עמו הנגבה ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב וכ"ל דאחז"ל דאין ארור מדבק בברוך, ואיתא בסה"ק הכוונה הרשע בורח מהצדיק ואמר לי בני חביבי הגאון מוהר"צ מווייטצען שליט"א בעהמח"ס הנחמד שו"ת בנין צבי בשם כ"ק מוחז"ל הגה"ק מופת דורו מבאבוב ז"ל, בזה לפרש מה שאמר יעקב אבינו ללבן מה חטאתי ומה פשעתי כי דלקת אחרי, דתמוה דהי"ל לומר מה חטאתי לך ומה פשעתי לך אכן יעקב אבינו חשב כשישמע לבן שברח ממנו יהי' לו לעונג כי אין ארור מדבק בברוך דאין הארור רוצה לדבק בברוך, אבל כשראה שלבן דלק אחריו חשב שבודאי חטא להשי"ת, וזש"א מה חטאתי ומה פשעתי להשי"ת כי דלקת אחרי ודפח"ח וזש"א ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו ואת אשתו וכו' א"כ לא צוה פרעה לשלוח את לוט עמו והי' יכול להשאר שם ועכ"ז ויעל אברם ממצרים ולוט עמו וכבר הי' אז רשע כמבואר בנזה"ק] א"כ יקשה מה חטא אאע"ה שדלק אחריו הלא אין ארור מדבק בברוך, ולז"א ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב, דלכן הלך עמו למען ירשנו כמו שכ' הקדמונים ז"ל לפרש וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה שהי' זקן וחשב לירש אותו] נט) ויהי ריב וכו' והכנעני והפרזי אז ישב בארץ ונ"ל עפימש"כ לפרש דישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים דאם יש אחדות בישראל אזי גורמים שיהי' פירוד בין אוה"ע ויש לישראל מהם מנוחה לא כן אם אין אחדות בישראל גורמים שיהי' אחדות בין אוה"ע ומצערים לבנ"י וזש"א ישנו עם אחד באחדות אזי מפזר ומפורד בין העמים עכ"ד ובאלשיך הק' כ' דלכן כתיב ישב ולא יושבים לשן רבים דהי' להם אחדות כאיש אחד וזש"א אאע"ה ויהי ריב דיען שהי' ריב גרמו והכנעני והפרזי אז ישב בארץ באחדות כאיש אחד: ס) ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך וכו' כי אנשים אחים אנחנו וכו' הפרד כא מעלי וברש"י אנשים אחים דומין בקלסתר פנים וכ"ל דאם הרשע תוכו כברו דגם בחוץ נראה רשעתו בקלסתר פניו אין לפחוד ממנו שישחית אחרים, לא כן אם אין תוכו כברו דכלפי חוץ נראה כצדיק ובפנים הוא רשע מזה יש לפחוד וצריכים להתקוטט עמו לגלות קלונו למען לא ישחית כלל ישראל וזש"א אל לוט אל כא תהי' מריבה ביני ובינך ויען כי אנשים אחים אנחנו דומין בקלסתר ע"כ מוכרח שיהי' מריבה בינינו לכן אין עצה רק הפרד כא מעלי: סא) עוי"ל עפי"ד רש"י דהריב הי' על כי הי' מרעים בשדות אחרים שאומרים שהארץ נתנה לאברהם וזרע אין לו ולוט ירשנו ע"ש ומבואר במפו' דהי' להם ראי' מהא דלקח אברהם את לוט עמו למען שירשנו, אבל באמת הא דלקח עמו את לוט שראה שמלכות בי"ד יצא ממנו כמבואר בזוה"ק, ומבואר בנזה"ק פ' ח"א סי' ז' דלכן הי' קלסתר פניו של לוט דומה לאברהם יען שהי' בו קצת שורש טוב שמלכות בי"ד יצא ממנו ע"ש וזש"א אל כא תהי' מריבה וכו' כי לא אתה תירש אותי והא דלקחתי אותך עמי יען כי אנשים אחים אנחנו דומין בקלסתר פנים שמלכות בית דוד יצא ממך והבן: סב) הלא כל הארץ לפניך הפרד כא מעלי וכו' ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וחטאים לד' מאד, ונ"ל דהירא ד' אין יכול לדור בכל מקום כמבואר ברמב"ם ז"ל שידור ביער ולא בין הרשעים עי' במאור ושמש ז"ל פ' קדושים לא כן רשע מקומו בכל מקום שירצה, ולז"א אברהם ללוט הלא כל הארץ לפניך הפרד כא מעלי כיון שכל הארץ ראוי לפניך ולא לפני ע"כ הפרד כא מעלי ואני אשאר כאן ולראי' אמרה תוה"ק ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וחטאים לד' מאד יבחר לדור בין רשעים דכל הארץ ראוי לפניו ולא לאאע"ה. סג) ואנשי סדום רעים וחטאים לד' מאד וד' אמר אל אברהם וכו' את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך. ונ"ל דאחז"ל [סנהדרין ק"ז ע"ב] אנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים רעים בעוה"ז וחטאים בעוה"ב ע"ש ולפי"ז כ' במעיני הישועה מהגאון מופת דורו מוהר"י מפ"ב ז"ל לתרץ דברי המדרש דסדום נהפכה בשבת הלא הקב"ה שומר תורתו ומבואר בסנהדרין ל"ה ע"א] דרציחה א"ד שבת אולם לפי הנ"ל דאנשי סדום אין להם חלק לעוה"ב א"ש דהתוס' שם הקשו למ"דא דמקלקל בחבורה פטור אמאי רציחה א"ד שבת הא הוה מקלקל ותירצו דהו"ל תיקון שיהי' לו כפרה לעו"הב וע"ש ולפי"ז אנשי סדום דאין להם חלק בעו"הב שוב הוה מקלקל ולכן שפיר נהפכה סדום בשבת ודפח"ח והנה הקדמונים ז"ל הקשו איך אמר הקב"ה לך אתננה