בנין דוד א סט

השטן, לכן י"ל דאע"ג דשם העיקר ישראל אפ"ה נשאר שם יעקב לשם טפל כדי לתקן במצרים הנצוצות הק' שבלע השטן ומבואר ברבינו בחיי ז"ל דנטלה משרי אות יו"ד ונתחלקה לשני היי"ן אחת לשרה ואחת לאברהם לכן שלט מדה"ד כיון שנלקחה משם נקבה ושלט עין הרע ונגזר על זרעו לירד מצרימה על ת' שנים כמנין עין הרע עכ"ד הק' ז"ל. וזש"א ואגדלה שמך שתהי' כקרא אברהם א"כ זה יהי' הסבה שירדו בניך מצרימה לכן הי' מהצורך שישאר שם יעקב לשם טפל, וזהו שאומרים אלקי יעקב ולא אלקי ישראל דמותר לקרות שם יעקב: כא) ואגדלה שמך והיה ברכה ונ"ל עפי"ד המדרש עה"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואחז"ל א"ת בהבראם אלא באברהם שבזכותו נברא העולם וחד מד"א בהבראם בה"א בראם. והנה איתא ג"כ במדרש דבבי"ת נברא העולם דבי"ת הוא לשון ברכה שיהי' ברכה לעולם, א"כ כל זמן שהי' נקרא אברם לא הי' מקום לומר בהבראם דבשביל אברהם נברא העולם וע"כ הוה אמינא דבה"א נברא עולם ולא בבי"ת אבל יען שנקרא אברהם א"כ י"ל דבהבראם היינו בשביל אברהם נברא העולם ולא נברא בה"א אלא בבי"ת שיהי' ברכה לעולם. וזש"א ואגדלה שמך שתהי' נקרא אברהם א"כ י"ל דבהבראם היינו באברהם ולא נברא בה"א אלא בבי"ת שהוא לשון ברכה וזהו והיה ברכה שיהי' ברכה לעולם והבן כי נכון הוא: כא) ואעשך ואברכך ואגדלה שמך וברש"י ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זה שאומרים אלקי יצחק ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי יעקב ועוד ברש"י ואגדלה שמך הריני מוסיף אות על שמך. ונ"ל עפי"ד קדוש זקיני המג"ע ז"ל דלכן אמרינן אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא אמרינן אלקי אברהם יצחק ויעקב, דאחז"ל ב"מ [פ"ה ע"ב ] אליהו הוה שכיח במתיבתא דרבי יומא חד הוה נגה לי' ולא אתא א"ל מ"ט נגה מר א"ל אדאוקימנא לאברהם ומשינא ידיה ומצלי ומגינא לי' וכן ליצחק וכן ליעקב, ולוקמינהו בהדי הדדי סברי תקיפי ברחמי ומייתי לי' למשיח בלא זמניה ע"ש, ולכן אומרים אלקי בכל אחד ואחד שיתפללו כל אחד בפני עצמו שלא יבוא משיח בלא זמניה עכ"ד הק'. ונודע דרז"ל דיען שלא נשלם הזמן במצרים ע"כ בנ"י בגלות עד שיבא הזמן לגאול אותם, ומבואר לעיל [באות כ'] דברי הרבינו בחיי ז"ל דע"י שנתוסף לאברהם הה"א ירדו בניו למצרים להיות שם ד' מאות שנה, וזש"א ואעשך וכו' זו שאומרים אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא אמרינן קי אברהם יצחק ויעקב יען כדי שלא יבוא משיח בלא זמניה, ולכן עוד לא בא הזמן יען שנתוסף לאאע"ה אות ה"א ודין גרמא להיות במצרים ד' מאות שנים ולא הי' רק רד"ו שנים ושאר הגלות משלימין הזמן ע"כ לא בא עוד הזמן. והבן: כג) עויל"פ דברי רש"י הנ"ל ואגדלה שמך הריני מוסיף אות וכו' וזהו שאומרים אלקי יעקב, עפי"ד הש"ס הנ"ל דהקורא לאברהם אברם עובר בעשה אבל לישראל יכולים לקרוא יעקב דאהדרי' קרא וז' המהרש"א ז"ל הקשה מדוע אהדרי' קרא לגבי יעקב ולא לגבי אברם, ונ"ל עפי"ד הגאון אחי ז' מהר"ל מפראג ז"ל להסביר הענין שיצחק רצה לברך את עשו ויעקב קיבל הברכות ברמי' ע"י שכהו עיני יצחק, ומדוע לא גילה הקב"ה ליצחק שיעקב ראוי' לברכה ולא עשו, רק הענין שגלוי וידוע לפני הקב"ה שבנ"י יהי' בגלות מצרים ושאר גליות ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם לכן אם הי' יצחק יודע שמברך את יעקב שהי' מובחר שבאבות אז לא הי' בכח הברכה לחול לבניו רק כשילכו בדרכי יעקב אביהם, לכן בא יעקב לקבל הברכות במרמה שהוא עשו א"כ אפילו כשבנ"י יהי' בגלות ולא יהי' ראוים לברכה מצד מעשיהם מגיע להם הברכות דעכ"פ טובים המה מעשו שרצון יצחק הי לברך את עשו עכ"ד ודפח"ח. והנה שם יעקב מורה על כי לקח הברכות במרמה כמש"כ הכי קרא שמו יעקב ויעקביני וכו', ולפי"ז מתורץ קו' המהרש"א הנ"ל דשפיר הי' צריך להשאר שם יעקב גם לאחר שנקרא ישראל למען שלא יהי' קיטרוג על הברכות לומר שהי' רצון יצחק לברך את יעקב בעבור שהי' מובחר שבאבות ואין בכח הברכה לחול על בניו רק כשהם בדומה לו לכן נקרא ג"כ שם יעקב שמורה על שרימה את הברכות דיצחק חשב שמברך לעשו א"כ ראוים בניו לברכה דעכ"פ טובים המה מעשו והבן ומבואר לעיל [באות כ'] דע"י שנתוסף לאאע"ה אות ה' ירדו בניו למצרים ולשאר גליות, ולפי"ז מובן ההמשך ואגדלה שמך להיות נקרא אברהם ועי"ז יהי' בניו בגליות ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, לכן למען לחול עליהם ברכות יצחק מותר לקרוא לישראל יעקב וזש"א ואגדלה שמך זו שאומרים אלקי יעקב דגם כעת מותר לקרות שם יעקב והבן: כד) עויל"פ דברי רש"י הנ"ל בהקדם לתרץ קו' המהרש"א הנ"ל מדוע אהדרי' קרא ליעקב, עפי"ד הגה"ק המשנת חכמים ז"ל דנודע דהאבות הק' אברהם יצחק יעקב המה המרכבה לשכינה הק' ודוד הוא רגל הרביע, כי מספר האבות עם דוד עולה תרכ"ב כמנין רבתי"ם. וזש"א הכ' רכב אלקים היינו המרכבה מספרו רבתים [ואף דכ' רבותיים הא ביעקב ג"כ המסורה יעקוב מלא וכן בדויד מלא] עכדפח"ח.