בנין דוד א סח

שבא' אאע"ה לא האמינו בהשארת הנפש שיש עוד עוה"ב וחשבו שח"ו אין עוד שום עולם רק עוה"ז וע"י אברהם אבינו נתברר שיש גם עוה"ב והיא העיקר א"כ עד דאתא אאע"ה הי' נודע לכל מי שהוא זקן בימיו ומי שהוא בחור צעיר לימיו וכ"כ מי שהיא זקנה בימי' ומי היא בתולה צעירה בימי' כי לא הי' להם שום חשבון רק בעוה"ז, לא כן לאחר שבא אאע"ה להאיר עיני העולם שיש עוה"ב א"כ יכול להיות שאחד הוא זקן בעוה"ז וכמו כן אחת היא זקינה בעוה"ז יען כי חיו שנים הרבה בעוה"ז אבל כאשר באו לעוה"ב המה צעירי ימים כי בעוה"ב לא נחשבו לימים רק הימים שעשו בהם רצון קונם, לכן עשה אאע"ה מטבעות שהי' זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד א' לעורר ע"ז כי יכול להיות זקנים בצד א' היינו בצד עוה"ז אבל צעירים המה מצד א' היינו בעוה"ב. ודו"ק כי נכון הוא בס"ד: יח) ולפיד"ק של זקיני ז"ל הנ"ל יל"פ מחז"ל ב"ב [י' ע"ב] שאלו לשלמה בן דוד איזהו בן עולם הבא אמר להם כל שכנגד זקניו כבוד ע"ש, הכוונה דכיון דנותן כבוד לזקנים וע"כ מטעם הנ"ל דהזקן חשוב יותר מהצעיר יען כי קרוב הוא לבוא לעוה"ב, ממילא יודע דעוה"ז הוא רק כפרוזדור ועוה"ב הוא כטרקלין דעוה"ב הוא העיקר אצלו א"כ יתקן עצמו בפרוזדור לבוא לטרקלין, וזהו שאמר דזה הוא בן עוה"ב כל שכנגד זקניו כבוד. והבן: יט) לך לך וכו' ואעשך לגוי גדול וכו' והי' ברכה וברש"י ואעשך זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זש"א אלקי יצחק ואגדלה שמך זש"א אלקי יעקב יכול יהי' חותמין בכולם ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם. ונ"ל ההמשך דהכה כ"ק דו"ז הגה"ק ז"ל בקדושת יו"ט הקשה הא דעת אוה"ע דישראל בטלים ברוב לגבייהו כדאיתא במדרש, וכ"ק מוחז"ל בי"מ כ' לתרץ דבנ"י יושבים במקומם הו"ל קבוע וכל קבוע כמחצה ע"מ דמי, א"כ איך אמר הקב"ה לאאע"ה לך לך להיות נייד הא אז לא יהי' קבוע ויש חשש ביטול ברוב ע"ש, אמנם י"ל דאין ממש בטעניתם דהא כתיב כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה. א"כ בכ"י המה נצחיים ואוה"ע כלים ונפסדים ולא שייך לומר דדבר נצחיי יהי' בטל כנגד דבר הכלה ונפסד, והנה קדוש זקיני מליסא ז"ל בנחלת יעקב כ' לבאר דברי הרש"י הנ"ל יכול יהי' חותמין וכו' בך חותמין ולא בהם דה"ט דמזכירין שם אלקים בכל השלשה אבות, דמבואר ברש"י פ' חי' דהשי"ת הי' נקרא אלקי השמים ואאע"ה הוריד השכינה למטה להיות השגחתו עלי הארץ ג"כ והשי"ת הבטיחו והייתי לך לאלקים ולזרעך שיהי' השגחתו גם על זרעו, לכן אנו אומרים בתפלה אלקי אברהם שעל ידו השגחת הקב"ה עלינו, ולפי"ז הי' מהראוי שיהי' השגחתו גם על זרע ישמעאל דזרעו של אברהם המה אבל יצחק גרם בצדקתו שלא יהי' השגחת השי"ת רק עליו ועל זרעו ולא על זרע ישמעאל, א"כ הי' מהראוי שיהי' השגחת השי"ת גם על עשו וזרעו דהם זרעם של יצחק אבל יעקב בצדקתו פעל שיהי' השגחת השי"ת רק עליו ולא על עשו וזרעו, לכן מוכרחין אנו להזכיר בתפלתינו אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שיהי' השגחת הקב"ה רק עלינו ולא על ישמעאל ועשו וזרעם וכ"ז בזמן שבנ"י המה בגליות אבל בזמן הגאולה שנאמר כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה, א"נ לא ישאר שום עכו"ם רק ישראל שוב אינו מהצורך להזכיר את יצחק ויעקב למען לא יהי' השגחת השי"ת על זרעם של ישמעאל ועשו ע"נ לא יהי' חותמין רק באברהם ולא בהם, וזה שאמר יכול יהי' חותמין בכולם היינו לעולם יחתימו בכולם, לכן כאמר בתפלה ומביא גואל לבכי בניהם וכו' מגן אברהם כי לאחר הגאולה יאמרו רק מגן אברהם כי אין מהצורך להזכיר יצחק ויעקב למען לא יהי' השגחת הקב"ה על זרע ישמעאל ועשו דהא אז לא ישארו רק בני ישראל עכדפת"ח, ולפי"ז מובן ההמשך לך לך וכו' ושלא יקשה לך קו' הנ"ל הא אם תהי' נייד איכא חשש ביטול ברוב כנ"ל. ולזה אמר ואעשך וכו' והיה ברכה שבך חותמים ולא בהם מטעם הנ"ל כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה א"כ ממילא לא שייך ביטול ברוב כיון דבנ"י המה נצחיים לא כן אוה"ע שהם כלים ונפסדים ודו"ק כי נכון הוא: כ) ואגדלה שמך ברש"י שעד עכשיו שמך אברם ומכאן ואילך אברהם ועוד שם ואגדלה שמך זהו שאומרים אלקי יעקב, ונ"ל ההמשך דאחז"ל ברכות [י"ג ע"א] הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנא' לא יאמר עוד את שמך אברם ופריך מיעקב ומשני דגבי יעקב לא נעקר עדיין שם יעקב ממקומו רק יהי' שם טפל, וראיתי בשם זקיני הגאון מוהר"ש מווילנא ז"ל לפרש דאחז"ל ב"ק [מ"א ע"ב] את בשרו הטפל לבשרו לכן לגבי אברהם כ' לא יאמר עוד את שמך אברם היינו אפילו לשם טפל, אבל ביעקב נאמר לא יאמר עוד שמך יעקב היינו לעיקר אבל לשם טפל שמו עוד יעקב ודפח"ח, ומובן הענין עפימד"א בסה"ק דכשהי' יעקב ובניו במצרים הי' להם עבודה רבה להוציא הנצוצות הק' שבלע השטן, ולכן קרא השי"ת ליעקב כשירד למצרים יעקב יעקב שהוא בגמטרי' השטן לעמוד כנגדו, ובזה כ' זקיני המג"ע ז"ל לפרש מש"א עשו ויעקביני זה פעמים שב' פעמים יעקב גמטרי'