בנין דוד א סז

יג) לך לך וכו' ואגדלה שמך וברש"י לך לך להנאתך ולטובתך ואגדלה שמך הריני מוסיף אות על שמך שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואילך אברהם, ונ"ל דהנה קדוש זקיני התב"ש ז"ל בר"ה [ט"ז ע"ב] הקשה על דהרש"י להנאתך ולטובתך הא אחז"ל קידושין [מ' ע"ב] דהעולם נידון אחר הרוב ואחז"ל דהרשעים בעולם רובא נינהו רק שהצדיקים קבועים ויושבים במקומם הו"ל קבוע וכל קבוע כמחצה ע"מ דמי והקב"ה מטה כלפי חסד לכף זכות א"כ איך א"ל הקב"ה לאברהם להיות כד ולא יהי' קבוע הלא אז יהי' נידון לפי הרוב לכף חובה ומאי זה להנאתך ולטובתך ע"ש, אמנם הדבר נכון לפימש"כ המקנה ז"ל שם דהא דהעולם נידון אחר רוב הרשעים הוא מצד מדה"ד אבל לפי מדת החסד והרחמים הצדיקים נידונים בפני עצמם לזכות ע"ש ומבואר בכזה"ק פ"א סי"ג דלכן נתוסף לאברהם אות ה' כי הה"א הוא אות משם הוי' ב"ה וב"ש מקור החסד הרחמים ומדת אברהם ג"כ חסד לכן יאה להתנהג עמו במדת החסד ע"ש, א"כ שפיר אמר הקב"ה לך לך להנאתך ולטובתך דמצד החסד תהי' נידון לפני עצמך לזכות כי שמך אברהם מורה להתנהג עמך בחסד וזש"א לך לך להנאתך ולטובתך ואגדלה שמך להוסיף אות ה"א א"כ אתנהג עמך בחסד שלא תהי' נידון אחר רוב הרשעים אף שלא תהי' קבוע רק לדונך בפני עצמך לזכות והוה שפיר להנאתך ולטובתך: יד) ואעשך לגוי גדול וכו' ואגדלה שמך ובמדרש ואעשך וכו' שיזכה לבנים ואגדלה שמך שיצא לו מוניטין בעולם, ונ"ל דהקדמונים ז"ל הקשו איך זכה אאע"ה לבנים הא לפי מזלו אינו מוליד, ותירצו עפי"ד הרשב"א ז"ל דלכן הוסיפו לחזקי' ט"ו שנים אף דבני חיי ותזוני לאו בזכותא תליא אלא במזלא דכיון שהי' מלך דינו כרבים וזכותא דרבים לעתים משנה את המזל, א"כ ה"ה אאע"ה שהי' מלך נשתנה המזל להיות לו בנים, והנה ביפ"ת כ' על המדרש שיצא לו מוניטין בעולם היינו מטבעו שהי' מלך ע"ש, וזש"א ואעשך וכו' שיזכה לבנים ואגדלה שמך שיהי' מלך ודינו כרבים דנשתנה המזל: טו) ואעשך וכו' ולעיל כ' וימת תרח, ונ"ל עפי"ד חז"ל ב"ב [קט"ז ע"א] דוד שהניח בן נאמר בו שכיבה ולא מיתה ע"ש. א"כ למה כ' וימת תרח הא הניח בן אאע"ה. אמנם הלא אחז"ל במדרש אתכך ואשימך אין כתיב כאן אלא ואעשך שאני עושה אותך ברי' חדשה וכו' ע"ש, א"כ לא יהי' עוד אאע"ה בנו של תרח, וזש"א וימת תרח יען ואעשך ברי' חדשה ואינך בנו: טז) ואעשך לגוי גדול במדרש אמר אברהם להקב"ה ומנח לא העמדת ע' אומות וכו' א"ל אותה אומה שכתיב בה מי גוי אשר לו אלקים קרובים אליו אני מעמיד ממך, ונ"ל עפי"ד המדרש ויקרא דשאל המין את ריב"ל כ' אחרי רבים להטות ואנן הרוב לגבייכו ע"ש, והקדמונים כ' לתרץ דא"כ דרוב וקרוב הולכין אחר הקרוב א"ש דאנן קרובים להשי"ת ע"כ אזלינן אחריו ולא אחר הרוב, ולפי"ז מובן המדרש דא"ל אאע"ה להקב"ה מכח העמדת ע' אומות וממני לא העמדתי רק אומה אחת, א"כ יאמרו האוה"ע דהמה הרוב ולזאת אמר הקב"ה אותה אומה שכ' בה מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו אני מעמיד ממך א"כ אזלינן בתר קרוב: יז) ואעשך לגוי גדול במדרש שיצא לו מוניטין בעולם שהי' לו מטבעות ואחז"ל ב"ק [צ"ז ע"ב] מטבע של אאע"ה זקן וזקנה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחד ע"ש, ונ"ל עפי"ד הש"ס ב"מ [פ"ז ע"א] עד אברהם לא הוה זקנה מאן דהוי בעי למישתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם אתא אברהם בעי רחמי והוי זקנה שנאמר ואברהם זקן ע"ש, והמאמר תמוה ופירש קדוש זקיני מאוה"ג מליסא ז"ל בכח"י עה"ת דקודם שבא אאע"ה לא הי' העולם מאמינים בהשארת הנפש ואמרו כמו שהחומר כלה ונאבד אחר חיותו כמ"כ הנפש כי כר ד' כשמת אדם וכמו שהנר לאחר שדלק אין לו עוד הויות כמ"כ הנפש, ולדעתם הנפסדה כל מה שיזקין האדם נתבטל חשיבותו א"כ הבן יותר נכבד מאביו כיון שיחי' עוד שנים יותר מאביו, כמו הכר שכל זמן שהולך ודולק נתבטל חשיבותו יותר כי מהרה ילך לאיבוד, אבל כאשר בא אאע"ה והאיר עיני העורים שיש השארת הנפש ועיקר תכלית האדם לתקן עצמו בפרוזדור בעוה"ז כדי שיכנס לטרקלין לעוה"ב ולבוא להתענג בתענוג נצחי, א"כ אדרבה כל מה שיזקין האדם יותר גדול חשיבותו כי עד מהרה יבוא לתכלית השלימות לחסות בנועם ד' א"כ ממילא האב יותר נכבד מהבן כי האב קרוב זמנו לבוא לעוה"ב. וזש"א חז"ל עד דאתא אברהם לא הוה זקנה היינו שהזקנה לא הי' שום חשיבות מאן דבעי למשתעי בהדי אברהם אם הי' רוצה לדבר עם אברהם היינו האב הוי משתעי בהדי יצחק הי' מדבר מקודם עם יצחק שהוא הבן בהדי יצחק רק לאחר שדיבר עם יצחק הוי משתעי בהדי אברהם והי' נותן להבן קדימה לאביו אבל כאשר בא אאע"ה והאיר עיני העורים לדעת שיש עוה"ב וזהו העיקר לכן והוה זקנה נתהווה להזקנה חשיבות וזהו ואברהם זקן עכ"ד דפ"ח ושפ"י נמצא לפי"ז דקודם