בנין דוד א סד

הים לפניהם, דנודע דיש חשבון האיכות וחשבון הכמות כי אם ירבו אנשים במתנה או קבוצת שנים רבות הוא בסוג הכמות, ואולם אם יהיו אנשים מעטים אבל חשובים אנשי שם או אם יחי' האדם מעט שנים אבל טובים ומתוקנים גם הם יקראו רבים בסוג איכותם כי רב הוא, ולכן אחז"ל כי שקול משה נגד כל ישראל היינו לפי חשבון האיכות ולכן אמר יעקב אבינו ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים הי' ולכאורה הלא מאה ושלשים שכה אינם מעט אלא הכוונה דלפי חשבון האיכות המה מעט כי רעים הי' והכה אחז"ל דהקב"ה תנאי התנה עם הים שיקרע לפני ב"י וכבר הקשו הא התנאי היה לאחר שיהיו במצרים ד' מאות שכה ולא הי' רק רד"ו שנים, ותירצו דקישוי השיעבוד השלים הזמן ועי' בפתיחה בדע"ת טריפות דזה יתכן אי אזלינן בתר חשבון האיכות ובאיכות נשלם הזמן אבל אי אזלינן בתר חשבון הכמות קישוי השיעבוד אינה משלים הזמן והכה הקדמונים הקשו איך נענש יוסף על שהוציא דבה הלא הי' רק בן י"ז שנים ובבי"ד של מעלה אין עונשין פחות מבן עשרים, ותירצו לפי שהי' בן זקונים ובתרגום בר חכים א"כ לפי חשבון האיכות הי' כבן עשרים לכן נענש עי' מזה בהרא"ם ובגור ארי', והנה ראיתי בשם הגר"א מווילנא ז"ל לפרש הפ' הנ"ל וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום דאחז"ל ברכות [ס"ד ע"א] הנפטר מחבירו אל יאמר לך בשלום רק לך לשלום שיתרו אמר לך לשלום והצליח ע"ש לכן כיון דהשבטים שנאו את יוסף על שהוציא דבה עליהם ורצו שיקבל עונש בדרך לכן לא רצו לומר לך לשלום למען שלא יצליח בדרכו וז"פ וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום לומר לו לך לשלום ודפח"ח, ולפי"ז מובן המדרש וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום כדי שיקרע הים לפניהם, דעי"ז שלא דברו לך לשלום למען שיהי' לו עונש אע"ג שהי' פחות מעשרים יען דאזלינן בתר חשבון האיכות א"כ עשו הוראה דאזלינן בתר חשבון האיכות כדי שיקרע הים לפניהם דאי אזלינן בתר חשבון האיכות כבר כשלם הזמן וצריך הים לקרוע ודוק והוא נכון מאוד בס"ד: ולפי"ד הנ"ל י"ל הסמיכות הנ"ל עפי"ד כ"ק מוחז"ל בי"מ פ' שמות דאיתא במדרש דדעת אוה"ע דישראל בטלין ברוב לגבייהו אבל באמת זה אינו חדא דכל קבוע כמחצה ע"מ דמי שנית דשקול חד מישראל יותר מאוה"ע כמו שאחז"ל שקול משה כנגד כל ישראל ע"ש ולפי"ז כ' כ"ק דו"ז הגה"ק בקדושת יו"ט ז"ל לתרץ איך צוה הקב"ה לאאע"ה לך לך להיות נייד דא"כ אם אינו קבוע יהי' חשש ביטול ברוב כנודע דברי קדוש זקיני התב"ש ז"ל ר"ה [ט"ז ע"ב] אמנם לפי הנ"ל א"ש דאאע"ה היה שקול יותר מכל אוה"ע דאזלינן בתר חשבון האיכות כנ"ל ומבואר במפורשים הא דרשעים בחייהם קרוים מתים הוא לפי חשבון האיכות וממילא מובן הסמיכות וימת תרח וברש"י דרשעים בחייהם קרוים מתים דאזלינן בתר חשבון האיכות, לכן אמר ד' לאברהם לך לך דליכא חשש ביטול ברוב דבתר חשבון האיכות שקול אברהם יותר מאוה"ע. והבן: ד) עוי"ל הסמיכות וימת תרח בחרן ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממלדתך וכו' אל הארץ אשר אראך, ובמדרש למה לא גילה לו הקב"ה מיד המקום אלא כדי ליתן לו שכר על כל דיבר ודיבר כי בכל מקום בואו אמר לו הקב"ה לילך למקום שאחריו עד שבא לא"י א"ל פה תשב. והנה המפורשים הקשו אמאי הניח אאע"ה את אביו הזקן בביתו ולא לקחו עמו לארץ ישראל, וכ"ל דהא מבואר ברש"י עה"פ וד' אמר אל אברהם אחר הפרד לוט מעמו דכ"ז שהי' הרשע עמו לא נתייחד הדיבור אליו א"כ כיון שרצה השי"ת ליתן לאאע"ה שכר על כל דיבור ודיבור לכן הי' רצון השי"ת שישאר תרח בביתו כי רשע הי' וזהו וימת תרח בחרן וברש"י דרשעים בחייהם קרוין מתים א"כ כיון שהי' רשע לכן אמר השי"ת לך לך וכו' ומבית אביך להתרחק ממנו ולא ליקח עמו יען אל הארץ אשר אראך שלא גילה לו מיד המקום למען ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור ואם היה תרח עמו לא הי נתייחד הדיבר לאאע"ה: ה) עוי"ל הסמיכות וימת תרח בחרן ייאמר ד' אל אברם וכו' ואעשך וכו' והיה ברכה וברש' שאומרים אלקי אברהם וכו' אלקי יצחק וכו' אלקי יעקב יכול יהי' חותמין בכולם ת"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם, והטעם שחותמין באברהם ולא בהם מבואר בבגדי אהרן שהוא חלוקת כבוד לאברהם יותר מכל אבות משום שמסר נפשו בכבשן האש ע"ש, והנה הקשו דגם יצחק ויעקב מסרו נפשם לכבוד השי"ת, וכ' לתרץ עפי"ד חז"ל גבי ר' אליעזר ור' עקיבא דשניהם התפללו על גשמים ובעבה ר' עקיבא ולא נענה ר"א יצא בת קול לא מפני שזה גדול מזה אלא מפני שזה מעביר על מדותיו וזה אין מעביר על מדותיו, וכ' בעשרה מאמרות הכוונה דלפי הטבע צדיק מוליד צדיק ורשע מוליד רשע דכל בן כרוך אחר מדותיו של אביו א"כ ר"א שהי' צדיק אין זה חידוש כי גם אביו הי' צדיק וירש טבע מדותיו של אביו לא כן ר' עקיבא שכל אבותיו הי' רשעים א"כ בדרך הטבע ירש מדותיהם הרעים אלא שהעביר מדותיו לכן נענה ר"ע ולא ר"א שזה מעביר על מדותיו וזה לא הי' צריך להעביר על מדותיו דהא אדרבה ירש מדותיו הטובים מאבותיו ע"ש