בנין דוד א סא

ע"כ הוא כשור האצטדן שלמדהו לחטוא ואנוס הוא עכדה"ק. ולפי"ז מובן ההמשך ויעל עלת במזבח וירח די את ריח הניחוח דהאדם כשר להקרבה דהוא כשור האצטדן משום דיצר לב האדם רע מנעריו והיצה"ר מלמדו להרע א"כ הוא כאנוס: עד) במסורה ואתם פרו ורבו ואתם תהי' לי ממלכת כהנים ואתם הדבקים בד' אלקיכם וכ"ל עפי"ד הבל"ע לפ' הפ' וכאשר יענו אותם כן ירבה דהנה דברים חשובים כגון זהב ומרגליות טובות הוא מעט ודברים שאינם חשובים כגון ברזל וכדומה מרובים המה לכן באשר פרעה החזיק אותם לעבדים וענו אותם שהי' שפלים בעיניו א"כ שורת הדין נותן לפי שיטתו שיהי' פרים ורבים, וזהו כאשר יענו אותם כן ירבה ע"ש, א"כ ח"ו יאמר האדם כי לכן צוה ד' מצות פו"ר כי אינם חשובים בנ"י אמנם האמת כמו שמבואר בסה"ק דה"ט דצוה ד' בפו"ר יען כי השי"ת רוצה לדבק עמנו ואין השכינה שירה רק על ששים רבוא מישראל כמחז"ל, ולפי"ז כ' לפרש וימת יוסף וכל אחיו וכו' ובנ"י פרו וכו' דכ' אנכי ארד עמך מצרימה כי צדיק הדור שקול כששים רבוא לשרות השכינה עליו, וכ"כ הי' אצל יוסף ואחיו, אבל כיון וימת יוסף וכל אחיו ולא נשאר עוד צדיק בדור שיהי' חשוב כששים רבוא א"כ אין מקום להשראת השכינה ביניהם לכן עשה הקב"ה ובנ"י פרו וכו' ועי"ז שרתה השכינה ביניהם עכ"ד, ולפי"ז מובן המסורה ואתם פו"ר ולא מפני שאינכם חשובים אצלי וזה ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וברש"י שרים שתהי' חשובים אצלי כשרים ואפ"ה רוצה השי"ת שתהי' פרים ורבים למען ואתם הדבקים בד' א' לזכות להשראת השכינה שאינה שורה אלא על ששים רבוא מישראל: עה) עויל"פ המסורה הנ"ל, עפי"ד הכלי יקר פ' יתרו ע"ד המדרש שאל רשב"י את ראבר"י אפשר שמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו אמר לו משל למה הדבר דומה למלך שהי' לו בת יחידה והי' מחבבה ביותר מתחילה קראה בתי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי ולא זז מחבבה עד שקראה אמי וביאר הכוונה שהמדרש מדבר במדרגת הממשלה כי אב מושל על הבת אבל אח ואחות שוין כך מתחלה קרא הקב"ה לישראל בת מצד אהבתו לישראל אבל לו ית' המלוכה למשול על ישראל ואח"כ העלה אותם למדרגה גדולה מזו לקרוא אותם אחותי לומר שהם שוים אליו יתברך כאר"זל שהצדיקים נעשו כשותפים למקום ואח"כ העלה אותם למדרגה גדולה מזו לקרא אותם בשם אם כמו שהאם מושלת על הבת כך צדיק מושל ביראת א' כמבואר במו"ק פ"ג ע"ש דפח"ח והנה העקידה כתב לפרש הפ' תהלי' צ"ט משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו דשמואל הי' קורא לד' בתפלתו ונענה לי אבל משה ואהרן היו במדרגה יותר גבוה שהי' גוזרים והשי"ת מקיים דבריהם בבחינת מושלים וזהו בכהניו שהיו כאדונים ע"ש והנה מבואר בסה"ק דהענין מצות פ"ור היא כמו שיש לו לאב בת ורוצה למען אהבתה להרבות זרעה ולפי"ז מובן המסורה ואתם פו"ר כי אתם אצלי כבת יחידה והמדרגה השני' ואתם הדבקים בד' א' להיות שותפים עמדי, והמדרגה העליונה ואתם תהיון לי ממלכת כהנים בחינת אם להיות צדיק גוזר ואני אקיים כמו משה ואהרן בכהניו כנ"ל: עו) עוי"ל המסורה הנ"ל עפי"ד הא"י לפרש הפסוק זכרי' ב'] רני ושמחי וכו' הנני בא ושכנתי בתוכך וכו' וכלוו גוים רבים אל ד' וכו' והיו לי לעם ושכנתי בתוכך, דהנה השי"ת מרוב אהבתו לעם קדשו שוכן בקרבם ואל יאמר האומר שאינה אהבה סגוליית כ"א אהבה הכרחיית באשר שאין אומה אחרת שיהי' רוצים לדבק בו כאומה הישראלית, כי זה אינו כי גם בעת שיבא משיח צדקינו ונלוו אליו גוים רבים ואפ"ה לא ישכון רק בינינו וזשאה"כ רני ושמחי על זה כי הנני בא ושכנתי בתוכך וכו' כי ונלוו גוים רבים אל ד' בעת הגאולה והי' לי לעם ואפ"ה ושכנתי רק בתוכך וזה מורה לנו כי אהבת השי"ת אלינו אהבה סגוליית ודפח"ח ולפי"ז מובן המסורה ואתם פו"ר דייקא אתם כי אהבתי אתכם ע"כ חפץ אני שתהי' פרים ורבים ולכאו' הלא ואתם הדבקים בד' א' ולא אומה אחרת א"כ הוא אהבה הכרחיית, לכן אמרה המסורה ואתם תהי' לי סגולה מכל העמים אפילו בעת כי לי כל הארץ שכל האוה"ע ידעו כי לי כל הארץ, ואפ"ה ואתם תהי' לי ממלכת כהנים ברש"י שרים שרק אתם תהי' חשובים בעיני א"כ מוכח אשר אהבת הקב"ה אלינו הוא אהבה סגוליית: עז) וירד ד' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני אדם, ונ"ל עפי"ד הזה"ק פ' בא כי על היחיד מקבל השי"ת הקטרוג מהשטן אבל על רבים אינו מאמין לו לכן כתוב ארדה כא ואראה אצל אנשי סדום לראות בעצמו כי הי' רבים ע"ש. ולפי"ז מובן הפ' וירד ד' לראות את העיר ואת המגדל, לכן ירד בעצמו יען אשר בנו בני אדם כי רבים הי' ולא יחיד: עח) ויאמר ד' הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ובמדרש מלמד שפתח להם הקב"ה פתח של תשובה שנאמר ועתה[ואין עתה אלא תשובה שנאמר ועתה מה ד' א' שואל מעמך כי עם