בנין דוד א נו

הנזה"ק שם דאף דנבראו בשביל האדם מ"מ אם כבר נבראו למה יאבדו הא הקב"ה חס על כל ברי'] א"כ לפי"ז י"ל דדגים לא מתו דלא השחיתו דרכם כי היו במים דלא נתקלקל רק האויר כנ"ל, וזהו מכל אשר בחרבה מתו וברש"י ולא הדגים נד) וימח את כל היקום וכו' וימחו מן הארץ וישאר אך כח בבעה"ט וישאר אך כח אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות לומר שאף עוג נשאר אך כח בגימטריא עוג עכ"ל ונ"ל דאיתא במדרש הובא בי"מ למוח"ז הגה"ק ז"ל דשמו של כח הי' מנחם על שם שזה ינחמנו וכו' אך הכתוב העלים שמו העצם מפני הכשפים שהיו דור המבול מכשפים לכן נקרא שמו כח ע"ש א"כ יקשה לאחר שימח את כל היקום וימחו מן הארץ הי' מהראוי לקרוא לו בשם העצם מנחם ולא נח אמנם הד"כ דהא נשאר עוג מדור המבול שהי' ג"כ מכשף לכן נקרא שמו כח גם לאחר המבול ולפי"ז יובן הבעה"ט דכתיב וימת את כל היקום וימחו מן הארץ וישאר אך כח ולכאורה קשה למה נקרא כעת כח ולא מנחם ולזה אמר הבעה"ט אך כח בגימטריא עוג שאף עוג נשאר לכן הי' נקרא כח ולא מכחם. ודו"ק ונכון: נה) ולפי"ד המדרש הנ"ל יש לפרש המשך הפ' ויקרא את שמו כח לאמר זה יכחמנו וכו' ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו וברש"י אף בעילת בעל אף הזכר והבהמה ע"ש. דהנה באור יקרות כ' לפ' הסמיכות בפ' משפטים מכשפה לא תחיה כל השוכב עם בהמה מות יומת. דברש"י הקשה למה לא נאמר מכשף לא תחיה וכ' לתרץ דאיתא בספרי קבלה דמכשף זכר נעשה ע"י שבא על הבהמה ומכשפה כעשה ע"י ריבוי דם נדה. ולפי"ז מובן הסמיכות מכשפה ל"ת ואי דיקשה לך אמאי לא נאמר מכשף ל"ת לזה אתא הסמיכות לתרץ דהא מכשף לא נעשה אלא ע"י שבא על הבהמה א"כ בלא"ה מגיע לו מיתה כי כל שוכב עם בהמה מות יומת, לכן כאמר רק מכשפה עכ"ד הנפלאים ולפי"ז מובן ההמשך ויקרא את שמו כח לאמר זה ינחמנו וכו' א"כ הי' מהראוי שיהי' נקרא מנחם על שם כי זה ינחמנו ולא נח ועכצ"ל כנ"ל דהכתוב העלים שמו מפני שדור המבול הי' מכשפים ע"י שבאו על הבהמה, וזהו ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו וברש"י אף בעולת בעל אף הזכר והבהמה א"כ כיון שבאו על הבהמה כעשו מכשפים, לכן הי' נקרא כח ולא מנחם. ודו"ק ונכון: נו) עויל"פ דברי הבעה"ט וישאר אך כח שגם עוג כשאר דהנה איתא במדרש הובא ברש"י וישאר אך כח שאיחר מזונות לארי והכישו ונעשה בעל מום ע"ש, ומבואר בהקדמונים שהי' לו עונש שעבר על מצות עשה ליתן מזונות לבהמתו ע"ש, ולכאורה יש להעיר דהא מבואר במנחות [מ"א ע"א] דבלא עידן ריתחא אין עונש על העשה ע"ש בתוס' ונודע דהפנ"י ואכמ"ל] וא"כ הא לאחר שמתו לא היה עוד עידן ריתחא כמבואר בכזה"ק ואמאי נענש כח אולם הא כתיב אל זועם בכל יום וכמה זעמו אחז"ל רגע א"כ איכא בכל יום עידן ריתחא רגע חדא וברגע זו נענש כח. ולכאורה הא מבואר בברכות [ז' ע"א] ובאותיות דר"ע דמשו"ה אל זועם בכל יום כשאוה"ע רואין את החמה והלבנה משתחוין אליהם מיד הוא כועם ע"ש, א"כ כיון שכל דור המבול נימחו ולא נשאר רק כח ולא הי' אחד שיעבוד את הע"ז ולא הי' עידן ריתחא כלל ואמאי נענש כח. אמנם הד"נ דהא כשאר עוג שעבד את ע"ז והי' עידן ריתחא לכן שפיר נענש נח, ולפי"ז מובן הבעה"ט דכיון שנאמר וימח את כל היקום וכו' וימחו מן הארץ וישאר אך כח א"כ אמאי הכישו ארי, לכן אמר הבעה"ט דאך כח בגימטריא עוג שנשאר ומש"ה הכישו ארי דהי' עידן ריתחא. ונכון: נז) וימח את כל היקום וכו' מאדם עד בהמה וכו' וישאר אך כח ובמדרש כח כשיצא מן התבה הכישו ארי ונעשה בעל מום ולא הי' ראוי להקריב קרבן והקריב שם בנו ע"ש. וכ"ל דאיתא בברכות [ס"א ע"א] דמש"ה כתיב מעיקרא אדם ואח"כ בהמה שהאדם קודם לפורעניות ע"ש וביארו המפורשים דה"ט דאדם קודם לפורעניות לפי"ד הש"ס סנהדרין [ק"ח ע"א] מאדם עד בהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אמר הקב"ה כלום בראתי בהמה וחי' אלא בשביל האדם עכשיו שהאדם חוטא בהמה וחיה למה לי ע"ש, וס"ל דבהמה לא השחיתו דרכם ולא חטאה ורק מש"ה מתו ע"י שחטא האדם בהמה למ"ל א"כ עיקר העונש הוא לאדם לכן קודם האדם לפורעניות מש"ה כתיב אדם ואח"כ בהמה עכ"ד. והנה מבואר בבנין אריאל הטעם שהכישו ארי ונעשה בעל מום יען שלא הקריב כח קרבן קודם המבול לכפר על הדור כדאיתא בזוה"ק לכן שילם לו הקב"ה מדה כנגד מדה שנעשה בעל מום שלא יהי' יכול להקריב בעצמו ע"ש. והנה מבואר לעיל בשם המפורשים להצדיק את נח שלא הקריב קרבן קודם המבול דהא איכא חשש רובע ונרבע דפסולין להקרבה רק לאחר המבול הקריב דכל שקולטתן התבה בידוע שלא נעבדו בהו עבירה ע"ש א"כ לא הי' נח יכול להקריב קרבן קודם המבול מחשש שמא הוא רובע ונרבע ע"ש א"כ לפי"ז למה הכישו הארי. אמנם לפי מד"א הנ"ל דס"ל דלא השחיתו בהמה וחי' דרכם כלל וה"ט דנאבדו דכלום