בנין דוד א נה

להחזיר א"ע ולהתחדש בסוד עיבור ולידה ולזה ויסגר ד' בעדו עכדה"ק א"כ שפיר ס"ל להמד"א דלא שמשו המזלות דכח לא יראה אור והדיר יתבטל א"כ למי יאירו ולפי"ז מובן ההמשך ויבאו שנים שנים מכל בשר היינו אף שאין להם עצם מ"מ יחיו י"ב חודש כיון דהמזלות לא ישמשו דנבראו רק להאיר להתחתונים וממילא כשבטלו התחתונים למי יאירו ואין לומר שיאירו לכח. ולזאת אמרה תוה"ק ויסגר ד' בעדו דוגמת עיבור הניתן במעי אם שלא יראה אור א"כ לא ישמשו המזלות לכן באו שנים מכל בשר אף שאין בו עצם: נב) ויסגור ד' בעדו ויהי' המבול ארבעים יום וכו' חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ונ"ל ההמשך עפי"ד ש"ב הישיע"ק ז"ל לפרש המדרש כי מלאה הארץ חמס שנאו בשער מוכיח זה כח שהי' מוכיח בני דורו ולפי שפשטו ידיהם בגזל נימוחו וכ' לתרץ הסמיכות דבמדרש איתא כי השחית כל בשר יש אומרים שחטאו בעריות שאפילו חי' ועוף נזקקין לשאינן מינן וי"א שחטאו בגזל שאפילו חי' ועוף חומסת וטורפת ובזוה"ק כ' דמש"ה לא הי' נח מיגן על דורו לפי שלא הקריב קרבן קודם המבול ורק אחר המבול הקריב לכפר על הדור ובמדרש איתא דלא נחשב נח לצדיק גמור לפי שאת האלקים התהלך נח להבודד בינו בין קונו ולא הוכיח אנשי דורו, ומבואר בזבחים דמשו"ה הי' יכול נח להקריב קרבן ולא חשש שמא הוא רובע ונרבע דכל שקולטתן התיבה בידוע שלא נעבדו בהו עבירה, א"כ לא חטא נח במה שלא הקריב קרבן קודם המבול דהא לא ידע אז שלא נעבדו בהו עבירה וצ"ל דלא השחיתו דרכם בעריות רק בע"ז וראוין להקרבה ולמד"א כי השחית וכו' בעריות צ"ל דחטאו של כח הוא בשביל שלא הוכיח את בני דורו, ולפי"ז יבואר המדרש שנאו בשער מוכיח זה נח שהי' מוכיחם וא"כ צ"ל שהי' החטא משום שלא הקריב קרבן וא"כ צ"ל דלא השחיתו בעריות דאל"כ לא הי' אפשר להקריב דנעבדו בהו עבירה, וע"כ משום שפשטו ידיהם בגזל נימוחו עכ"ד דפח"ח ולפי"ז למד"א שהוכיח כח אנשי דורו הי' חטא דור המבול שפשטו ידיהם בגזל אבל למד"א שלא הוכיח אותם א"כ הי' החטא של נח בזה שלא הוכיח אותם ולא במה שלא הקריב קרבן דיכולים לומר שחטאו בעריות והשחית כל בשר ג"כ והי' אסורין משום רובע ונרבע ומבואר באלשי"ך ובתולדות ז"ל הענין ההסגר דכ' ויסגר ד' בעדו משום שהי' יושב בביתו סגור ומסוגר ולא הוכיח אנשי דורו לכן ויסגור ד' בעדו לכפר עונו ע"ש. ומבואר ברש"י לעיל דמש"ה הי' המבול ארבעים יום כנגד יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לציור צורת ממזירים וע' בנזה"ק באריכה א"כ לפי"ז הי' חטאם בעריות שהי' הבנים ממזירים ומבואר במגלה עמוקות מז' ז"ל דמש"ה גברו המים חמש עשרה אמה יען שחטאו בעריות ופגמו ביו"ד שבאיש ובה"א שבאשה ונשאר אותיות אש מש"ה הי' המבול רותחין, ולזה גברו המים חמש עשרה אמה כי השם י"ה שהוא חמש עשרה עשה בהם משפט עכדה"ק, ולפי"ז מובן ההמשך הפ' ויסגר ד' וה"ט כנ"ל שלא הוכיח את דורו א"כ י"ל דמש"ה לא הגן כח על הדור ולא משום שלא הקריב קרבן דלא הי' יכול להקריב משום חשש רובע ונרבע דהשחיתו דרכם היינו בעריות א"כ נשמע כמד"א דחטאו בעריות לכן אמרה תוה"ק ויהי המבול ארבעים יום יען שחטאו בעריות ויולדו להם ממזירים כנ"ל, ע"כ שפיר חמש עשרה אמה גברו המים משום דחטאו בעריות ופגמו בשם י"ה עשה השם י"ה משפט כנ"ל ודוק ונכון: כג) חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים וכו' מכל אשר בחרבה מתו וברש"י ולא דגים שבים ע"ש וכ"ל דאיתא ב' טעמים דמתו כל הבעלי חיים א' דנבראו כולם לכבוד האדם ובאבוד האדם נאבדו גם המה כדאיתא בסנהדרין [קח ע"א] אדם חטא בהמה מה חטאה אלא משום דנברא בשביל האדם עכשיו שחטא בהמה למה לי ע"ש א"כ לפי"ז ה"ה דדגים ג"כ מתו דג"כ נבראו בשביל האדם. וטעם שני דגם הבעלי חיים חטאו ואבדו בעונם ע"ש וכ' בנזה"ק אף שאין לבעלי חיים דעת לחטוא מ"מ באשר האדם השחית דרכו בעריות ע"כ נשחתה הארץ בהתגברות התאוה ונתקלקל ג"כ טבע האויר עד שכל הבעלי חיים התאוו תאוה להשחית דרכם שלא במינם, וזה לא הי' אלא בארץ ישוב ולא במים לכן לא חטאו הדגים ע"כ לא מתו עש"ה א"כ לפי"ז א"כ דנאבדו דור המבול יען שהשחיתו דרכם בעריות י"ל שפיר דהדגים לא מתו אבל א"כ דחטאו בע"ז ושפכ"ד שאין בא מצד תאוה אלא מצד גופם הרע כמש"כ הכזה"ק שם א"כ אין מקום לומר שגם כל הבע"ח השחיתו דרכם ועכצ"ל דמשו"ה נאבדו יען כי באבוד האדם נאבדו גם הם כנ"ל א"כ הדגים שבים ג"כ מתו והנה באות הקדום הבאתי דברי ז' החג"ס ז"ל הטעם דגברו המים חמש עשרה אמה יען שחטאו בעריות ופגמו ביו"ד שבאיש וה' שבאשה וכשאר אותיות אש ומשו"ה נדונו ברותחין א"כ הי' חסר י"ה יו"ד מהאיש וה' מהאשה ולזה גברו המים חמשה עשר אמה כי השם י"ה עשה משפט דור המבול עכדה"ק ולפי"ז א"ש ההמשך חמש עשרה אמה גברו המים א"כ מוכח דחטאו בעריות וממילא יש לומר דהיינו טעמא דנאבדו כל הבע"ח דהאויר נתקלקל וחטאו המה ג"כ ולא מטעמא דנבראו בשביל האדם ובאבודו נאבדו גם המה (כקו'