בנין דוד א נד

ובנזה"ק היינו שבאו מעצמם למען דעת שלא נעבדו בהו עבירה כדברי ר' אבוהו הנ"ל וזה הי' עפ"י כס שבאו מעצמם כמחז"ל. והנה לכאורה למה באו מעצמם הלא הי' יכול נח ליקח מהנולדים היום שלא נעבדו בהם עבירה. ולזאת אתא הסמיכות ויהי לשבעת הימים ששינה הקב"ה סדר בראשית שהיתה החמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח דלא שמשו המזלות באותן ז' ימים. א"כ הי' ההכרח ליקח מהנולדים מקודם הז' ימים שלא יהי' מחוסר זמן וקודם הז' ימים לא ידע עוד כח ליקח הבהמות דהדיבור הי' אליו בז' הימים א"כ לא ידע אם נעבדו בהו עבירה או לא ע"כ הי' ההכרח להנס שיבואו מאליהן. וזהו ההמשך שנים שנים באו מאיליהן, יען ויהי לשבעת הימים שלא שמשו המזלות בהשבעה ימים כנ"ל ודו"ק ונכון: מח) ולפי"ז יש לתרץ קו' המפורשים על הזוה"ק שחשב לחטא לנח שלא הקריב קרבן קודם המבול, הא לא הי' לו באפשירות להקריב שמא נעבדו בהו עבירה דרק לאחר שקולטתן התיבה או שבאו מאיליהן להתבה ידע שלא נעבדו בהם עבירה. ולפי הנ"ל א"ש דהא הי' יכול להקריב קרבן קודם המבול מאותן שנולדו היום וידע שלא נעבדו בהם עוד עבירה ולשמור אותם עד הקרבה שלא יעבדו בהם עבירה עד ז' ימים שלא יהי' מחוסר זמן, דהא אז שמשו המזלות ואחר עבור ז' ימים הי' יכול להקריב קרבן. והבן: מט) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו במסורה כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ד תטהרו. ונ"ל דמבואר במדרש דנשתנה סדרו של עולם דמטר יורד משמים ואח"כ התהום עולה והכא הי' להיפך כמו שכ' נבקעו כל מעינות תהום ואח"כ וארבת השמים כפתחו ע"ש וה"ט דאיתא דמים דלמטה בא עבור העונש שחטאו בין אדם לחבירו למטה והמים עליונים עבור שחטאו בין אדם למקום עכ"ד. והנה מבואר ביומא [פ"ה ע"ב] דיוה"כ מכפר על עבירות שבין אדם למקום ולא על עבירות שבין אדם לחבירו ומבואר בפר"ח סי' תר"ה בשם מוהר"ש גרמיזאן ז"ל דאם נשארו עבירות שבין אדם לחבירו אזי יוה"כ אינו מכפר גם על העבירות שבין אדם למקום, דכ' כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ד' היינו אם עבירות רק לפני ד' בין אדם למקום. אבל אי איכא עבירות בין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר גם על העבירות שבין אדם למקום ע"ש, א"כ מבואר דעבירות שבין אדם לחבירו גדול מעבירות שבין אדם למקום ואין כפרה לעבירות שבאל"מ כ"ז שנשאר עבירות באל"ח לכן שפיר בא העונש מים דלמטה שהוא כנגד עבירות שבאל"ח דדין גרמא שלא יהי' כפרה על עבירות שבאל"מ ואח"כ בא העונש מים דלמעלה. ולפי"ז מובן המסורה הנ"ל ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה העונש דלמטה עבור עבירות שבין אדם לחבירו ואח"כ וארבת השמים נפתחו בא העונש דלמעלה עבור העבירות שבין אדם למקום, יען כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ד' היינו אז יוה"כ מכפר אם ליכא עבירות רק לפני ד' שבין אדם למקום אבל אם נשארו עבירות שבין אדם לחבירו אזי יוה"כ אינו מכפר גם על העבירות שבין אדם למקום, א"כ עבירות שבין אדם לחבירו הגורם שאין כפרה על החטא שבין אל"מ לכן שפיר מתחלה נבקעו כל מעינות תהום רבה ואח"כ וארבת השמים כפתחו: כ) ויבא נח וכו' אל התיבה ובזוה"ק ר"ח פתח ואמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ד' וכ"ל דאיתא בסה"ק לפרש הפסוק הנ"ל דאם יסתר איש במסתרים היינו להתבודד בינו ובין קינו לעבוד את השי"ת בסתר שלא יתודע לאיש כי הוא עובד ד' אז הקב"ה מגלה צדקתו שיראו כל העולם כי איש צדיק הוא, וזהו ואני לא אראנו וכי אני לא אגלה אותו כאם ד' עכ"ד, והכה כח הי' עובד ד' בסתר ולא הכירו אותו אנשי דורו כמבואר במדרש שאמרו אם יבוא המבול לא יבוא רק על כח אבל כאשר בא להתבה שכבר דחפו המים אותו והי' אנשי דור המבול רצים לכנס להתיבה והי' דובים ואריות שלא הניחו אותם לכנס אזי ראו צדקתו של כח, וז"פ ויבא נח אל התיבה אבל יתר אנשי דורו לא הי' יכולין לכנס נתקיים אז אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו כי ד' הראה להדור צדקת נח: נא) ויבאו אל נח אל התיבה שנים שנים מכל בשר וכו' ויסגר ד' בעדו, ונ"ל ההמשך עפי"ד התפארת יהונתן דמכל בשר הורה לנו דהא אחז"ל כל שאין בו עצם אינו מתקיים י"ב חודש וכאן הי' המבול י"ב חודש אפ"ה הכנס בתבה מכל בשר שאין בהם עצם לקיום המין, יען כי לא שמשו המזלות בימי המבול ע"כ לא הי' נחשב הזמן לכלום והי' נשארים חיים עד אחר המבול ע"ש. וכ"ז נכון למד"א במדרש דלא שמשו המזלות, והנה מבואר ביד יוסף הקדמון דה"ט דמד"א דלא שמשו המזלות במבול דס"ל דנבראו המזלות בשביל התחתונים להאיר להם וממילא כשבטלו התחתונים למי יאירו ע"ש. והנה לכאורה הי' מקום לומר דשמשו המזלות להאיר לנח אמנם הד"ב לפי"ד האר"י הק' ז"ל שענין ההסגר לנח הי' דוגמת עובר הניתן במעי האם שלא יראה אור כי הי' צריך נח