בנין דוד א נג
Binyan David part1 53 · בנין דוד א · free full Hebrew text
Open in the reader →וחי' שמשו שלא במינן ומבואר בזבחים דכל הקרבנות שנתערבו ברובע ונרבע פסולין להקרבה א"כ לא הי' יכול נח להקריב קודם המבול רק לאחר המבול דאמרינן בזבחים [קטז ע"א] דכל שהתבה קולטתו בידוע שלא נעבדו בהן עבירה עכ"ד. א"כ לפי"ז לא חטא נח במה שלא הקריב קודם המבול וגם במה שלא הוכיח לדורו לעשות תשובה ג"כ לא חטא לפי מש"כ ביד אבי שלום לתרץ איך נתקבלה תשובת כח הא בב"כ לא מהני תשובה, דה"ט דל"מ תשובה בב"כ דתשובה נמשכה מבינה ושם אין מגע עכו"ם אבל כח שהי' בן שש מאות שכה ואשתלים בששה קצוות שכל אחת כלול מעשר ועשר מעשר ועלה לשש מאות והי' לו אחיזה בבינה כמבואר בזה"ק ד"ה ר"ח ור"י ובהג"ה ובזהרי חמה, לכן הי' מועיל תשובה לכח ע"ש דפח"ח, א"כ לפי דבריו לא חטא כח במה שלא עורר את העם לתשובה דהא בב"נ לא מהני תשובה, וגם לא חטא במה שלא התפלל על דורו כמבואר בקדמונים דאינו מועיל תפלה רק אם יש עכ"פ עשרה צדיקים אבל כח עם כל בני ביתו לא היו רק שמנה אנשים א"כ א"א לומר דביאת נח לתבה הי' מפאת עונש אלא כדברי האלשיך הנ"ל דהכל מידי שמים חוץ מצינים ופחים ולא הי' לו הצלה אחרת רק ע"י התבה, והכה כ' בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ד' ממצרים ובמדרש מוציא אסירם בכושרות שהוציא הקב"ה בחודש ניסן שאין לו לא קרירות ולא חמימות ע"ש, ומזה הביא זקיני הגאון מופת דורו בעיר דוד ז"ל אות ר"ד ראי' כמד"א דהכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים דאל"כ למה לא יצאו בחודש אחר והשי"ת יצילם מקור וחום ע"ש, ולפי הנ"ל כבוא אל המכוון לבאר הפ' והמסורה הנ"ל ויאמר ד' אל כח וכו' בא אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני ואין אומרים אלא מקצת שבחו בפניו א"כ הי' צדיק תמים ולא חטא כלל וכלל לא וביאתו להתבה אינו מפאת עונש אלא מצד שיהי' המים רותחין וזהו אנכי ממטיר וכו' ארבעים יום וברש"י כנגד יצירת הולד ובנזה"ק שקלקלו ברותחין ביצירת הולד ונדונו ברותחין אבל לא חטא כלל, והא דלא הקריב קרבן קודם המבול, משום דלא ידע אם לא נעבדו בהן עבירה רק כאשר קלטתו התבה וזהו שנים שנים באו אל התבה וברש"י שבאו מאיליהן ובנזה"ק כ' לפרש היינו דהבהמות שלא נעבדו בהן עבירה באו מעצמם אל התבה והנעבדו לא באו והיינו שקולטתו התבה שבאו מאליהן ושלא קולטתו שלא באו מאליהן ע"ש פל"ב סי"ג ע"ש, וגם במה שלא עורר אנשי דורו לתשובה ג"כ לא וחטא דלב"נ ל"מ תשובה והא דנתקבלה תשובתו יען שהי' בן שש מאות שכה והי' לו אחיזה בבינה כדברי היד אבי שלום וזהו בשנת שש מאות שנה לחיי כת וכו' נבקעו וכו', וגם במה שלא התפלל עליהם ג"כ לא חטא כיון שלא הי' עשרה צדיקים רק שמנה וזה בעצם היום הזה בא כח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נת ושלשת נשי בניו א"כ בין כולם לא היו רק שמנה צדיקים ועכצ"ל דביאתו להתבה הי' להנצל מפחים שהכל מידי שמים חוץ מצינים ופחים, ולראי' אתא המסורה בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ד' ממצרים דיצאו דייקא בחודש שאינו לו קר ולא חם ולא יצאו בחודש אחר כי הכל מידי שמים חוץ מצינים ופחים כדברי זקיני ז"ל הנ"ל. ודו"ק וב"ה הדבר נחמד: מז) שנים שנים באו אל כח אל התיבה וכו' ויהי' לשבעת הימים, וכ"ל ההמשך ונקדים דחז"ל סנהדרין [ק"ח ע"ב] ויהו לשבעת הימים מה טובם של שבעת הימים ששינה עליהם הקב"ה סדר בראשית שהיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח, מכל הבהמה הטהורה תיקח לך וכו' איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לי' אמר ר"י מאותן שלא נעבדו בהו עבירה מנא ידע א"ר חסדא שהעבירן לפני התיבה כל שהתיבה קולטתן בידוע שלא נעבדו בהו עבירה רבי אבהו אמר מאותן הבאין מאיליהן ע"ש. וקשה למה לא מפרש כסדר המקראות דמקודם נאמר מכל הבהמה וכו' איש ואשתו ואח"כ כתיב ויהי' לשבעת הימים, וראיתי בארץ חמדה לתרץ עפי"ד המדרש וברש"י ובתוס' דשנות המבול אין עולה למנין השנה, א"כ לא קשה הקושיא מנא ידע די"ל דלקח מהבהמות שנולדו היום שבודאי לא נעבדו בהו עבירה כמש"א בע"ז לענין פרה דבעיא שימור משנולדה כמ"כ שמר אותם ולא נעבדו בהו עבירה, וא"כ ממילא לא קשה ג"כ קו' הראשונה מה טובם של שבעת הימים דהא הי' מוכרח להמתין ז' ימים מהזמן שנאמר לי הדיבור ליקח הבהמות להתיבה יען דשנות המבול אין מן המנין והרי תיכף כשיצא מהתיבה יהי' צריך להקריב ולא יהי' יכול להמתין ז' ימים א"כ יהי' מחוסר זמן לזה לא נכנס להתיבה בשעת לקיחת הבהמות עד ז' ימים ושוב לא יהי' מחוסר זמן וא"כ שני הקושיות הקושיא מה טובם של שבעת הימים והקושיא מנא ידע לא קשה כלל, אך אחר שאמר דשינה סדרי בראשית שהי' החמה יוצאת במערב ושוקעת במזרח וכ' המהרש"א דהיינו שלא שמשו המזלות באותן שבעה ימים, והנה הטעם דשנות המבול אינו במנין השנים דלא שמשו המזלות א"כ גם באותן הז' ימים דלא שמשו המזלות ג"כ אינם במנין הימים א"כ בודאי הי' מוכרח ליקח מהנולדים קודם הז' ימים שלא יהי' מחוסר זמן, ושפיר פריך הש"ס מנא ידע כיון שהדיבור הי' בז' ימים כדמוכח בקרא עכ"ד ונכונים מאוד. ולפי"ז מובן ההמשך שנים שנים באו אל נח אל התיבה וברש"י שבאו מאיליהן