בנין דוד א נב

למוחז"ל ע"ש אבל נח הגם שידע שבכחו לבטל הגזירה חשב שאין זה לתפארת לנצח מלך בו"ד כש"כ למלך מלה"מ הקב"ה, אבל זה אינו דכל כח שנתן השי"ת לאדם בודאי נתן לו שיעשה ג"כ בפועל וכמו שכ' בנורא תהלות לפרש כי צדיק ד' צדקות אהב כי אינו דומה להצדיק שיש לו הכח ואינו עושה בפועל להצדיק שעושה גם בפועל ולז"א צדקות אהב היינו ב' צדקות צדקות הכח וצדקות הפועל עכ"ד, וזש"א המדרש דמש"ה הי' עונש לנח לבוא לתבה כי ד' צדקות אהב הכח והפועל ויען כי הי' לנח הכח לבטל הגזירה הי' לו לעשות בפועל לבטל הגזירה, והבן: מב) בא אתה אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני ותיבת לפני כמיותר, ונ"ל עפי"ד הבית שמואל אחרון דמשו"ה הי' נח צריך לבוא להתיבה להנצל בדרך הטבע ולא ניצל בדרך כס שלא כדרך הטבע הוא כיון שלא הי' צדיק גמור ע"ש, והנה איתא בזוה"ק הובא ג"כ ביער"ד ח"א דרוש ו' דצדיק גמור השכינה הולכת לפניו והוא אחריו כדי שיהי' יכול לראות השכינה הקדושה וצדיק שאינו גמור הוא הולך לפני' והשכינה אחריו כדי שלא לראות השכינה ע"ש, ולז"א השי"ת בא אתה אל התבה להנצל בדרך הטבע ולא תוכל להנצל בדרך נס שלא כדרך הטבע, כי אותך ראיתי צדיק לפני דוקא היינו צדיק שאינו גמור שהוא הולך לפני הקב"ה והקב"ה אחריו ע"כ מוכרח אתה לבוא להתבה, והבן: מג) עי"ל עפיחד"א דמשו"ה לא נענש נח על שלא הוכיח את דורו יען שהי' עניו כ"כ וחשב שהוא גרוע יותר מבני דורו, ולכאורה קשה הלא ראה נח שהוא עומד לפני השי"ת ומדבר עמו ולא זכה לזה איש מבני דורו, אמנם ידוע דברי מרן מלובלין ז"ל על מאמר חז"ל [נדה ל' ע"ב] אפי' כל העולם אומרים עליך צדיק אתה הי' בעינך כרשע, ואמר הוא ז"ל דאפי' אם יאמר נביא או מלאך ג"כ לא יאמין להם, ואפי' אם יזכה לעמוד לפני השי"ת והוא בעצמו יאמר לו שהוא צדיק ויהי' הכרח שיאמן אבל רק על אותו רגע שהוא עומד לפני השי"ת אבל רגע אח"כ שוב יהי' בעיני' כרשע, כי שמא חטא באיזה חטא והרהור, עכדה"ק ז"ל. וכ"כ גבי כח אף שראה את הקב"ה מדבר אליו ובודאי הוא צדיק אבל אעפי"כ אח"כ כשהלך מלפני הקב"ה שוב לא האמין בעצמו אם לא חטא כנ"ל וזש"א ויאמר וגו' בא אתה וגו' אל התבה ואל יקשה לך מדוע אין אתה נענש על מה שלא הוכחת את בני דורך כי אותך ראיתי צדיק לפני דייקא ר"ל כשעמדת לפני היית בעינך לצדיק אבל כשהלכת מלפני שוב היית בעינך כרשע, וע"כ לא הוכחת אותם מחמת עניוותך ואין מגיע לך עונש וע"כ בא אתה אל התבה והבן: מד) ולפיד"ק של רבה"ק מלובלין ז"ל, יש לתרץ קו' המפורשים דאמר הקב"ה לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני מדוע לא נאמר צדיק תמים, ולפי"ד א"ש דהא מבואר ברש"י דתמים היינו עניו א"כ בעת שדיבר עמו הקב"ה לא הי' יכול להיות עניו כי ראה שהש"י מדבר עמו, וזהו שאמר הקב"ה כי אותך ראיתי צדיק לפני היינו כ"ז שאתה עומד לפני א"א להיות לך תואר תמים. והבן: מה) ויאמר וכו' בא אתה וכו' אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני, תיבת לפני כמיותר ונ"ל דהקשו מדוע לא נתפס כח בעד עון הדור הא צדיק כתפס בעון הדור, וי"ל דזהו אם הדור מחזיקים את הצדיק לצדיק אבל כח שהי' מביזה בעיני הדור כמבואר במדרש שהי' קורין אותו זקן מבוזה ואמרו שעליו יבוא המבול א"כ לפי דעתם לא הי' נח צדיק לכן לא כתפס בעבורם, וזהו שאמר לו הקב"ה בא אתה אל התבה ואין נתפס בעון הדור, יען כי אותך ראיתי צדיק לפני לפני דייקא ולא לפניהם כי לפניהם לא היית צדיק ע"כ אין אתה נתפס בעבורם: מו) ויאמר ה' לנח בא וכו' אל התבה כי אותך ראיתי צדיק לפני [ וברש"י ולא נאמר צ"ת שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו] וכו' אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וכו' שנים שנים באו אל נח אל התיבה ][ וברש"י שבאו מאליהן] וכו' בשנת שש מאות שנה לחיי כח וכו' נבקעו כל מעינות וכו' בעצם היום הזה בא כח ושם וחם ויפת בני נח ואשת כח ושלשת בניו אתם אל התבה ובמסורה בעצם היום הזה בא נח וכו' בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ד' ממצרים. ונ"ל לפרש המשך הפ' והמסורה דהכה אחז"ל דביאת כח להתבה הי' בדרך עונש כי הרבה רוח והצלה לפני השי"ת להצילו בלא התבה וחטא במה שלא הקריב קרבן קודם המבול כמבואר בזוה"ק שנית שלא הוכיח דורו שיעשו תשובה דגם הוא חטא ועשה תשובה ונתקבלה תשובתו, שלישית חטא במה שלא התפלל על דורו כמו אברהם על אנשי סדום כמבואר במדרש, אמנם האלשיך הק' ז"ל כתב דביאת נח להתבה לא הי' בדרך עונש כי צ"ת הי' והי' הכרח לבוא לתבה כי מי המבול הי' רותחין כתחז"ל ברותחין קלקלו וברותחין נדונו. והכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים ולא הי' לו הצלה אם לא בא להתבה עכ"ד, אמנם יש לומר דלא חטא נח כלל ובא אל התבה לא בדרך עונש אלא כדברי האלשיך ז"ל, דהנה איתא באור יקרות דמש"ה לא הקריב נח קודם המבול דהא אחז"ל שהשחית כל בשר אפילו בהמה