בנין דוד א נ
Binyan David part1 50 · בנין דוד א · free full Hebrew text
Open in the reader →שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וזש"א הקב"ה ופתח התיבה היינו הפתח של תיבות אות ה' בצדה תשים להורות דבע"ת עדיף מצדיק עכדפח"ח ולפי"ז מובן ההמשך צהר תעשה לתיבה כנ"ל להפך מדה"ד לרחמים, ואל יפלא בעיניך הלא אתה בע"ת אמר לו הקב"ה ופתח התיבה בצדה תשים שהיא למעלה מפתח דלמטה דנשמע מזה דבע"ת עדיף מצדיק, ע"כ תיכול לעשות מצרה צהר כנ"ל. ודו"ק: לה) ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ והקמותי את בריתי אתך ובאת אל התבה ונ"ל עפי"ד מוחז"ל בישמח משה לפ' הפ' ויאמר ד' אמחה את האדם וכו' ונח מצא חן בעיני ד' דהנה גם מדה"ר הסכים למדה"ד לכן כתיב ויאמר ד' אמחה וכו' דהוא מדה"ר והרי קיימ"ל בדיינים דאם אמרו כולם חייב הוא זכאי, והרי השי"ת שומר ג"כ את התורה ומדוע הביא את המבול, ולכן אמרה תוה"ק ונח מצא חן בעיני ד' א"כ הי' קצת זכות בעולם ול"ה כולו חייב לכן יצאו דור המבול לחייב עכ"ד הנחמדים, [וכ"כ אמר הקדושת לוי ז"ל לפ' באין מליץ יושר מול מגיד פשע א"כ הוה כלו לחוב, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט דהדין כלו חייב זכאי, וצדקינו במשפט המלך המשפט דגם הקב"ה שומר משפט תוה"ק ודפח"ח [ועי' בחוות יאיר דמבואר להיפך דבבי"ד של מעלה אינו חייב רק בכלו חייב ע"ש] והכה בכזה"ק כ' לתרץ דלמה נאמר המבול מים כפל, עפי"ד המדרש דנשתנה סדרו של עולם דהמטר יורד ואח"כ התהום עולה, והכא הי' להיפך כמו שכ' נבקעו כל מעינות תהום וכו' והדר ואריבות השמים נפתחו, וידוע דמים התחתונים הי' רותחים והעליונים צוננים ומים התחתונים שהי' רותחים נקראים מבול מפני שבלו את הכל לכן כ' מבול מים דמקודם בא מים התחתונים ואח"כ העליונים וע"ש בד"ה אם דמים העליונים הוא מצד מדה"ר והתחתונים מצד מדה"ד וסדר העולם מתחלה בא הגשם מלמעלה מדה"ר ואח"כ נמשך אחריו מים התחתונים מצד מדה"ד ונתבטל מדה"ד במדה"ר, וכאן הי' להיפך כי באו מים מלמטה מדה"ד ואח"כ בא מים העליונים מדה"ר ונתבטל במדה"ד לכן אמרו חז"ל שבדור המבול נתהפכה מדה"ר למדה"ד עכ"ד הנחמדים ע"ש, ולפי"ז נבוא לביאור הפ' ואני הנני מביא את המבול מים, מקודם יבוא מים התחתונים ואח"כ העליונים א"כ יתבטל מדה"ר שיהי' כולו מדה"ד כנ"ל, א"כ יהי' כלו חייב וקיימ"ל כלו חייב זכאי דהא הקב"ה שומר את התורה, ולכן אמר הקב"ה והקמותי [באבן עזרא ואקיים] את בריתי [התורה שנקראת ברית] אתך ובאת אל התבה, ר"ל עמך בזה שאתה תנצל ואיכא עוד קצת זכות בעולם כדברי מוחז"ל הנ"ל. ודו"ק ונכון: לו) עויל"פ הנני מביא את מבול מים וכו' לשחת כל בשר וכו' ובאת אל התבה וכו', עפי"ד הכזה"ק הנ"ל דהמבול הי' מים התחתונים מדה"ד והמים העליונים הי' מדה"ר, ונתבטל מדה"ר במדה"ד ונתהפכה גם מדה"ר לתדה"ד כנ"ל, והכה בתו"ת כ' על מחז"ל שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין, שכל גדול הדור ששקול נגד הדור כולו הקב"ה נותן כל הדור תחת מדה"ר וגדול הדור בחלקו של מדה"ד וזהו הענין של רחב"ד. אך הקשה א"כ למה לא נענש כח שיהי' בחלקו של מדה"ד והעולם כולו יתקיים במדה"ר, ותירץ דנתהפך אז מדה"ר למדה"ד ולא הי' מדה"ר כלל ע"ש. ולפי"ז מובן הפ' הנני מביא מבול מים א"כ נתהפכה מדה"ר למדה"ד כנ"ל וזהו לשחת כל בשר ובאת אל התבה אתה וכו' כיון דליכא מדה"ר כלל בעולם כדברי התו"ח הנ"ל. והבן: לז) ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רות חיים ותיבות רוח חיים כמיותר, וכ"ל בדרך צחות עפי"ד התכלת מרדכי לפרש דברי הרש"י ואני הנני מביא הנני מוכן עפיד"ק של הגה"ק שר שלום מבעלז ז"ל, שביאר דברי הש"ס ריש מגילה על העץ אשר הכין לו תנא לו הכין הכוונה דענין הכנה לא שייך אלא למצוה ולא לעבירה לתלות את מרדכי, ולזה תנא לו הכין לתלות את המן והוה דבר מצוה עכדה"ק, והנה אחז"ל דאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה אלא ברשעים שנתמלא סאתן דמצוה לאבדם כמבואר בזוה"ק, ולכן אמר הקב"ה ואני הנני וכו' דהוה מצוה, ולכן כ' רש"י הנני מוכן כי במצוה שייך הכנה ודפ"ח ונודע כי פ"א אמר כ"ק מוח"ז רבינו הדברי חיים ז"ל שאין מצוה לקבור ולאבד את הרשעים והראי' כי אחז"ל כשיצאו בכ"י ממצרים הי' בלא מצות רק פסח ומילה, הלא בג' ימי אפלה קברי את הרשעים ומוכח שאין זה מצוה, והשיב לו בנו כ"ק דו"ז הגה"ק מגארליץ ז"ל דשם הי' רשעים מתים אין מצוה לקברם אבל רשעים חיים מצוה לקברם שלא ישחיתו לכלל ישראל ודפח"ח, וזש"א ואני הנני שהקב"ה מייחד את שמו על המבול יען שמצוה הוא לשחת כל בשר אשר בו רות חיים דרשעים אשר הם חיים מצוה לאבדם מעל פני הארץ. והבן: לא) ואני הנני מביא את מבול וכו' ובאת אל התבה וכו' ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה, ונ"ל ההמשך דנודע הקו' בענין הידיעה והבחירה הא השי"ת יודע הכל א"כ הידיעה מכריח לאדם על טוב או רע ומדוע איכא שכר ועונש, ואמר הרמב"ם ז"ל לתרץ כי לא מחשבותי מחשבותיכם ושנים כאחד אמיתיים השי"ת יודע והבחירה חופשית עכ"ד