בנין דוד א מט

הנביא, היינו שלא הוכיח אותו ברבים רק בא אליו להוכיחו בסתר, והא דלא הוכיח אותו ברבים אלא בצנעה הטעם משום כאשר בא אל בת שבע, היינו דכמו שהמעשה הי' בהסתר דהא בא אל בת שבע בסתר לכן הי' התוכחה ג"כ בסתר. ודו"ק: לא) וירא וכו' קץ כל בשר וכו' עשה לך תבת וכו' בא אתה וכו' צדיק לפני ונ"ל דאיתא בזה"ק מש"ה לא הגין נח על הדור דהי' לו להקריב קרבן קודם המבול ע"ש. ובנזה"ק איתא דמש"ה לא הגין על הדור דלא הי' צדיק גמור. ויובן עפיד"ק של העבודות ישראל ז"ל דלהיות צדיק גמור הי' צריך סעד מהקב"ה ובלא סעד הי' צדיק ולא גמור מש"ה לעיל כתיב צ"ת יען את האלקים התהלך כח וברש"י ע"י סעד אבל בלא סעד אמר הקב"ה כי אותך ראיתי צדיק לפני בלא תמים עכדה"ק, והנה באור יקרות כ' דמש"ה לא הקריב כח קרבן קודם המבול דבזבחים [ק"ח ע"א] פריך לה הש"ס איך הקריב כח קרבן הא רובע ונרבע פסולין למזבח, ומשני כל שקלטתו התבה בידוע שלא השחיתו דרכם, א"כ קודם שבא לתיבה ל"ה יכול להקריב מחשש רובע ונרבע ודפח"ח ולפי"ז מובן ההמשך הפ' וירא א' כי השחית כ"ב את דרכו ובסנהדרין [ק"ח ע"ב] מבואר שהי' רובע ונרבע ע"ש א"כ לא חטא כח שלא הקריב קרבן קודם המבול א"כ הי' לו להגין על הדור ועכצ"ל כנ"ל דבלא סעד מהקב"ה לא הי' צדיק תמים היינו גמור אלא צדיק בלא תמים לכן אמר לו הקב"ה והנני משחיתם ועשה לך תבה וכו' ולא הגין על הדור, יען כי אותך ראיתי צדיק לפני היינו צדיק בלא תמים לכן לא הי' יכול להגין על הדור. ודו"ק: לב) ויאמר וכו' קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס ונ"ל עפי"ד מהר"י מוסקאטי ז"ל הובא בשב שמעתתא בהקדמה בהא דאאחז"ל קידושין מ' ע"ב] דהעולם נידון אחר רובו. היינו אם איש אחד הוא רוצח וא' גנב וא' מקבל שוחד וכדומה אזי אמרינן איסורין מבטלין זה את זה כמבואר בזבחים [ע"ח ע"א] פיגול ונותר וטמא שבללן ואכלן פטור דמבטלן זה את זה ע"ש א"כ ה"ה אם רוב העולם אינם רוצחים וכדומה מבטלין זה את זה דעכ"פ רוב העולם אינם רוצחים, אבל אם עוברים רובם על לאו אחד אזי לא שייך עוד ביטול וזהו שהעולם נידון אחר הרוב היינו עבירה מסוג אחד עכ"ד. וזהו שאמר הקב"ה לכח כי מלאה הארץ חמס מסוג אחד ולא שייך ביטול לכן והנני משחיתם. והבן: לג) עשה לך תבת וכו' ואיתא במסורה עשה לך שתי חצוצרות, ונ"ל עפי"ד המפורשים לפרש מאיבי תחכמני, דיכולים ללמוד איך לעבוד את השי"ת במסנ"פ בראות עבודות הרשעים במסנ"פ להרע, וזש"א יעקב אבינו עם לבן גרתי ברש"י ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים, היינו לעשות במסנ"פ כמותו וז"פ ויבא עמלק וכו' ברפידים ואחז"ל ללמד שרפו ידיהם מן התורה והמצות, דאחז"ל דבא ד' מאות פרסה להלחם עם ישראל ולא חס על טורח הדרך למען רשעתו, ומזה למדו כי עבודתם הי' ברפיון ידים כנגד עבודת עמלק עכ"ד, והכה איתא באוהב ישראל ז"ל שמעתי בשם הה"ק הר"ר בער ז"ל שאמר אלו הדיבורים עשה לך שתי חצוצרת, נוטריקין שתי חצי צורות עכ"ד הק', וראיתי בקדושת יו"ט לכ"ק דו"ז הגה"ק ז"ל, לפרש עפי"ד חז"ל קידושין [כ"ח ע"א] דלעולם יראה אדם א"ע חציו חייב וחציו זכאי וכו' עשה מצוה אחת אשרי לו שהכריע א"ע ואת העולם כלו לכף זכות עשה עבירה אחת וכו' ע"ש וז"פ עשה לך שתי חצי צורות שידמה שחציו זכאי וחציו חייב, ואז יראה לעבוד את השי"ת בכל לב ונפש שיכריע לכף זכות עכ"ד דפח"ח, ולפי"ז מובן המסורה הנ"ל דכ"ז שהי' כח עם דור המבול הי' לו ממי ללמוד לעבוד את השי"ת דמאיבי תחכמני כנ"ל, אבל כאשר ראה שהשי"ת מצוה אותו לעשות התבה וכולם יאבדו, דאג שלא יהי' לו ממי ללמוד לעבוד את השי"ת בכל לבבו במסנ"פ לכן אמרה המסורה עשה לך שתי חצוצרות כנ"ל שתי חצי צורות שיחשוב שהעולם חציו זכאי וחציו חייב ואם עשה מצות אחת מכריע א"ע ואת כל העולם לכף זכות ואם עשה עבירה וכו' ועי"ז יעבוד השי"ת בכל לב. והבן: לד) צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים, ונ"ל דראיתי לפרש צהר תעשה וכו' עפימש"א חז"ל צדיקים מהפכין מדה"ד למדה"ר ועושים מתיבת צרה תיבת צהר להאיר וזש"א הקב"ה לכת צהר תעשה לתבה היינו לתיבת צרה תעשה שיהי' צהר ואל אמ"ה ר"ת אלקים מדות הדין תכלנה מלמעלה ע"י שתכלה מדה"ד מלמעלה היינו בשמים ודפח"ח, אמנם הלא מבואר לעיל אות י"ג דכח הי' בעל תשובה ואי אמרינן דבע"ת עדיף מצדיק שפיר יכול בע"ת ג"כ להפך מדה"ד למדה"ר, אבל א"נ דצדיק עדיף א"כ לא יכול כח להפך מדה"ד למדה"ר, והנה בתפארת יונתן כתב לפרש ופתח התבה בצדה תשים עפי"ד הש"ס מנחות [כ"ט ע"ב] דמש"ה יש לו לאות ה' פתת קטן מן הצד לקבל בע"ת, ופריך הש"ס ולעיול בהך פתח דלמטה ומשני דלא מסתייעא דהבא לטהר מסייעין לו לכן עשה הקב"ה פתח קטן בפני עצמו למעלה מהפתח דלמטה וה"ט דצדיק נכנס בפתח דלמטה ובע"ת בפתח דלמעלה דגדולים בע"ת מצדיקים דבמקום