בנין דוד א מז

עביד בהי דינא לאוביד לון מעלמא בלא זמנו עכ"ל, ולפי"ז מובן דברי הזה"ק נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו א"כ לא משתתף עם אנשי דורו א"כ ע"כ כבר הגיע זמנם לאבוד אותם, לכן באבוד רשעים רנה. והבן: כה) ולפי דהזה"ק הנ"ל יל"פ המשך הפ' בפ' בשלח וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וכו' אז ישיר משה ובנ"י וכו', דהנה אחז"ל דאדם הניצול בזכות עצמו זוכה ורואה במפלת שונאיו ואם אינו ניצול בזכות עצמו אינו רואה במפלת שונאיו, והכה הי' מקום לומר דהא דנאבדו המצרים אף שלא הי' עוד זמנם לאבדם מ"מ נאבדו יען שנשתתפו ישראל עמהם כדברי הזוה"ק הנ"ל או דיכולים לומר דלא נשתתפי ישראל עמהם אלא שכבר הי' הזמן לאבדם, ומדחזו בנ"י במפלת המצרים מוכח שלא השתתפו עמהם ונגאלו בזכות עצמם, א"כ ע"כ כבר בא הזמן לאבדם ובבא הזמן אז אמרינן באבוד רשעים רנה כדברי הזוה"ק הנ"ל, ולפי"ז א"ש ההמשך וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים א"כ מוכח דלא השתתפו עמהם, וע"כ הא דנאבדו דכבר הגיע זמנם ע"כ שפיר אז ישר משה ובנ"י את השירה וכו' כי בבא הזמן אז באבוד רשעים רכה. והבן וב"ה כי הוא דבר נכון: כו) ותשחת וכו' וירא א' וכו' כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ויאמר א' לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס, ובבעה"ט חמס בגימטריא גיהנם וצ"ב, ונ"ל דאחז"ל כי השחית כל בשר את דרכו שהשחיתו זרע לבטלה, והנה בתוס' סנהדרין [ט"ז ע"ב] ד"ה והא מבואר דב"נ אינם מוזהרים בהשחתת ז"ל כיון שאינם מצווים על פו"ר ע"ש, וכ"כ התוס' יבמות ][י"ב ע"א] ד"ה שלש לענין נשים ועי' ברשב"א נדה [י"ג ע"א], אמנם מדברי התוס' חגיגה [ד' ע"ב] ד"ה לא נראה דגם ב"נ מצווה על פו"ר וע"ש במהרש"א שתמה עליו ועי' במל"מ מלכים פ"ו ה"ז ועי' בשד"ח כללים אות ז' כלל כ' דמפורש בשאלתות פ' ברכה דב"נ מצווה אפו"ר ע"ש, והיטב אשר דיבר בזה האהל דוד יבמות ס"ג ע"ב עפי"ד הש"ס הנ"ל דס"ל לבן עזאי דכל אדם שאינו עוסק בפו"ר כאלו שופך דמים שנאמר שופך דם האדם באדם דמו ישפך וכתוב בתרי' ואתם פו"ר ע"ש והרי בן עזאי ס"ל דדרשינן סמוכין ביבמות [ד' ע"א] ע"ש, לכן ס"ל דאם אינו עוסק בפו"ר כאלו שופך דמים אבל למד"א דלא דרשינן סמוכין אינו כאלו שופך דמים, ולפי"ז למד"א דדרשינן סמוכין והוה כאלו שופך דמים שפיר ב"כ מצווה על פו"ר דהא מצווה על שפיכות דמים אבל למד"א דלא דרשינן סמוכין אין ב"נ מצוה על פו"ר ע"ש, [והגם דקרא דשופך דם וכו' ואתם פו"ר נאמרה אחר המבול, א"כ י"ל דקודם המבול לא הי' מצווים על פו"ר, אמנם י"ל לפי"ד הרש"י ז"ל בראשית עה"פ ולמך שבעים וכו' וז"ל ונשיו פורשות ממנו משקיימו פו"ר עכ"ל והרא"ם הקשה הא פו"ר אינה בכלל ז' מצות ותירצו המפורשים דס"ל לרש"י דהוא בכלל שפיכות דמים דחשיב לה ונצטוו עוד מאדה"ר ועי' סנהדרין [נ"ט ע"ב ובתו' שם ואכמ"ל] א"כ לפי"ז למאן דדרוש סמוכין ומצווה על פו"ר מצווה כמי על השחתת ז"ל אבל למאן דלא דרוש סמוכין ואינו מצווה על פו"ר אינו מוזהר על השחתת ז"ל, והנה טעם פלוגתתן אי דרשינן סמוכין או לא מבואר בהגהות מוהר"צ יבמות [ס' ע"א] אי תורה מגילה מגילה כתבה אי חתומה נתנה, דאי מגילה מגילה כתבה לא נאמרה בפעם א' רק במשך ארבעים שנה פעם שנה זו ופעם בשנה אחרת ואיך שייך למדרש סמוכין כיון שלא באו המצות בפעם אחד[ משא"כ משנה תורה ס"ל לכ"ע דדרשינן סמוכין כיון שבא הדיבור בפעם א' ממשה רבינו לישראל] אבל למאן דס"ל דחתומה כתבה שפיר דרשינן סמוכין דנתנה בפעם אחד ע"ש ודפח"ח. והנה כתוב לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק ופליגו בסנהדרין [קי"א ע"א] לר"ל מי שעובר חק א' כאלו עבר על כל התורה כלו וכופל לגיהנם. ור"י ס"ל מי שמקיים אפילו חוק אחד כאלו קיים כל התורה וניצול מגיהנם ע"ש, ומצאתי בפתח האהל מקדמון ערך יצר טוב, וז"ל זה דסובר ופערה פיה לבלי חוק מי שעובר חוק א' כאלו עבר על התורה ע"כ סובר כמד"א דתורה מגילה מגילה נתנה דכיון דתורה מגילה נתנה א"כ אין למצוה זו שום דיבוק וחיבור עם המצוה שאחריו מאחר דלא בהדי הדדי נתנו ולמאן דסובר ופערה פיה מבלי חוק אי שמקיים חוק א' כאלו קיים כל התורה סובר כמד"א דתורה חתומה נתנה ומאחר דהמצות כולם כאחד כאמרו ינשכו לפי"ז כיון דמקיים מצוה אחת כאלו קיים כל התורה ודו"ק עכ"ל, [וצ"ע דהא ר"ל ס"ל מי שעובר חוק אחד וכו' וס"ל בגיטין ס' ע"א חתומה נתנה, ור"י ס"ל אפילו מקיים חוק אחד וכו' ס"ל מגילה מגילה נתנה ע"ש והבן] והנה כתוב אצל דור המבול וירא ד' כי רבה רעת האדם וכתבו המפורשים דהעבירות רבו על המצות אבל עכ"פ החזיקו איזה מצות, ולפי"ז יבואר על נכון הפ' הנ"ל, וירא א' את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו בהשחתת ז"ל, יען דסברו אנשי דור המבול דב"כ אינו מצווה על השחתת ז"ל כיון דב"נ אינו מצווה על פו"ר, וס"ל דלא דרשינן סמוכין כדברי האהל דוד הנ"ל, וה"ט דלא דרשו סמוכין דס"ל דהתורה מגילה מגילה נתנה כדברי מוהר"צ חיות, א"כ ס"ל כמד"א ופערה פיה מבלי חוק דאם לא קיים אפילו