בנין דוד א מה

יהי' בנ"י צדיקים כמו כח שהי' צדיק רק כנגד הדור אפ"ה הצילו השי"ת ע"ש. ולפי"ז מובן דברי הזוה"ק דנת איש צדיק תמים הי' בדורותיו רק נגד אנשי דורו ואפ"ה הצילו השי"ת כ"כ ועמך כלם צדיקים כנגד אנשי הדור לכן לעולם יירשו ארץ לגאול אותנו במהרה. והבן: יג) נח איש צדיק תמים הי' וכו', ונ"ל דאיתא בזרע ברך על הא דאיתא במדרש הן צדיק בארץ ישולם זה נח שגם כח חטא אלא עשה תשובה ונתקבלה תשובתו לכן הי' צדיק, אמנם העיר דהא אין תשובה מועיל בבן נח, וראיתי ביד אבי שלום לתרץ כי תשובה הוא מבינה ששם אין מגע עכו"ם אבל נח הי' מושלם בשש קצוות והי' כאחז בבינה כדאיתא בזוה"ק בפרשתן לכן הי' מועיל תשובתו, וה"ט דנאחז בבינה דלמד תורה כמו שאחז"ל ע"ש. והנה כבר הקשו הקדמונים איך למד נח תורה הא אסור לב"נ ללמוד תורה ותירצו דה' דב"נ אסור ללמוד תורה שהוא ערל אבל כח שנולד מהול כמבואר בזוה"ק דלכן הי' נקרא תמים שנולד מהול והנימול מותר ללמוד תורה עכ"ד. ולפי"ז מובן ההמשך נח איש צדיק הגם שחטא מ"מ הי' צדיק דנתקבלה תשובתו כיון שהי' לו אחיזה בבינה דלמד תורה דהי' מותר לו ללמוד תורה דלא הי' ערל דנולד מהול, וזהו תמים הי' שנולד מהול לכן הי' צדיק דנתקבלה תשובתו והבן ונכון הוא בס"ד: יד) נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך כח, ונ"ל עפי"ד רש"י ז"ל בע"ז [ה' ע"א] דתמים היינו עניו ושפל רוח ע"ש. והנה בהא דפליגי חז"ל דחד אמר אני את דכא אשכון וח"א אתי דכא ראיתי בשם הגאון מו"ה רש"ק ז"ל דאו"א דברי אלקים חיים דאם הדור המה זכאין אזי משרה השי"ת שכינתו למטה והיינו את דכא, וכשאין הדור זכאין ואינם ראוים להשרות שכינתו בתוכם אזי השי"ת מגביה את הצדיק שהוא עניו למעלה והיינו אתי דכא עכ"ד. ולפי"ז מובן הפסוק כח איש צדיק תמים שהי' עניו כנ"ל, והי' מהראוי שהשי"ת ישכון שכינתו למטה אבל הי' החסרון הי' בדורותיו ובמדרש בדור של רשעים א"כ אינם ראוים להשרות שכינה הק' למטה, לכן את האלקים התהלך נח היינו שלא ירד השי"ת למטה שכינתו רק הגביה אותו למעלה היינו אתי דכא, שאת האלקים התהלך נח ולא שהאלקים הלך עם כח למטה. והבן: טו) אלה וכו' את האלקים התהלך נח בתרגום בדחלתא דד' הליך כח, ובספורנו וז"ל הלך בדרכיו להיטב לזולתו, ובבעה"ט האלקים התהלך נח סופי תיבות חכם, ונ"ל עפיד"ק של הגה"ק מרן מראפשיטץ ז"ל שאמר שצריך האדם להיות ירא שמים וטוב לב וחכם. כי אם הוא ירא שמים בלא חכמה הוא שוטה, ואם הוא טוב לב בלא יראת שמים הוא בעל תאוה, ואם הוא חכם בלא יראה הוא אפיקוריס עכדה"ק, וזאת אמרה תוה"ק שהי' לנח יראה שמים דאת האלקים התהלך נח בדחלתא דד' הליך כת וגם הי' טוב לב כדברי הסופורנו להיטב לזולתו וגם הי' חכם כדברי הבעה"ט. והבן: טז) נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח ויולד נח שלשה בנים את שם את חם, וברש"י ז"ל את האלקים וכו' דנח הי' צריך סעד לתומכו, ומקשים דאם הי' צדיק תמים מדוע הי' צריך לו סעד, ונ"ל עפי"ד הפלאה הובא בח"ס ז"ל דלפעמים צדיק גמור עושה מעשים שאינם ראוים לו הוא מפאת שעתיד לצאת ממנו זרע שאינו הגון ובעוד שנשמתו גנוזה אצלו מתעוררו לעשות דבר שלא כדת וכן להיפך אפילו רשע עושה לפעמים מעשים טובים כי גנוזה אצלו נשמה של צדיק אשר מעוררו לטוב עכ"ד א"כ שפיר הי' צריך כח סעד שלא יעשה מעשים שאינם ראוים לו, יען כי הלא הי' גנוזה אצלו נשמה שאינו טהורה הוא חם, וזש"א הכ' כח איש צדיק וכו' ואפ"ה את האלקים התהלך כח והי' צריך סעד, יען ויולד נח וכו' את שם את חם א"כ כשמת חם היתה גנוזה אצלו לכן הי' צריך לו סעד לתומכו. והבן: יז) נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך כח ויולד כח שלשה בנים ואחז"ל בדורותיו שהאריך ימים שהי' חי שלשה דורות ובספורנו את האלקים התהלך כח הלך בדרכיו להיטב לזולתו והוכיח בכי דורו ע"ש. ונ"ל עפי"ד הח"ס ז"ל לפרש הפ' והותירך ד' לטובה בפרי בטנך עפי"ד הרמב"ם ז"ל שכ' שאשרי מי שמשלים שנותיו במהרה שקונה שלימות נפשו בעוה"ז בזמן קצר ולא צריך להאריך ימים, א"כ הזקנה לא יהי' תפארת להצדיק כי כראה מזה שלא הגיע עוד אל תכלית שלימותו, אולם האמת שגם הצדיקים זוכים לזקנה כי הקב"ה מאריך ימיהם אף שאינם צריכים להשלמת נפשם כדי שידריכו את אחרים להיטב לזולתו להוכיח להם ויזכו את הרבים, ובפרט אם יש להם בנים נצרך להם אריכות ימים להדריך את בניהם, וז"פ והותירך ד' לטובה שתשאר בחיים ולא יהי' לרעה יען כי לא השלמת עוד את עצמך אלא לטובה בפרי בטנך עבור להדריך את ב"ב ודפח"ח. וזש"א הכ' כח איש צדיק תמים ואפ"ה הי' בדורותיו שהאריך ימים בכמה דורות, יען את האלקים התהלך כח ובספורנו הלך בדרכיו להיטב לזולתו והוכיח את בני דורו, וגם ויולד כח שלשה בנים א"כ הי' מהצורך האריכות ימיו אף שהי'