בנין דוד א מב

עשרה זכרים ומאה נקבות, יכול ליקח כל זכר עשרה עשרה נקבות, ואם יולד עוד זכר לא כולד רביה בעולם רק מה שהוא כולד, דהא הזכרים שהיו כבר בעולם יכלו ליקח כל הנקבות ואין העולם צריכים להזכר שנולד מעכשיו, אבל אם כולד נקבה עוד בא רביה לעולם מה שלא הי' בתחילה, אבל למי הוא הטובה, להעולם יותר טובה כשנולדה נקבה, אבל למי שנולד לו, יותר טובה כשנולד לו זכר, משום דזכר אחד יכול לישא כמה נקבות ויהי' לו זרע מכל אחת ואחת לאפוקי כשנולדה לו נקבה אין לו זרע רק מהנקבה אחת ותו לא, וזהו שנחמו אביו רביה בא לעולם פי' שלעולם יותר טובה כשבא לעולם נקבה דרביה בא מחדש מה שלא הי' בתחלה, ובר קפרא אמר לי' תנחומין של הבל ניחמך אביך דהטובה הוא לעולם אבל לך הי' הטוב יותר כשהי' כולד זכר והזכר ישא נקבות הרבה ויהי' לו בנים מרובים עכדפח"ח ושפ"י: והיוצא לכו מזה דאם כולד בן זכר לאביו אז נייחא לו שיהי' לו הרבה זרע, אבל הטובה ההוא אינו להעולם כי להם ניחא יותר בנקבה שתוכל להוליד כל זרע חדש וכ"ז כשהעולם כמנהגו נוהג, משא"כ כאן בדור המבול שנגזרה גזירה לאבד כל העולם ולא ישארו רק נח וב"ב ומהם יתהווה ויתחדש העולם, אז ממילא כמו שהטובה לנח בזכרים כמו"כ להעולם כי כל אחד ואחד יוכל ליקח כו"כ נשים ולהרבות מהם בנים ובנות, משא"כ אם היו הג' נולדים נקבות לא הי' יכולים להנשא רק לג' אנשים, ולפי"ז יתכן היטב דברי המדרש אלה תולדות נח נח וגו' שם חם ויפת ובמדרש משו"ה נכפל שמו דכייתא לו ובייתא לעולם, אע"פ שהנולדים זכרים היו ולא נקבות, ומפרש המדרש הטעם כעבור סופה ואין רשע זה דור המבול שעתידין לאבד מן העולם וצדיק יסוד עולם זה נח שממנו נתייסד ונברא העולם, א"כ כמו שהוא טובה לאב אם נולד זכר כמו"כ היה כאן טובה גם בזכרים שיכולים ליקח כו"כ נשים ולהרבות בני אדם לשבת העולם, א"כ הוה שפיר נייחא לו ונייחא להעולם. ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד מאוד: ב) אלה תולדות נח וכו' ויולד נח שלשה בנים ולעיל נאמר ונח מצא חן בעיני ד', וכ"ל בהקדם דברי הה"ק מוה"ח מקאסוב ז"ל, שאנו רואים חסידים ואנשי מעשה ובניהם סרו מדרך השי"ת, דיש לנו ב' סוגי מצות מצות שבין אדם למקום ומצות שבין אדם לחבירו להיות נושא ונושא באמונה שלא להנות ממון של אחרים, דאם נהנה מממון של אחרים לגזל יחשב ואזי הבנים נתפשטו מגזל המוליד טבע רע, לכן ח"ו התולדות פורקים מעליהם עול מלכות שמים עכ"ד הק', וכ"כ איתא בישמח משה מכ"ק מוח"ז הגה"ק ז"ל בפ' בחקותי וקדמו בזה הגאון הר"ר יונתן ז"ל, לפ' הפ' [ישעי' י"א] וארי' כבקר יאכל תבן, דהנה איתא בס' הפליאה אשר הארי יש לו כל סימני טהרה אפ"ה אסר לכו השי"ת לאכלו, יען כי נתפטם מגזל ואוכל החיות טמאות אשר מולידים לו טבע רע, אבל בעת הגאולה שיהי' שלום בין החיות וגר זאב עם כבש, ולא יאכל הארי את החיות רק יאכל תבן ממילא יהי' הארי כבקר וצאן, וז"פ וארי' כבקר שיהי' בעת הגאולה בהמה טהורה הראוי לאכילה כמו הבקר, והטעם כי יאכל תבן ולא יאכל את החיות ודפח"ח ולפי"ז יש לפרש הפ' בתהלים הושיעה ד' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם, הכוונה שמבקש דהמע"ה שיעזור ה' כי גמר חסיד כי הבנים אינם מתנהגים בדרכי התורה והיראה והגורם לזה כי פסו אמונים מבני אדם כי אינם נושאים ונותבים באמונה ונתפטמו הבנים מדברים האסורים, והכה איתא בספה"ק דעיני השי"ת מרומזין דבעין א' משגיח על מצות שבין אדם למקום ובעין אחד משגיח על מצות שבין אדם לחבירו, והנה איתא במדרש דדור המבול לא ילדו זכרים מפני שהי' שטופים בזמה, ומבואר בדרוש לשמואל דה"ט דהוליד כח ג' בנים זכרים כי יהי' צדיקים ע"ש, ולפי"ז מובן הסמיכות ונח מצא חן בעיני ד' היינו הן במצות שבין אדם למקום והן במצות שבין אדם לחבירו לכן אלה תולדות נח וכו' את שם וכו' דנולדו לו בנים זכרים דלא יתפטמו מממון של אחרים, ויהי' בנים כשרים. והבן: ג) עוי"ל ונח מצא חן וכו' אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' וכו' עפי"מ דראיתי לפ' הפ' תהלים קיב אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד גבור בארץ יהי' זרעו דור ישרים יבורך, דהנה אחז"ל אשרי איש היינו שעובד השי"ת בהיותו איש מימי הבחרות, דזה העובד ה' עוד מימי הבחרות בעת רתיחת דמים וגובר את יצרו לגבור יחשב, לא כן העובד ה' בימי הזקנה ובימי הבחרות סר מדרכי ה' הגם כי הקב"ה מקבל שבים בכל עת כי לא ידח ממנו נדח, אבל לגבור לא יחשב. וגם העובד ה' מנעריו ילמדו בניו ג"כ לילך בדרך הישר, לא כן איש שעזב ימי הנערים ושב לה' בימי הזקנה, הבנים כבר סרו מהשי"ת וישארו בקלקולם, וז"פ הפ' אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד היינו שהוא ירא ה' בעודו איש בימי הילדות, ויש שני מעלות א' גבור בארץ יהי' שנקרא גבור הכובש את יצרו, שנית זרעו דור ישרים יבורך, יראה זרע ברך ה' עכ"ד ואיתא במד' כח איש צדיק תמים הי' כל מקום שנאמר הי' הוא מתחילתו עד סופו שהי' נח צדיק מנעריו עד הזקנה ע"ש. ולפ"ז מובן הסמיכו' ונח מצא חן בעיני ה' אלה תולדות, ואחז"ל בזכות