בנין דוד א לח

יכול לגאול אותנו, לכן אמר מזמור שיר ליום השבת לעולם שכולו שבת. והבן: עז) ולפי"ז יל"פ הפ' כה אמר ד' צבאות מלך ישראל וגואלו אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין א' דלכאורה איך יגאל הקב"ה אותנו הא גירש אותנו ועכ"צלל כנ"ל דכ"ע דילי' דמבלעדי אין א', וזהו כה אמר ד' וכו' וגואלו שיגאל אותנו, יען כי אני וכו' ומבלעדי אין א' ולא מהני הגירושין. והבן: אש עח) וידע אדם וגו' ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר וכו' ויקרא את שמו שת וכו' ויהי' כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים, ונ"ל דהנה הא דאמרה כי שת אלקים זרע אחר, ובמדרש שהיתה שמחה שינא דוד המלך מהם שבא מזרע אחר מרות המואבי', ומבואר שם במדרש פי"ד כי דוד המלך כולד כפל רק אדם הראשון נתן לו משנותיו שהי' שנותיו קצובים אלף שנה ונתן לדהמע"ה משנותיו שבעים שנה ע"כ לא חי רק תתק"ל שנים ע"ש. והנה בספר יסוד העבודה כתב לפרש מקרא הנ"ל ויהי' כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים. דתיבת אשר ח הוא לכאורה כמיותר דלא נכתב כן בשאר הדורות: וכ' לפרש עפי"ד המדרש הנ"ל דשנותיו הי' קצובים אלף שנה אך נתן לדוד ע' שנים ע"כ לא חי רק תשע מאות ושלשים שכה, וז"פ ויהי' כל ימי אדם אשר חי היינו ימי חיו לא הי' רק תשע מאות שנה ושלשים. אבל שנותיו הקצובים ה' באמת אלף שנים ודפח"ח. ולפי"ז נכון ההמשך ויקרא את שמו שת יען כי שת לו הקב"ה בן אחר היינו שדוד המלך יצא ממנו כנ"ל ולכאורה הלא יהי' כפל. ולזאת אמרה התוה"ק ויהי' כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים. א"כ נשאר ע' שנים לדוד המלך. ושפיר גדלה שמחתם כי שת אלקים זרע אחר זה דהמע"ה והבן ונכון הוא בס"ד: עט) ותקרא שמו שת כי שת לי א' זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין. ודקדק האלשיך הק' ז"ל דמנא ידעה שהבן הזה הוא תחת הבל ועוד למה נאמר כי הרגו קין והלא כבר נודע זאת מי הרגו. וכ"ל עפי"ד הש"ס ברכות [ז' ע"ב] מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו ופריך הש"ס מזמור לדוד קינה לדוד מיבעי לי' ארשב"א למהד"ד וגו' כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך הי' עצב אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזי דאבשלום הוא שמת משו"ה אמר מזמור דסתם ברא חייס על אבוהו ע"ש. ותמהו דהא דוד ראה שהולך אחריו להורגו ואינו חס עליו וכ' ביער"ד ח"א דרוש י"א לפרש הענין דהנה ב' מיני יסורין יש הא' אשר הקב"ה שולח בעצמו עליו במכוון ליסרו על חטאיו והב' הם בסיבת התחברות חטאי ופשעי בכ"א ח"ו אזי הקב"ה מסיר כביכול השגחתו ממנו ונעזב על פי הילוך כוכבי השמים ומסילותיהם ואזי באים עליו מקרי ופגעי הזמן, וההפרש בין שני מיני יסורין הוא כי אותן אשר מושלחים מכוון מהקב"ה הם ממרקים עוונותיו של האדם כי עושה תשובה ומקבל עוד שכר עבור היסורים שסבל, לא כן הבאים ע"י הסרת השגחת כביכול אינם מכפרין כלל, ובמה יודע איפו להכיר אם הם מסיבת הסרת השגחה או ע"י הקב"ה בעצמו ויתכן כי בבאים רק ע"י הסרת השגחה אזי אינם יכולין להיות רק בגדר הטבע כי המה באים מחמת הילוך כוכבי השמים וצבאם. אמנם היסורים בהיותם באים מאת ה' ושלוחי דרחמנא נינהו אז גם שלא בדרך הטבע הם באים כי כן יסד המלך וכאשר יגזור אומר כן יקים, וזה מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בכו, דמקודם הי' סבור שמא עבד או ממזר הוא והוא בדרך הטבע ויהי' מחמת סילוק השגחה כביכול ואינם לכפרת פשע וחטאתו לא יכופר, אך בראותו שהוא בכו דבדרך הטבע ברא חייס על אבא ואם הוא אינו חייס עליו א"כ הוא חוץ לדרך הטבע וע"כ הוא הכל מאת השי"ת בהשגחה פרטית ויכופרו עוונותיו ואז שכרו לא יקופח בעד היסורים שסבל, ע"כ הי' מזמר להשי"ת ודפח"ח ושפ"י והנה כמ"כ אצל הבל אם הי' נהרג ע"י חי' רעה הי' מקום לומר שהוא בדרך הטבע א"כ לא יכופר בזה עון אדה"ר וחוה אשתו ואין מקום ליתן להם בן אחר, לא כן כשהרגו אחיו קין שזהו חוץ לדרך הטבע וע"כ הוא בהשגחה יתירה מאת המסבב כל הסיבות ויכופר בזה עוון אדה"ר א"כ חוב קדוש כביכול על הקב"ה למלאות חסרונו ליתן לו בן אחר תחת הבל לאחר שעשה תשובה, וזה אפשר להעמיס בכוונת הפסוק ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי א' זרע אחר תחת הבל כי הקב"ה מילא החסרון שהי' חסר לי בני הבל יען שכבר הי' לו כפרת עון ע"י הריגת הבל כי היה חוץ לדרך הטבע כי לא הרגו חי' רעה וכדומה, אך כי הרגו קין שהוא אחיו יהוא חוץ לדרך הטבע, והוא רק בהשגחה פרטית מאת השי"ת לכפרת עון ושפיר ידע שהוא תחת הבל. ודו"ק והוא נכון בעזהי"ת: פ) עויל"פ כי שת לי א' זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין הלא כבר נודע שקין הרגו דהנה בברית שלום הקשה על הא דאמרה כי שת לי א' זרע אחר תחת הבל הלא הי' ראוי לקין ליבם את אשת אחיו להקם שם אחיו, א"כ איך אמרה כי שת לי זרע וכו' הלא גם לקין יהי' זרע תחת הבל