בנין דוד א שיב

וקראה שם משה, והכה באמרי שלמה כ' דלכן אמרה כי מן המים ולא אמרה ממים להרויח מלומר אות כר"ן וה' דידעה דמשה מת ויהושיע מכניס ע"כ לא אמרה ממים שלא יהי' כיכר הר"ת משה מת יהושוע מכניס [עי' בדברינו פ' שמות אות ל"ג] והנה כ"ק מוחז"ל בייטב לב כ' לפ' הפ' פ' ואתחנן ונשב בגיא ועתה ישראל וכו' ואתם הדבקים בד' וכו' ותו"ד בקצרה דנודע כי עם מרע"ה התנהג הקב"ה במדה"ד ועם כל ישראל במדה"ר וזש"א ונשב בגיא וברש"י אע"פ שנצמדתם לע"ז ואעפ"כ הכל מחול לכם ואני לא זכיתי למחול לי יען ואתם הדבקים בד' שעמכם הקב"ה מתנהג במדה"ר לא כן עמי מתנהג במדה"ד ואינו מוחל לי ודפח"ח, והכה ביער"ד [הובא בי"מ לכ"ק מוחז"ל בפרשתן] כ' לפ' הפ' לא ידין רוחי באדם בשגם הוא בשר ואחז"ל בשגם בגימטריא משה רצ"ל כי הקב"ה אמר לא ידין רוחי באדם להתנהג במדה"ד אך עם מי אתנהג במדה"ד בשגם זה משה שיהי' נידון לפי מדה"ד ע"ש. וזש"א ותקרא שמו משה ולא משוי א"כ בשגם קאי על משה שיהי' נידון לפי מדה"ד ולא מחול לו הקב"ה על עונו ויהי' משה מת ויהושיע מכניס לכן ותאמר כי מן המים וכו' שלא יהי' כיכר דמשה מת יהושיע מכניס אבל אם לא הי' שמו משה הרי בשגם לא הי' קאי עליו והוא ג"כ נידון במדה"ר והי' נכנס לארץ היתה יכולה לומר ממים דל"ש לומר שיהי' ניכר שלא יכניס לא"י דהא באמת הי' נכנס אבל כיון ששמו משה ע"כ אמרה כי מן המים. והנה בי"מ כ' עפי"ד היער"ד הנ"ל לפ' וידבר אלקים אל משה רצ"ל דרק עם משה בלבד התנהג הקב"ה במדה"ד כנ"ל. ולפי"ז א"ש הסמיכות עתה תראה וכו' שלא יכנס לארץ יען וידבר אלקים אל משה שהתנהג עמו במדה"ד לכן לא נמחל לו העון. ודו"ק: ב) עי"ל הסמיכות ונקדים לפ' המדרש פליאה פ' ואתחנן אעברה נא וכו' אמר לו הקב"ה הלא כ' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש. דאיתא במדרש דאמר מרע"ה להקב"ה אעברה כא הלא כ' לא תלין פעולת שכיר ביומו תתן שכרו תן לי שכרי ואכניס לא"י, אמנם הראשונים כ' דאין לו טענה דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים א"כ אינו עובר בלא תלין והנה ביפר"ד [הובא בדברינו פ' בראשית אות מ"ג] כ' לישב פרכת הש"ס על מה דכ' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש והלא עשירי הוא דמבואר במדרש דשבת בראשית לא שקעה שמשה והי' יום הששי ושבת כיומא חדא א"כ לפי"ז הגם דבאמת היו שני ימים אבל היינו רק למנין ימות הלבנה אבל למנין ימות החמה ל"ה רק יום א' כי החמה לא שקעה א"כ לפי"ז הי' יוה"כ הראשון לפי מנין ימות הלבנה ביום עשירי ולמנין ימית החמה הי' תשעה לחודש ע"כ שפיר כ' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש היינו בשבת בראשית לפי מנין ימות החמה עכ"ד הנחמדים, והנה בשמנה לחמו כ' הטעם שלא שקעה השמש בשבת בראשית כי הקב"ה אמר בערב שבת לאדה"ר ביום אכלך ממנו מות תמות א"כ הי' לו למות בערב שבת ע"כ לא שקעה השמש והי' יום הששי ויום השבת כיומא חדא ובשבת עשה תשובה כמבואר במדרש והועילה לו התשובה שלא יהי' נחשב הגזירה על יומו של אדם רק על יומו של הקב"ה שהוא אלף שנים שיחי' אלף שנים ודפח"ח ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל דאמר מרע"ה אעברה כא דכ' ביומי תתן שכרי כנ"ל, וע"ז אמר לו הקב"ה הלא כ' ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש דלכן הוא בתשעה דלא שקעה השמש כנ"ל, כדי שיחי' אדה"ר אלף שנים כיומו של הקב"ה א"כ נשמע דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים א"כ אינו עובר על ל"ת פעולת שכיר ביומו תתן שכרו כנ"ל. ודו"ק כי נחמד הוא בס"ד: ג) ולפי"ז א"ש הסמיכות עתה תראה וכו' ובמדרש שלא יכנס לארץ וכו' וארא וכו' באל שדי, דאיתא במדרש שאמר הקב"ה כשאני תולה על חטאיו של אדם עד שיעשה תשובה נקראתי אל שדי ועי' רבינו בחיי ז"ל מזה, ומבואר לעיל דלכן לא נכנס מרע"ה לא"י דיומו של הקב"ה הוא אלף שנים וליכא שכר בה"ע ומבואר בקדמונים הטעם דמועיל תשובה דהעונש הוא מצד קנס דכיון דהשכר ליכא בה"ע הי' מהראוי שגם העונש לא יהי' בה"ע ומודה בקנס פטור וזש"א עתה תראה וכו' שלא יכנס לארץ דשכר מצוה בה"ע ליכא ולז"א באל שדי דכיון דמועיל תשובה לכן נקרא אל שדי כנ"ל. והבן: ד) עיל"פ הסמיכות ונקדים לפ' דחז"ל במס' ב"מ [ק"ט ע"ב] ההוא שתלא דאמר להו הב לי שבחא דבעינא למיסק לארעא דישראל אתא לקמי' דר' פפא וכו' א"ל ריבעא דשבחא קאמינא סבר ר' אשי למימר ריבעא דהוא דנקא [היינו שתות] א"ל ר' אחא לר' אשי ולימא לי' שתלא לבעה"ב וכו' [שיתנו לו רביעית] אמר לו ר' אשי כי מטית לשחיטת קדשים תא ואקשי לי ופרש"י וז"ל וכי מטית למסכת זבחים תא אקשי לי וכו' עכ"ל, וכבר עמד בשמנה לחמו להבין דחז"ל וחידותם ע"ש ונ"ל עפי"ד השמנה לחמו דכ' דדין שתלא שנסתלק קודם זמנו אי מגיע לו שתות או ריבעא תלי' בזה אי אמרינן דאדה"ר חטא והאבות באו לתקן חטאו אי לא, דהנה אדה"ר הניחו הקב"ה